ההמצאות הישראליות ששינו את פני הרפואה

"הרעיון לתרופה עלה כששכבתי במיטה"

פרופ' מוסא יודעים, מומחה למחלות נוירולוגיות ניווניות מהטכניון בחיפה

"רסגילין" ("אזילקט" בשמה המסחרי) היא תרופה הניתנת אחת ליום לחולי פרקינסון הסובלים מהתנוונות מערכת העצבים ומקשיי ניידות. התרופה פועלת על מערכת העצבים המרכזית ומעכבת את פירוק הדופמין, שהינו בעל תפקיד מפתח בוויסות ובבקרת התנועה: כשרמת הדופמין יורדת, מופיעים התסמינים האופייניים למחלת פרקינסון כגון רעד, אטיות התנועות, ליקוי יציבה ונוקשות.

התרופה אושרה לשימוש באירופה ובארצות־הברית והיא מיוצרת על ידי חברת "טבע".

ואלה שמות

פיתוחה של אזילקט מבוסס על עבודת המחקר של פרופ' מוסא יודעים וד"ר ג'ון פינברג מבית הספר לרפואה של הטכניון בחיפה. התרופה פותחה על ידי צוות המחקר והפיתוח של חברת "טבע", בראשות ד"ר רות לוי, במשך למעלה מעשור.

"התרופה נולדה במוחי כששהיתי באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה, בין השנים 1973 – 1977. שם, יחד עם עמיתיי האוסטרים פרופ' פטר רידרר ופרופ' וולטר בירקמאייר, גילינו את יעילותה של תרופה בשם סלגילין בטיפול בפרקינסון", נזכר פרופ' מוסא יודעים.

"לגרסה המוקדמת של רסגילין שהייתה ברשותי באותה עת, היה מבנה דומה לזה של סלגילין. וכך, כשהוזמנתי על ידי הטכניון לבוא לישראל ולהקים את המחלקה לפרמקולוגיה בבית הספר לרפואה של הטכניון, חשבתי שיהיה זה רעיון טוב להביא את הפיתוח לישראל וליצור ממנו תרופה נגד פרקינסון. כשגייסתי את פרופ' ג'ון פיינברג למחלקה הצעתי לו שנפתח אותה יחד".

אאוריקה! מצאתי!

"הרעיון להשתמש בתרופה לטיפול בחולי פרקינסון עלה במוחי ערב אחד בשנת 1976, כששכבתי במיטתי באוקספורד. הגרסה המוקדמת של רסגילין הייתה ברשותי מאז 1969. התבוננתי במבנה שלה ואמרתי 'אלוהים, אם זה נראה כמו סלגילין, זה בטח גם מתנהג כמוהו'. כשפרופ' פיינברג ואני פיתחנו את התרופה בין 1979 ל־1986, התברר לנו שהיא אכן הייתה דומה לסלגילין ובמובנים מסוימים אף עלתה עליה".

הפריצה הגדולה

"כשחברת 'טבע' דיווחה על השלב השלישי של המחקרים המבוקרים בחולי פרקינסון".

עם הפנים לעתיד

חברת "טבע" מדווחת על מכירות שנתיות של אזילקט בסכומים של למעלה ממאה מיליון דולר.

"מחקר קליני שנערך בארצות־הברית הראה כי ייתכן שהתרופה תוכל לסייע בעיכוב ההידרדרות של מחלת הפרקינסון", אומר פרופ' יודעים. "כתוצאה מכך, אישרה חברת 'טבע' ביצוע של מחקר גדול מאוד, ששמו אדאג'יו, ובו נוטלים חלק 1,200 חולים ב־137 מרכזים רפואיים ב־14 מדינות שונות. תוצאותיו של המחקר צפויות בסביבות חודש יוני הקרוב ואנו מצפים להן מאוד. אם התוצאות יהיו חיוביות, ייתכן שתהיה בידינו התרופה הראשונה שיש ביכולתה להאט את קצב ההידרדרות של מחלת פרקינסון".

"דרשו שלא נגלה שהיא ישראלית"

פרופ' מרתה ויינשטוק־רוזין, מומחית לפסיכופרמקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים

"אקסלון מאטה את ההידרדרות בתפקוד הקוגניטיבי וההתנהגותי במחלת אלצהיימר, הנחשבת לאחת הבעיות הבריאותיות הקשות ביותר שמעסיקות אותנו במאה הנוכחית. המחלה מאופיינת בליקויי זיכרון ובקשיים בתפקוד האישי והמקצועי, ופוגעת בשני אחוזים מהאוכלוסייה בגיל 65, וב־30–35 אחוז מהאוכלוסייה בגילאי 85 ומעלה.

"אובדן הזיכרון קשור לכך שבאזורים מסוימים במוח חסר חומר כימי ששמו אצטילכולין, האחראי לתפקוד הקוגניטיבי. חומר זה מפורק על ידי אנזים בשם כולינאסטרז. ניסויים בבעלי חיים שסבלו מליקויי זיכרון הראו שעיכוב הפירוק עשוי לשפר את מצב הזיכרון. התרופות שנוסו עד אז פעלו למשך זמן קצר מדי וגרמו לתופעות לוואי בעייתיות. החומר שאני המצאתי משפיע באופן סלקטיבי על אזורי המוח שבהם חסר האצטילכולין, ולכן הוא היה בטוח יותר לשימוש וגרם לפחות תופעות לוואי.

"האוניברסיטה העברית רשמה פטנט על התרופה, ובשנת 1986 מכרה אותה לחברת 'סאנדוז' השווייצרית שדרשה, בין היתר, שלא נגלה שהחומר נוצר בישראל. רק בשנת 1997 אחרי ש'סאנדוז' התמזגה עם חברת 'סיבה גייגי' והשתיים הפכו לחברת התרופות 'נוברטיס', לא נדרשנו עוד להסתיר את הישראליות של התרופה. כשהצגתי את אקסלון בכנס בינלאומי בנושא אלצהיימר שנערך אז באילת, הופתעו המדענים הישראליים לשמוע לראשונה שמדובר בפיתוח כחול־לבן".

ואלה שמות

פרופ' ויינשטוק־רוזין, יחד עם הכימאים פרופ' מיכאל חורב ופרופ' זאב תא־שמע, פיתחו בשנת 1986 את החומר הפעיל, שקודד בשם RA7. לאחר ניסויים קליניים נקראה התרופה בשם "ריבסטיגמין". שמה המסחרי הוא אקסלון, והיא מיוצרת על ידי חברת "נוברטיס".

אאוריקה! מצאתי!

"עסקתי אז בפיתוח תרופות חדשות מסוג מעכבי אצטילכולין־אסטרז, למטרה אחרת. כשבדקתי את השפעתן על אזורי המוח גיליתי שאחד החומרים, ה־RA7, פועל בעדיפות במסלולי העצבים העיקריים הנפגעים במחלת האלצהיימר. במקרה קראתי באותה תקופה מחקר על הפתולוגיה במחלה זו, והבנתי שקיים קשר בין החסר באצטילכולין לבין הירידה בזיכרון ובתפקוד הקוגניטיבי. ההבנה הזו עזרה לי לשכנע את אנשי משרד המדע לאפשר לי לשנות את נושא המחקר המקורי שבעבורו קיבלתי את תמיכתם, ולהתמקד בפיתוח התרופה למחלת האלצהיימר.

"לאחרונה, לאחר השימוש המוצלח בכדורי האקסלון, פותחה מתכונת חדשה של התרופה – מדבקה המשחררת את החומר הפעיל בהדרגה דרך העור. המדבקה החדשה מקטינה את שיעור תופעות הלוואי ומהווה יתרון עצום לחולה ולמטפל במתן התרופה".

הפריצה הגדולה

"היות שפחות מאחוז אחד מהתרופות מגיע לשוק, גם אם יעילותן הוכחה במעבדות, היה לי חשוב להעביר את החומר לחברת 'סאנדוז', שהייתה בעלת הניסיון העשיר ביותר בפיתוח תרופות לאלצהיימר. אחרי שהחברה הראתה שהתרופה מועילה לחולים, הבנתי שהגענו לפריצת הדרך הרצויה".

עם הפנים לעתיד

"אקסלון נמכרת כיום כמעט בכל רחבי העולם וההכנסות השנתיות של חברת נוברטיס ממנה נאמדות בכ־500 מיליון דולר. המדבקה החדשה הגדילה את המכירות, ועל אף שהפטנט על כדורי אקסלון עתיד לפוג בקרוב, נראה שהמדבקה מעניקה להמצאה עוד כמה שנות חיים לפני שחברות אחרות יורשו לייצר אותה".

"התעוררתי וידעתי איך לפתור את הבעיה"

ביוסנס -לטיפול בהפרעות קצב הלב

פרופ' שלמה בן חיים, ממייסדי ביוסנס

"מדובר במערכת מיפוי חיצונית וצנתר ששמו CARTO , המוחדר ללב דרך המפשעה. הצנתר מגיע אל הלב דרך הוורידים, ובטכנולוגיה שנשמעת קצת כמו מדע בדיוני מייצר תמונה תלת ממדית של הלב.

"בעזרת מכשיר ניווט זעיר, שגודלו חצי מילימטר, המצוי בראש הצנתר, מתאפשר לרופא המצנתר לצפות בתמונה צבעונית של המערכת החשמלית של הלב. מתמונה זו ניתן לזהות את מקור ההפרעה בקצב הלב של החולה.

"מדי שנה ישנם בעולם כמה מיליונים של חולים הסובלים מהפרעות בקצב הלב, וחלקם מתים כתוצאה מכך. הצנתר הפך לשיטה המקובלת כיום לאבחון ולטיפול בבעיות בקצב הלב, מאחר שבאמצעותו ניתן לשגר אנרגיה למקומות הזקוקים לצריבה ולתיקון, ממש כמו במשחק מחשב, והחולה הולך הביתה בריא".

ואלה שמות

"בשנת 1993 שהיתי בארצות הברית ושבתי ארצה עם הרעיון הראשוני למכשיר. הקמתי את חברת 'ביוסנס' בבת־גלים שבחיפה, ופיתחתי את הצנתר יחד עם שותפיי לפיתוח – עובדי החברה מיומה הראשון – שתכננו ובנו את המכשיר. האנשים הללו מלווים אותי עד היום במיזמים נוספים". בשנת 1997 נמכרו חברת ביוסנס ומוצריה לתאגיד "ג'ונסון אנד ג'ונסון".

אאוריקה! מצאתי!

"בעבודתי, נהגתי לצנתר חולי לב מדי יום וראיתי כמה קשה לטפל בבעיות מסוימות של הפרעות קצב. בוקר אחד התעוררתי כשאני יודע כיצד יש לפתור את הבעיה: לקחתי דף נייר, שרטטתי עליו את התובנה שהייתה לי, והיא זו שהובילה ליצירת האבטיפוס של המכשיר".

הפריצה הגדולה

"מאחר שהבעיה היא כלל עולמית, ידעתי שגם הפתרון הוא עולמי, וסברתי שבארץ נמצאים האנשים הנכונים והמתאימים ביותר לפיתוח ההמצאה".

עם הפנים לעתיד

"המכשיר הפך לשיטה הנפוצה ביותר לטיפול בהפרעות בקצב הלב, והוא נמכר על ידי 'ג'ונסון אנד ג'ונסון' במרבית מדינות העולם. כיום, כדי לקבל רישיון לעסוק בקרדיולוגיה בארצות־הברית, צריך לדעת לקרוא ולפענח את התמונות שמשדר ה־CARTO שפיתחה ביוסנס".

שידור ראשון מתוך תרנגולת מוקפאת

ד"ר גבי עידן, מהנדס אלקטרו־אופטיקה ברפא"ל

קפסולה שאורכה 26 מ"מ ומשקלה כארבעה גרם. את הקפסולה, שמכילה מצלמת וידיאו זעירה, תאורה, סוללה ומשדר, בולעים עם מעט מים. היא שוהה בגוף במשך כשמונה שעות, מצלמת את המעי הדק לאורכו ולרוחבו במהירות של שתי תמונות לשנייה, משדרת את הממצאים למקלט קטן שלובשים על החגורה, בעזרת אנטנות שמוצמדות לחזה. בסופו של המסע יוצאת הקפסולה מן הגוף בדרך הטבע.

ואלה שמות

את הרעיון הגה ד"ר גבי עידן, ממציא ומהנדס אלקטרו־אופטיקה ברפא"ל. בהמשך, הקימה רפא"ל בשיתוף "דיסקונט השקעות" את חברת "RDC" שעסקה במימון ואזרוח טכנולוגיות של רפא"ל. חברת גיוון אימג'ינג הוקמה בשנת 1998 כחברה בת של RDC כדי לפתח, לייצר ולשווק את קפסולת הווידיאו.

רגע האמת

בשנת 1982 שהה ד"ר עידן בשנת שבתון בבוסטון. שכנו לבניין היה פרופ' איתן סקפה, היום מנהל המכון הגסטרואנטרולוגי בבית החולים "אסף הרופא", שתיאר בפניו את הבעייתיות באבחון מערכת העיכול באמצעות אנדוסקופ.

"עשר שנים אחר כך, תוך כדי שיחה, עלה הרעיון שאפשר להכניס מצלמה עם משדר קטן למעי, כדי שתוכל לנדוד לכל אורכו", משחזר ד"ר עידן. "כשחזרתי לישראל התחלתי לעבוד על ההמצאה ולעשות ניסויים ראשונים ברפא"ל בעזרת מדענים נוספים. את השידור הראשון של הקפסולה עשינו מתוך תרנגולת מוקפאת שקנינו בסופרמרקט כדי לוודא מהם התדרים הדרושים. נתקלנו בבעיות רבות, אבל למזלי הייתי עקשן והמשכנו לפתח ולמצוא פתרונות. בשנת 1994 רשמתי על המוצר פטנט". פרופ' סקפה ביצע את הניסויים הקליניים הראשונים בבני אדם.

הפריצה הגדולה

"מהיום הראשון המטרה הייתה לחדור לשוק הרפואי העולמי. כיום קפסולת הווידאו נמכרת לבתי חולים ולמרפאות של גסטרואנטרולוגים ב־60 מדינות ברחבי העולם", מדווחת דפנה לוי, מנכ"ל גיוון אימג'ינג ישראל.

עם הפנים לעתיד

עד היום נמכרו מעל 700 אלף קפסולות, כ־100 אלף קפסולות מדי שנה, ואומדן ההכנסות השנתי הוא כ־13 מיליון דולר לשנה.

"המוצר הבא, שבינתיים קיבל אישור לשיווק רק בישראל ובאירופה (אבל לא בארצות הברית), מיועד לבדיקות במעי הגס" חושפת לוי. "לאחרונה הוצאנו דור חדש של קפסולה למעי הדק, ואנחנו ממשיכים לחקור נושאים רפואיים רבים, בשותפות עם מספר קבוצות מחקר ומוסדות אקדמיים בעולם".

שיטת פלדנקרייז – תנועה משולבת במחשבה

ד"ר משה פלדנקרייז

"שיטת פלדנקרייז, שפותחה בסוף שנות ה־30 של המאה הקודמת, מתמקדת בקשר שבין תנועה ומחשבה והיא מסייעת לכל אדם בכל גיל", מסבירה ד"ר חוה שלהב, לשעבר יד ימינו וכיום ממשיכת דרכו של ד"ר משה פלדנקרייז.

"משה פלדנקרייז, ממציא השיטה, טען שאנשים אינם יודעים על עצמם די, במובן הפיזי והנפשי כאחד. הוא הקדים את זמנו כשאמר שהאדם צריך לשלב בפעולת השרירים שלו גם את המחשבה והמודעות, ושיש ביכולתו להרחיב את הגבולות של עצמו ולהגיע ליכולות טובות ללא מאמץ.

"לשיטתו קרא 'שכלול היכולת' וביסס אותה על סדרת תרגילים שנקראו 'פונקציות', ושילבו מחשבה בתוך התנועה. התרגילים מבוצעים באופן מודרך, אך ללא הדגמה. כשהשיעור קבוצתי – המתרגל מודרך מילולית. בשיעור אישי המדריך מסביר תוך מגע מנחה".

ואלה שמות

"ד"ר פלדנקרייז - פיזיקאי במקצועו, בוגר הסורבון בפריז והאדם האירופי הראשון שהשיג חגורה שחורה בג'ודו - פיתח את השיטה לאחר שנפגע בברכו במהלך שהותו בפריז ובאנגליה. בשיטה נהוגה היררכיה: פלדנקרייז עצמו הכשיר 13 מאמנים בלבד, שהפכו לאסיסטנטים שלו. רק מאמן מוסמך, שלמד את השיטה מאחד האסיסטנטים, יכול להכשיר מורים חדשים. פלדנקרייז הלך לעולמו בשנת 1984".

אאוריקה! מצאתי!

"פלדנקרייז ידע מהרגע הראשון שיש בידיו שיטה טובה, ובמשך שנים טען שהציבור אינו מבין את חשיבותה. דוד בן־גוריון למד מפלדנקרייז לעמוד על הראש. התמונה המפורסמת שלו עשתה אמנם יחסי ציבור טובים לשיטה, אך גם הגבילה אותה, משום שאנשים קישרו את פלדנקרייז עם בן־גוריון ועם עמידה על הראש, ותו לא".

הפריצה הגדולה

"במהלך שנות ה־70 וה־80, תחילה בסן־פרנסיסקו ואחר כך במסצ'וסטס, ארצות־הברית, נוכח פלדנקרייז לדעת שאנשים סביבו סקרנים לדעת יותר ושיש להם את היכולת להשתמש בשיטה ולהנחיל אותה לאחרים".

עם הפנים לעתיד

"לא ניתן לאמוד את ההכנסות משיטת פלדנקרייז בכל רחבי העולם, אך ידוע שמתקיימים קורסים במדינות רבות ושאלפי אנשים מתרגלים את השיטה. הזכויות על השיטה מחולקות בין העמותות השונות לשיטת פלדנקרייז הפזורות בעולם כולו.

"כדי להמשיך ולהתפתח המצאתי בעצמי שיטת אבחון וטיפול שנלמדת כיום בארץ ובעולם: "שיטת שלהב - Child'Space" המבוססת על שיטת פלדנקרייז ומיועדת להורים לתינוקות בריאים ולתינוקות מעוכבי התפתחות".

השבוע במדור הבריאות בעיתון לאשה: הכתבה המלאה, שכוללת מידע מרתק גם על התרופות שפותחו על ידי ממציאים ישראליים, אינטרפרון בטא, ארביטוקס, רוקסיל קופקסון ופרגונל.