יריחו בוערת
האמריקאים יודעים לטפוח לעצמם על השכם, במיוחד בנוגע למלחמות הצודקות שלהם. אבל מה שהופך את "איירון מן" להצלחה זה השילוב בין הדמות המתכתית הקרה לאנושיות של רוברט דאוני ג'וניור
גיבורי-על אלו משמשים כנקודות מיקוד והעצמה של מתחים אידיאולוגיים בתרבות האמריקאית, מעין גרסא מודרנית לאלים במיתולוגיה היוונית. הם ממשיכים להיות רלוונטיים כל עוד מצליחים יוצרי הקומיקס והקולנוע לחבר בין המתח המצוי בבסיס כינונם והתרבות המשתנה. במקרה של איירון-מן הדבר נעשה בדרך מעניינת וטעונה במיוחד.
איירון מן: מבוסס על דמותו של הווארד יוז
טוני סטארק, האדם שהופך להיות אירון-מן, עוצב בתחילת שנות ה-60 בסדרות הקומיקס של מארוול על בסיס דמותו של התעשיין הנהנתן, המבריק והמעורער – הווארד יוז. סטארק, גאון טכנולוגי מילדותו, יורש ומרחיב את האימפריה הכלכלית שהקים אביו, אימפריה הנשענת על ייצור כלי נשק מתוחכמים בשירותה של המעצמה האמריקאית.
רגע המהפך בחייו של סטארק מגיע כאשר אויבי המולדת מצליחים לפצוע אותו אנושות ולשבות אותו. בסדרת הקומיקס המקורית זה קרה בוייטנאם, בסרט הקולנוע זה קורה באפגניסטן והשובים הם אנשי מליציה מהטאליבן. סטארק מגיע לאפגניסטן בכדי לערוך הדגמה לצבא האמריקאי של כלי הנשק החדש שחברתו פיתחה – טילי "יריחו" (מחווה לרגל חגיגות ה-60 של מדינת ישראל?), טילים המאפשרים השמדה מסיבית של הטריטוריה ההררית בה מסתתרים הטרוריסטים, "נשק שצריך להפעיל אותו רק פעם אחת" כפי שהוא מכריז לפני הפעלת מערכת הנשק האימתנית.
מהפך מוסרי
חטא היוהרה של סטארק נובע מהאמונה שניתן ליצור נשק המשרת רק את הכוחות הצודקים (ובסרט כוחות אלו הם, חד משמעית, כוחות הצבא האמריקאי). הוא עיוור לאשמה המוטלת על כתפיו כמי שמתעשר מהפצתם של כלי משחית. סטארק יוכל להתחיל לכפר על חטאיו לאחר שיעבור טרנספורמציה ויהפוך ל"איירון-מן". במקום נשק להשמדה המונית ומרחוק, הוא יהפוך לאדם שהוא כלי נשק. כך יוכל לתקן במו ידיו את העוולות שגרם ובה בעת לשאת באחריות מוסרית ישירה לפעולות האלימות (המוצדקות, כמובן שמוצדקות) שאותן הוא מבצע.
פציעתו של סטארק מאחדת את גופו של יצרן הנשק הנהנתן עם המכונות אותן הוא ממציא. על מנת למנוע את חדירתם של רסיסי מתכת לתוך ליבו (רסיסים השייכים לכלי נשק אותם יצרה חברתו ושבהם, כמה אירוני, הוא הותקף) הוא חייב לחבר לגופו אלקטרו-מגנט רב עוצמה, מכשיר שיהיה מקור הכוח שיפעיל את חליפת השריון האימתנית של איירון-מן. הלב האורגני מאוחד עם לב מכאני, האדם עם המכונה והתעשיין הגאון עם גיבור העל.
איירון מן: מלחמה אמריקאית צודקת
איחוד זה מתקיים בסרט כפנטזיה אידיאולוגית של טוהר הנשק האמריקאי. השינוי שעובר על סטארק יאפשר לו לנקום באויבי ארצות הברית, גם אלו מבית, ולהשתמש בעליונות הטכנולוגית האמריקאית למען הבאת השלום והביטחון לתושבי העולם. מבט התודה וההערצה בעיניו של ילד אפגני הוא כל הגמול שלו יזדקק סטארק.
העליונות הטכנולוגית האמריקאית עובדת בהרמוניה עם העליונות המוסרית ומאפשרת למגר את האויבים. זוהי הפנטזיה שמאפשרת לקבל את הוקרת התודה לה זקוקים, ומשום מה לא מקבלים, האמריקאים הפועלים בעיראק. סביר להניח כי "אירון-מן" יהיה הסרט הרווחי ביותר בו יראו חיילים אמריקאים נלחמים באפגניסטן בגלל היצמדותו העיקשת לפנטזיה ריאקציונרית זו.
אירוני-מן
החיבור בין נשק, אוכלוסיות מוכות, שבי וגוף אורגני-מכאני יכול היה להפוך את "אירון מן" לסרט קודר למדי, בפועל המצב הפוך. את רוב הקרדיט על הישג מסחרי זה ניתן לתת לרוברט דאוני-ג'וניור המגלם את דמותו של סטארק. דאוני-ג'ניור, שכבר אינו נער עול ימים (בן 43), מביא לתפקיד את כל העבר הביוגרפי המפוקפק שלו (סמים, כלא, התנהגות פרועה, כלי נשק ללא רישיון), ואת הסרקאזם המזוהה איתו. הוא בחירה מושלמת לסטארק הנהנתן (בקומיקס מודגשות גם נטיותיו האלכוהוליסטיות) המוצא עצמו כלוא במערה באפגניסטן שממנה יוכל לצאת רק כשילמד לכפר על חטאיו ולקחת אחריות על חייו.
דאוני-ג'וניור הוא הלב הפועם בתוך שריון המתכת. דמותו אינה רק תירוץ המוביל לקטעי האקשן והאפקטים
המיוחדים אלא מוקד העניין וההנאה. החופש לאלתר שניתן לו ע"י הבימאי ג'ון פאברו, מנוצל עד תום ומאפשר לו לבנות את אחת מדמויות הגיבורים המוצלחות ביותר שהופיעו בסרטי גיבורי-העל.
גם בחירות הליהוק האחרות מוכיחות את עצמן – גווינית' פאלטרו בתפקיד פפר פוטס, מזכירתו הותיקה והנאמנה מוכיחה עצמה כבת זוג שקולה לדאוני-ג'וניור בכל הקשור להחלפת שנינויות, ג'ף ברידס הקירח בתפקיד אובדיה סטיין, חבר של אביו של סטארק שמנהל בפועל את עסקיו ו-טרנס הווארד בתפקיד רודי, קצין צבא אמריקאי ואיש סודו של הגיבור.
ג'ון פאברו, שגם משחק בסרט, מוכיח שיקול דעת מקצועי גם במיזוג מוצלח של אלמנטים מסרטי גיבורי על ומדע בדיוני קודמים, ובעיקר בחיבור הנבון והמיומן בין אפקטים מכאניים ודיגיטאליים המספק הנאה נוספת בסרט.
