3 מכל 4 ישראלים: תהיה מלחמה תוך 5 שנים
האיום האיראני נתפש כחמור ביותר, הטרור הפלסטיני - במקום האחרון. עוד ב"מדד המלחמה והשלום": כחמישית מהיהודים בארץ חוששים ממרד אלים של הערבים. רוב מכריע תומך בהקמת מדינה פלסטינית, אבל אין מנדט לחלוקת ירושלים - ויש התנגדות גורפת להחזרת הגולן. בעשור האחרון המצב הביטחוני החמיר, אבל אנחנו אופטימיים. תמונת מצב
בפרוס העשור השביעי של מדינת ישראל, האיום הביטחוני ממשיך לעמוד במוקד התודעה של אזרחיה: כ-75% מהציבור היהודי בארץ מעריכים, שישראל תמצא עצמה בחמש השנים הקרובות במלחמה מול מדינה ערבית אחת או יותר (נתון זה חזק יותר אצל נשים לעומת גברים, וכן בקרב משכילים לעומת לא-משכילים). 66% אינם מאמינים בסיכוי להגיע לשלום עם סוריה, ו-70% לא מאמינים בסיכוי להסדר עם הפלסטינים.
הנתונים הם חלק מ"מדד המלחמה והשלום" - פרויקט מתמשך של סקרי דעת קהל, שהושק ביוני 1994 תחת הכותרת "מדד השלום" ויוצג מעתה ב-ynet. נתוני המדד נאספים בסקר טלפוני חודשי, המבוסס על מדגם מייצג של כ-600 אזרחים (טעות הדגימה המרבית היא כ-4.5%). הסקר הנוכחי בוצע בימים ג' ו-ד' בשבוע שעבר.
ה"מדד" מגלה כי הנכונות של הציבור היהודי "לשלם" בעבור הסכם שלום היא כיום נמוכה ביותר. כך, רק 19% תומכים בנסיגה ישראלית מרמת הגולן בתמורה להסכם שלום מלא עם סוריה, ואילו הרוב המכריע - 75% - מתנגדים (6% לא ידעו). באשר לפלסטינים, 57% תומכים בניהול משא-ומתן עם הרשות לעומת 34% מתנגדים (בין אלה יש ייצוג גבוה יותר לקבוצות הגיל הצעירות וכן לבעלי ההשכלה הנמוכה ביותר ולמי שהגדירו עצמם דתיים או חרדים). רוב גדול עוד יותר - 70% - יש לתמיכה בנוסחת הפתרון של "שתי מדינות לשני עמים" (25% מתנגדים לפתרון זה). אבל כשמדובר בוויתורים ממשיים - למשל, בירושלים - העמדות של רוב הציבור היהודי קשוחות למדי: 55% אינם מוכנים שהשכונות הערביות יעברו לריבונות פלסטינית, 60% אינם מוכנים לניהול משותף ישראלי-פלסטיני של הר הבית והמקומות הקדושים, ו-83% מתנגדים להעברת העיר העתיקה לידי הפלסטינים.
מהי, לדעת הציבור היהודי, הסכנה הביטחונית החמורה ביותר שמולה ניצבת כיום ישראל? 38% מעמידים במקום הראשון את האיום הגרעיני האיראני (בשכבות הגיל המבוגרות, אצל הקבוצות הפחות דתיות - המסורתיים והחילונים, ואצל הגברים - החשש מהאיום האיראני גבוה יותר). 20% הצביעו כחמורה ביותר על הסכנה שצה"ל לא יהיה ערוך ומוכן מספיק למלחמה, אם תפרוץ בעתיד (כאן החשש גבוה יותר דווקא בקבוצות הגיל הצעירות יותר, אשר אולי מושפעים יותר מאירועי המלחמה האחרונה בלבנון ואינם נושאים את זכר הניצחונות של מלחמות עבר). 17% חוששים ביותר מכך שהערבים אזרחי ישראל יפתחו במרד אלים נגד המדינה, ואילו 12% בלבד רואים כסכנה החמורה ביותר את האפשרות שהפלסטינים יחריפו את מאבקם נגד ישראל (השאר - 13% - לא ידעו).
"נכשל" בצמצום פערים
למרות כל האמור לעיל, כאשר מתבקשים להעריך את מאזן ההישגים של מדינת ישראל ב-60 שנות עצמאותה, רוב מכריע - 78% - סבורים כי המדינה הצליחה בתחום הצבאי (17% סבורים שנכשלה ו-5% אינם יודעים). גם בתחום הכלכלי ההערכה השכיחה היא חיובית (65% הצליחה, 30% נכשלה, 5% אינם יודעים). לעומת זאת, הכף נוטה לצד השלילה כשמדובר בצמצום פערים כלכליים וחברתיים (66% נכשלה, 25% הצליחה ו-9% אינם יודעים), במתן תחושת שוויון ושייכות לאזרחים הערבים (50% נכשלה, 38% הצליחה, 12% אינם יודעים) ובקידום השלום (57% נכשלה לעומת 37% הצליחה, 6% אינם יודעים).
הישגי המדינה - לטוב ולרע - בעיני הציבור היהודי בישראל:
| (התשובות באחוזים) | כישלון | הצלחה | לא ידוע |
| ביטחון | 17 | 78 | 5 |
| כלכלה | .30 | 65 | 5 |
| פערים חברתיים | 66 | 25 | 9 |
| שוויון לאזרחים הערבים | 50 | 38 | 12 |
| קידום השלום | 57 | 37 | 6 |
במבט לעשור החולף, מתברר ששיעור החושבים שכיום המצב הלאומי-ביטחוני רע משהיה אז, עת חגגה ישראל 50 שנות עצמאות - 38% - עולה על שיעור הסבורים כי המצב כיום טוב יותר - 23% (31% סבורים שהמצב נותר כשהיה והשאר אינם יודעים). ואולם, שהגישה לעתיד בציבור היהודי היא אופטימית: שיעור המאמינים כי בעוד עשר שנים המצב ישתפר - 38.5% - עולה בהרבה על שיעור המעריכים כי יחמיר - 15% (24% סבורים כי המצב יישאר כמו שהוא). מעניין כי קבוצות הגיל הצעירות הן דווקא פחות אופטימיות מן המבוגרים יותר, ביחס לעתיד.
מהי המטרה החשובה ביותר שעל ישראל לחתור אליה בעשור הקרוב? בציבור היהודי, השגת השלום ניצבת אמנם בראש, אבל ככל הנראה - בשל הפסימיות לגבי סיכויי המימוש של מטרה זו - הצביעו עליה רק 19% מהמשיבים כמטרת העל. ממש בצמוד לה ניצבות שתי מטרות פנימיות: הקטנת הפערים החברתיים-כלכליים והמלחמה בשחיתות (17% כל אחת). במקום הרביעי מבחינת העדיפות הציבורית נמצאת הגדלת האחדות בעם (12%) ולאחריה שיפור המצב הכלכלי (11%). שאר המשיבים לא הצביעו על מטרה כלשהי כחשובה ביותר.
הסדר עם הפלסטינים? גם הערבים סקפטים
ומה חושבים על המצב אזרחי ישראל הערבים? בשאלות רבות - אולי רבות מהצפוי - עמדתם אינה שונה מזו של האזרחים היהודים. גם בציבור הערבי יש רוב - 61% - המעריך כי ישראל תמצא עצמה בחמש
השנים הבאות במלחמה. אבל בניגוד לציבור היהודי, כאן יש רוב - 62% - גם למעריכים כי היא תחתום על הסכם שלום עם מדינה נוספת אחת לפחות. כמו בציבור היהודי, גם בקרב הערבים שיעור מי שאינם מאמינים שהמגעים עם הפלסטינים יולידו הסכם שלום - 52% - עולה על שיעור הסבורים כי יש סיכוי שהם ישאו פרי (45%). באשר לדירוג האיומים, הסדר זהה לזה שמצאנו בקרב המרואיינים היהודים - גם בקרב הציבור הערבי החשש הגדול ביותר הוא ממאמצי האיראנים להתחמש גרעינית, כאשר במקום האחרון ניצב איום החרפת המאבק הפלסטיני בישראל .
גם מאזן ההישגים דומה בשני הציבורים - ההצלחות נרשמו בעיקר תחום הצבאי. הערכת ההצלחה בתחום הכלכלי נמוכה כאן יותר, כנראה מפני שהציבור הערבי נהנה פחות מפירות הפריחה הכלכלית של השנים האחרונות. לעומת זאת, השיפוט השלילי הוא חריף יותר כשמדובר בקידום השלום - 62% מהמרואיינים הערבים מעריכים כי ישראל נכשלה בכך, ואילו 60% נותנים לה ציון 'נכשל' כשמדובר במתן שוויון ותחושת שייכות לאזרחיה הערבים. כמו בציבור היהודי, גם בזה הערבי חושבים הרוב שהמצב הביטחוני כיום רע משהיה לפני עשור. אולם בניגוד לכיוון האופטימי של הציבור היהודי ביחס לעתיד, הציבור הערבי צופה כי בעשור הבא המצב יהיה גרוע מאשר היום. כשמדובר במטרות לעשור הבא, הציבור הערבי מתגלה כתמים דעים הרבה יותר, וחד-משמעי: 46% שמים בראש את השגת השלום, כשהמטרה הבאה - בפער ענק - היא שיפור המצב הכלכלי (13%).
הסקר ממומן על-ידי "מרכז תמי שטיינמץ למחקרי שלום" ו"תוכנית אוונס ליישוב סכסוכים וגישור", שניהם מאוניברסיטת תל-אביב, ומבוצע על-ידי מכון ב. י. כהן שבאוניברסיטה. האחריות האקדמית המשותפת על הפרויקט, כולל ניסוח השאלונים וניתוח הממצאים, היא של פרופ' אפרים יער מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ' תמר הרמן מהאוניברסיטה הפתוחה.
60% מתנגדים לניהול משותף בהר הבית
צילום: רונן יולס
17% חוששים ממרד של ערביי ישראל
צילום: גיל יוחנן
רק 19% מוכנים לנסיגה מהרמה
צילום: ניר שטיינברג
האיום מספר 1: נשיא איראן
צילום: איי פי
מומלצים
