ישראלים במיאנמר: הסופה גרמה לתוהו ובוהו

בלב הסערה. אחרי שלושה ימים מורטי עצבים הצליחו הלילה (ג') לירון לוי וניצן פארן, תושבי צפון הארץ, לצאת ממיאנמר, שספגה בשבת מהלומה של ממש מאיתני הטבע - סופת ציקלון קשה שגבתה את חייהם של לפחות 15 אלף תושבים. "המחזה פשוט נורא - תוהו בבוהו ברחובות, אלפי אנשים מחוסרי בית והרס אדיר. לשוטרים ולאנשי הצבא לא אכפת מהאנשים בכפר ובערים", מספר לוי ל-ynet.

לפני שלושה חודשים יצאו לירון לוי, תושב קיבוץ מצובה שבצפון ובת זוגו ניצן פארן מנהריה, לטיול בן מספר חודשים במזרח הרחוק. בחודש שעבר הגיעו אל מיאנמר, לשעבר בורמה, וצפו מקרוב בחגיגות ראש השנה הבודהיסטי. "היה לנו חודש 'מעניין', התחלנו בחגיגות ראש השנה ואנחנו מסיימים עם האסון המוזר הזה. שנינו מתקשים לעכל מה קרה שם", אומר לוי.

ביום שישי עזבו בני הזוג את ינגון, עיר הבירה לשעבר של מיאנמר, בדרכם אל החוף המערבי, כדי לנפוש בחופיה, מבלי לדעת מה צופן העתיד. "קיווינו לרחוץ בחוף הלבן והיפה בצ'אנטה ביץ', אך מיד כשהגענו הבנו שמשהו קורה. כל בעלי המלונות סירבו לקבל אותנו בעד שום סכום בגלל הסופה הגדולה שמגיעה. בסופו של דבר מצאנו מקום קטן ומוזנח שהסכים לארח אותנו, וכנראה שבעליו לא שמע את התחזית".

"ראינו עצים שנפלו מכל הכיוונים, בתים הרוסים לגמרי" (צילום: לירון לוי)

ליל שישי היה אמנם גשום, אך לוי ופארן לא התרשמו כי משהו חריג עומד להתרחש. "קמנו בשבת בבוקר, התארגנו והמשכנו הלאה לפטיין, העיר השלישית בגודלה במדינה. כשהגענו לשם הגשם התחזק, ולקראת אחר הצהריים נחלש. אך במקביל הרוח החלה להתחזק. ראינו כיצד בעלי החנויות מסירים את השלטים מהרחובות ומארגנים את מרכולתם. כשהלכנו לישון הרוח נחלשה מעט, וחשבנו שהסופה מאחורינו".

באותה הלילה הגיעה הסופה לשיאה באזורים הסמוכים. לוי ופארן ארזו שוב את תרמיליהם וחזרו חזרה אל ינגון. אט אט החלו להבין כי דבר נורא התרחש באותו הלילה במיאנמר. "כעבור נסיעה בת שעתיים נכנסנו לפקקים, וככל שהתקדמנו ראינו עצים שנפלו מכל הכיוונים, נתלשו מהשורשים. הבתים היו הרוסים לגמרי, מעוכים ומוצפים במים והתושבים מנסים, בקושי רב, לפנות אותם ללא עזרת הרשויות".

מראות מהדרך לבירה לשעבר ינגון (צילום: לירון לוי)

ככל שהתקרבו אל ינגון, נחשפו לעיני הזוג עוצמת הסופה והנזקים העצומים שהותירה אחריה. "אחרי כ-10 שעות הגענו לבירה וראינו אלפי אנשים צועדים ברגל - נחילים של אנשים שצועדים ברחובות בכאוס מוחלט. רק אז הבנו כמה גדול הבלאגן. העיר נחסמה לחלוטין, הגשרים והכבישים נהרסו לגמרי. עמודי חשמל מבטון נשברו וחסמו כבישים, עצים נתלשו והתעופפו, שלטי חוצות נפלו, צלחות לווין התפזרו על הכביש. תוהו ובוהו מוחלט".

בית הכנסת ניזוק

את הלילה עשו לוי ופארן בינגון, ובבוקר יצאו שוב כדי לעקוב מקרוב אחר הנזקים ולחפש דרך לצאת מגבולות המדינה, ולהתרחק מהסכנה. "ראינו אינספור בתים הרוסים, מקדשים נהרסו, וגם בית הכנסת היחיד בינגון ניזוק - כשהגג שלו, העשוי פח, פשוט התעופף ובית הכנסת נותר חשוף תחת כיפת השמיים. היהודי שמתחזק את המקום סיפר לנו שהוא אובד עצות ואיננו יודע איך ישקם את בית הכנסת, לקראת עונת הגשמים שמתחילה בקרוב".

תושבי מיאנמר, מספרים לוי ופארן, הוזנחו על ידי המשטר. "השוטרים והחיילים מפנים רק את האזורים הסמוכים לתחנות שלהם והערים והכפרים לא מעניינים אותם. מצלמות הטלוויזיה הממשלתית מתעדות את השוטרים והחיילים מפנים את התחנות שלהם ומפיצים את התמונות, כדי לטעון שהם עושים הכל עבור תושבי המדינה, ואף אחד לא רואה מה קורה באמת".

שואבים מים מבארות בינגון (צילום: AFP)

הסופה הותירה את מרבית התושבים מחוסרי כל. "חושך מוחלט כיוון שאין חשמל, אין מים זורמים. בינגון יש תורי ענק ושיירות של אנשים שממתינים בתור למים, אותם הם שואבים מבארות. יש תורות של קילומטרים לדלק כשכל בעל מכונית מקבל שלושה ליטר דלק בלבד. לא ראינו פינוי מסיבי של גופות, אבל הנזק

 כה עצום שיש להניח שהוא גם גרם לפגיעה גדולה בנפש. זה פשוט מחזה מזעזע".

מאחר וכל קווי הטלפון בינגון נהרסו, איתרו בני הזוג טלפון סלולארי של אחד התיירים ובאמצעותו יצרו קשר עם השגרירות הישראלית, כדי שזו תעדכן את בני משפחתם בארץ. הלילה, לאחר ששדה התעופה נפתח מחדש, עלו השניים לטיסה לבנגקוק. את שחוו במיאנמר, לא ישכחו במהרה. "זו מדינה מדהימה עם אנשים לבביים ומקסימים, שכל כך מסכנים ומדוכאים על ידי המשטר".