הלכות מנגל

לקראת "חגי הצלי" (יום העצמאות ול"ג בעומר) הבאים עלינו לטובה, נעסוק כאן בדינים הקשורים בצליית הבשר. בימינו רוב הבשר הנצלה הוא בשר שהוכשר כדין (ע"י מליחה והדחה) ומכאן שלצלייתו אין משמעות הלכתית, אלא קולינארית בלבד. יחד עם זאת, ישנם כמה סוגי בשר אותם אסור לאכול ללא צלייה, וזאת בכדי להוציא מהם את הדם. בסוג זה של בשרים נעסוק בפרק זה.

הכבד

כבד הוא איבר האוגר בתוכו דם רב עד כדי כך שבהלכה הוא מוגדר איבר "שהוא כולו דם". למרות איסור אכילת דם, התורה התירה לאכול את הכבד, כשהיתר זה נלמד מאכילת הקורבנות ע"י הכוהנים שהיו אוכלים את כל מה שלא הוקרב על גבי המזבח ובכלל זה את הכבד. (נדרים נד, ע"ב)

יחד עם זאת מצאנו מחלוקת בין הפוסקים הראשונים בשאלה כיצד מותר לאכול את הכבד. ישנם מן הפוסקים האומרים כי הכבד מותר באכילה גם ללא מליחה או צלייה מאחר ולדעתם דמו של הכבד הותר באכילה. ההגבלה היחידה לפי פוסקים אלו היא בנוגע לבישולו של הכבד יחד עם בשר אחר שיקלוט ממנו את הדם. (ר"ת ורא"ש בחולין קי ע"ב)

יש מן הפוסקים האומרים כי מותר לאכול את הכבד רק לאחר מליחה כמו בשר רגיל. (רש"י ותוספות בחולין קי ע"ב), וישנם האומרים כי בשל ריבוי הדם בכבד מותר לאוכלו רק לאחר צלייה. (רמב"ם מאכלות אסורות ו,)

להלכה נפסק כי מליחה רגילה לא מספקת על מנת להוציא את כל הדם מהכבד ולכן יש לצלותו על האש, וזאת לאחר שמבצעים בכבד חתכים לאורכו ולרוחבו כשהצד החתוך כלפי האש (שו"ע יו"ד, עג , א). רק לאחר צלייה שכזו מותר לבשל את הכבד בכל צורה שהיא. בדיעבד אם הכבד בושל בלא מליחה או צלייה, לשיטת הבית יוסף (מנהג הספרדים) הוא מותר. לעומת זאת, לשיטת הרמ"א, (מנהג האשכנזים) כבד שכזה אסור באכילה. הכבד אסור גם אם נמלח כמו בשר רגיל. לכל הדעות כלי שבושל בו הכבד שלא נצלה וכן ומאכלים אחרים שבושלו יחד עימו אסורים.

בשר לצלייה בלבד

במרכולים ניתן למצוא נתחי בשר עם הכיתוב "בשר לצלייה בלבד". רבים אינם יודעים למה הכוונה. האם מדובר בהמלצה או בהוראה? ובכן נתחי בשר שעליהם מופיע בכיתוב הנ"ל חייבים לעבור צלייה לצורך הכשרתם. מדובר בבשר שלא נמלח (לא הוכשר) ועמד כך (בלא מליחה) שלושה ימים או יותר. הדם בבשר שכזה התייבש ומליחה כבר אינה מועילה בכדי להכשיר אלא רק צלייה כמו בכבד. יחד עם זאת, אם שהבשר נשטף במהלך שלושת הימים והדם שבו לא התייבש, הרי שהוא עדיין מותר בהכשרה באמצעות המלחה כמו בשר רגיל.

אלו הן גם הוראות הכשרות לאטליזים ולמרכולים המוכרים בשר מצונן (טרי), עליהם לשטוף את הבשר הטרי שלא הוכשר כל יומיים וזאת בכדי שלא יגיע להתייבשות. אם בטעות קרה והבשר לא נשטף , הבשר מותר במכירה רק לצלייה כשהדבר חייב להופיע עליו בצורה ברורה ובולטת.

היה מי שאסר בכל זאת למכור בשר שכזה מחשש שמא יטעו ולא יצלו את הבשר (אגרות משה יו"ד ג, ז). על כל פנים בשר שלא הומלח והוכשר אלא רק ע"י צלייה אסור בבישול לאחר צלייתו מחשש שמה דם שלא יצא בצלייה יצא בבישול. בדיעבד אם בישל בשר זה מותר לאוכלו.(שו"ע יו"ד, סט, יב). בשר שלא נמלח אפשר לכתחילה לצלות אותו כדי להוציא את הדם, במקום מליחה.

הכשרת לבבות 

בלב קיימים שני סוגי דם: ישנו דם שהבלוע בלב, שהוא כמו כל דם באיבר אחר של בעל החיים שיוצא ע"י מליחה, וישנו דם המתקבץ בחלל הלב בשעת השחיטה. דם זה אינו יוצא ע"י מליחה רגילה. בכדי להכשיר לבבות יש לחתוך את הלב לפני המליחה ובכך לתת לדם שהתקבץ בו לזרום החוצה. רק לאחר פעולה זו ניתן למלוח את הלב כמו בשר רגיל. אחרי המליחה מותר גם לבשל את הלבבות. ישנם המחמירים לצלות את הלבבות, כמו כבד (שו"ע יו"ד עב, א).

זהו המקום לציין שיש שפסקו שלא לאכול לבבות בכלל, וזאת מכיוון שאכילת הלב גורמת לשכחת התלמוד. (הוריות, יג ע"ב. מובא בש"ך ובערוך השולחן שם ועוד). 

בפרק הבא, מחר: על בשר קפוא שלא הוכשר וצלייה בתנור חשמלי

הרב משה ביגל, הוא רבה של מיתר. המדריך המלא יופיע בעלון "השבת" של צהר