לזכרו: טיול עצמאי בדרך בורמה בפארק רבין

דרך בורמה, הציר המרכזי של פארק יצחק רבין, היתה במלחמת העצמאות קנה הנשימה של ירושלים הנצורה. בין גאיות נחבאים הטובלים כיום ביערות, עברו השיירות לבירה, כשהן נושאות אספקה ותחמושת.

לאורך הדרך, החוצה את גבעות שפלת יהודה מאזור מושב בקוע ועולה בתלילות אל בית מאיר, הקימה קק"ל חניוני נופש, נקודות תצפית לנוף והציבה דגמים פיסוליים של כלי רכב ומשוריינים שנעו בדרך בורמה במלחמת העצמאות.

הדרך נקראת על שמה של דרך עוקפת אותה סללו הבריטים בימי מלחמת העולם השנייה מסין למנדלי שבבורמה (כיום מיאנמר), כדי "לדלג" על הדרך הראשית שהיתה בשליטת היפנים. גם בימי מלחמת העצמאות המטרה היתה לפתוח דרך עוקפת לשיירות שהובילו מזון ללוחמים הנצורים בירושלים - ומכאן נגזר שמה.

קצת היסטוריה

הימים ימי מלחמת העצמאות, ירושלים הבירה נצורה. שלושה פלמ"חניקים מלוחמי חטיבת "הראל" זכו בחופשה והחליטו לרדת לתל אביב. הם נעו בלילה במורדות הגבעות ובערוצים הנחבאים מעיני חיילי הלגיון הירדני, ולבסוף הגיעו לחולדה. התגלית נוצלה מיד לשליחת תגבורת רגלית של 150 לוחמים מחטיבת "הראל" ומיחידת הסיור של גדוד 52.

ב-29 במאי 1948 הוחלט לבדוק אם הדרך עבירה לג'יפים. בערבו של אותו יום יצא ג'יפ והתקדם בדרך הקשה במשך שלוש שעות עד שפגש בג'יפ אחר שהגיע ממזרח באזור בית סוסין, ובו נסעו אנשי החטיבה שהגיעו מירושלים. עתה היה ברור כי נפתח פתח לפריצת המצור על ירושלים.

בליל ה-1 ביוני עברו חמישה ג'יפים בפעם הראשונה בדרך. הלוחמים הצטיידו בכלי עבודה שבעזרתם עקרו סלעים ויישרו מהמורות. בשעות הבוקר הגיעו הג'יפים אל הכביש הראשי. בעקבות ההצלחה שיפרו אנשי ההנדסה של חטיבה 7 את הנתיב, וזרם האספקה לירושלים גדל מדי לילה. לוחמי החטיבה אבטחו את המשלטים שמצפון לדרך, וכך ניתן היה לנוע בחופשיות רבה בתוואי החדש. בכל זאת, התוואי הקשה למעבר אילץ את כוחותינו להיעזר בג'יפים, פרדות וגמלים. במצב זה אי אפשר היה לספק מזון לכל תושבי ירושלים, שמצבם הלך והחמיר.

ב-5 ביוני, לאחר הנחת רשתות ברזל ("שפאלות") על הדרך, שופרה העבירות במורד "מעלה התאנים" התלול. שלושה ימים לאחר מכן החלו עבודות פילוס בקטע סלעי בן 500 מטרים ("הסרפנטינות"), שהושלמו תוך כדי חילופי ירי והפגזות מצד הלגיון הירדני. הדרך נפתחה לשימוש בלילה שבין ה-10 וה-11 ביוני 1948.  

תעודת זהות

אזור גיאוגרפי: שפלת יהודה - פרוזדור ירושלים.

מתאים לטיולים: לכל המשפחה - נסיעה ברכב פרטי בדרכי עפר משולבת בירידה באתרים והליכות קצרות ברגל.

עונה מומלצת: כל השנה. בט"ו בשבט פריחות מרהיבות של עצי שקד.

אורך המסלול: 16 ק"מ במסלול לא מעגלי. נקודת התחלה: מצפה הראל. נקודת סיום: מצפור שער הגיא (חירבת חתולה). המבקשים להאריך את הטיול יוכלו להמשיך בקטע ההררי של דרך בורמה עד מושב בית מאיר - היא דרך הג'יפים.

משך הסיור: 3-4 שעות, בהתאם לעניין.

חניוני נופש: חניון מצפה הראל - שולחנות פיקניק, ברזי מים ושירותים; חניון עין סוסין - שולחנות פיקניק וברזי מים; חניון "מעלה התאנה" - שולחנות פיקניק; חניון החרוב - שולחנות פיקניק; חניון עין חילה - שולחנות פיקניק, ספסלי ישיבה בסמוך למעיין; חניון המשוריין - שולחנות פיקניק, מתקני משחק, מגלשות, נדנדות וארגז חול לילדים.

התאמה למוגבלים בתנועה: בחניון מצפה הראל - תבליט השטח והמצפור נגישים לנכים, כמו גם שולחנות הפיקניק והשירותים. חניון השיירה - שולחנות פיקניק נגישים לנכים.

כללי התנהגות: אין לרדת מהדרך המסומנת. יש לנהוג בזהירות ויש לבדוק את מצב הדרך לאחר רדת הגשמים. אסור לטפס על המגדל לאיתור שריפות יער במצפה הראל.

יוצאים לדרך

נקודת המוצא למסלולנו היא מצפה הראל שבו הציבה קק"ל תבליט "ממעוף הציפור" הממחיש את דרך בורמה ואתריה. המגדל שבמקום שימש בעבר את אנשי קק"ל כמקום תצפית לאיתור שריפות יער. במקום חניון פיקניק ושירותים, ובסמוך אירוח באוהל בדואי (בתשלום).

ניסע מזרחה (ימינה), משמאלנו רכס של נקודת גובה 314, עליה מוצבים פסלי לוחמים. כדאי לעצור ולקרוא את שלטי ההסבר בטרם נמשיך בנסיעה אל תחנתנו הבאה - עין סוסין.

קק"ל שיקמה את המעיין ששימש בעבר את הכפר בית סוסין, ושנכבש ב-28 במאי 1948. במקום זה נפגשו בלילה שבין ה- 29 וה-30 במאי שני הג'יפים הראשונים של חטיבת "הראל", וכאן למעשה מתחיל סיפורה של הדרך. בצל עצי הדקל והאקליפטוס הגדולים הקימה קק"ל חניון. כדאי להעיף מבט על בית השאיבה וקו השילוח. על המבנה וצינורות המים קיימים שלטי הסבר.  

כדאי לעצור ולהתעכב על ההסברים 

נמשיך בנסיעה ישר (מזרחה) עם הדרך הראשית, כ-1 ק"מ אל "מעלה התאנים", בו עצי תאנה שתולים משני צידי המעלה. לפני השלמת דרך בורמה לתנועת משאיות הועברה האספקה בקטע זה, שהיה משובש מאוד, על גבי ג'יפים, בהמות משא ומאות סבלים מתנדבים. בצידו השני של המעלה הועמסה האספקה על משאיות שהגיעו מירושלים. בנקודה זו מוצבים פסלי ג'יפים ומשאיות העשויים מברזל.

דרך בורמה ממשיכה מזרחה (ישר בסימון האדום) ומגיעה למורד תלול שאינו מומלץ לנסיעת רכב, הידוע בשם "הסרפנטינות". פה מומלץ לטייל ברגל. לכן נוריד כאן את אלה שרוצים לטייל, ונביא את הרכב לנקודת הסיום של הקטע.

הרכב ינוע כ-400 מ' עד לצומת דרכי עפר שממנו יורדת דרך נוחה. נמשיך עוד כ-700 מ' בדרך בורמה עד לקצה התחתון של ה"סרפנטינות". שם נוכל לאסוף את היורדים ברגל ונראה גם קטע מצינור מים, המוצב כאן כאנדרטה ל"קו השילוח". צינור זה החליף את קו המים הראשי לעיר, לאחר שהירדנים פוצצו את תחנת השאיבה בלטרון (12 באוגוסט 1948). הצינור הונח במהירות רבה והמים זרמו בו יום אחד לאחר הפיצוץ בלטרון.

לאחר שאספנו את היורדים ברכב, נחזור כ-400 מטר בחזרה, שוב לצומת, משם נמשיך בסימון האדום - היא דרך בורמה, לנקודה תצפית בחניון החרוב ממנו רואים את שמורת המסרק. למבקשים מנוחה בצל עץ החרוב, שולחנות לפיקניק.

נקודתנו הבאה היא "עין חילה" - מעיין קטן הנובע בצד הדרך ובו חניון לפיקניק. כאן נפגשה דרך בורמה עם "דרך האיילות" - נתיב עוקף לטרון שקדם לדרך בורמה ובו נסעו בעיקר משורייני חטיבת "גבעתי", שכונו אז "איילות". במקום ספסלי עץ על פלגי מים. כאן אפשר להתרגע למשמע פכפוך מי המעיין.

דרך בורמה ממשיכה מכאן בסימון האדום ומגיעה לעין מסילה, מעיין מדופן באבנים שיוצרות צורות באר. מולו, חניון נופש פעיל - חניון המשוריין, ובו שפע של שולחנות פיקניק, ברזי מים ומתקני משחק לילדים: מגלשות, נדנדות, ארגז חול וכדומה.

מכאן עומדות בפנינו שתי אפשרויות להמשך הדרך: האחת למצפור שער הגיא (חירבת חתולה) והשנייה, בהמשך דרך בורמה בחלק העילי ההררי, בדרך הג'יפים שמובילה אותנו לכביש שורש-בית מאיר.  

רגע של נוסטלגיה בדרך בורמה 

אנו נמשיך אל מצפור שער הגיא, שם גם נסיים את סיורנו זה. ניסע בה כ-400 מ' עד לחצר ובה חוות לולים מבוקרים. נעקוף אותה משמאל (ממערב) ונעלה לפי השילוט בדרך עפר שאורכה כ-250 מ' למצפור. שיא הרכס (חרבת חתולה) נתפס על ידי לוחמי "פלמ"ח-הראל" קודם להפוגה הראשונה, אך המצפור אינו בשיא הרכס שמדרום לנו. הוא ממוקם מעט צפונה על סוללת עפר שמע"צ שפכה כאן במהלך סלילת כביש עוקף צומת שער הגיא קודם למלחמת "ששת הימים".

מהמצפור שקק"ל החלה לפתחו בשנת 1998, תצפית מרהיבה ולא שגרתית על פיתחת שער הגיא ומשלטיו, שילוט שבו סיפור הקרבות שהתנהלו באזור ואתר הנצחה לגדוד החמישי (גדוד "שער הגיא") של חטיבת "פלמ"ח-הראל" וכן אתר הנצחה לחללים מעולי ארה"ב וקנדה. נרד חזרה מהמצפור בדרך שבה באנו עד לכביש שער הגיא-בית-שמש (38).

המבקשים להמשיך את הטיול יוכלו להמשיך בקטע ההררי של דרך בורמה, בדרך הג'יפים.

ניתן לחצות את הכביש (38) ולהגיע לתחילת הדרך, באנדרטת מח"ל. הדרך תלולה ומטפסת אל בית מחסיר (בית מאיר), שם מסתיימת דרך בורמה. קטע זה מתאים יותר לרכבי שטח.

איך מגיעים?

למסלול דרך בורמה ממצפה הראל למצפור שער הגיא יש להגיע מכביש 44 - צומת נחשון-צומת שמשון. הכניסה היא דרך מצפה הראל.