קנית סלולרי? חברות הסלולר קנו אותך

חג הפסח, חג החירות, אמנם מאחורינו, וכך גם יום העצמאות, אך עבדות היא כנראה לא עניין לגיאוגרפיה או להיסטוריה. כל תקופה ומשעבדיה שלה, כל תקופה ועבדיה שלה.

קוראים לזה "להתנות שירות בשירות"

דוגמא אחת מני רבות היא מה שמכונה בלשונו המכובסת של החוק "התניית שירות בשירות". מאחורי שלוש המילים הללו מסתתרת שיטה שלמה של אילוץ צרכנים המבקשים לרכוש פריט או שירות כאלה או אחרים, אולי כאלו שהם כלל אינם מעוניינים בהם. זה מתחיל בצירוף משחות שיניים למברשות שיניים באריזה אחת, עניין של כמה שקלים, ומגיע עד רכישת חבילת גלישה באינטרנט למי שמבקש לקנות מכשיר סלולרי מן הדור השלישי, עניין של הרבה מאוד שקלים - ולאורך זמן.

זו אינה צרה חדשה. כבר בנובמבר 2007 נכתב על כך ב-ynet. כשנה קודם לכן פנתה המועצה לצרכנות למשרד התקשורת על מנת שיידרש לנוהגן של החברות הסלולריות לאלץ את רוכשי המכשירים מהדור השלישי לרכוש גם חבילת גלישה באינטרנט, תמורת תשלום חודשי קבוע. משרד התקשורת אכן החליט לבחון את הסוגיה, אבל לאחר מאבק עיקש שניהלה סלקום בעניין, חזר בו, והחברות הסלולריות חזרו לשווק את המכשירים כשהן מתנות זאת בתשלום קבוע עבור הגלישה.

המועצה לצרכנות לא ויתרה, ושבה ופנתה למשרד התקשורת. אך אז גם התברר, שמשרד התקשורת אינו מתכוון להתערב בעניין, מפני שאין מדובר בהתניית שירות בשירות: מכירת מכשיר - מבחינה משפטית גרידא, ועל פי לשונו של חוק התקשורת (בזק ושידורים) - איננה מהווה שירות כפי שהוא מוגדר בחוק.

אין סעיף בחוק שיציל את הצרכנים

למרבה הצער, הצדק עם משרד התקשורת. הסעיף הרלבנטי בחוק אינו מתייחס למצב של התניית מכירת פריט מסוים ברכישת שירות אחר מאותה חברת סלולר. הראש היהודי ממציא לנו פטנטים ללא הרף, ולא תמיד צופים המחוקקים בכנסת מצבים חדשים שהחוק לא ייתן להם מענה. אך לא רק המחוקקים. גם ברשיונותיהן של חברות הסלולר אין התייחסות למצב הזה.

וכך נקפו החודשים, ומי שנלכדו ברשת לא ראו מוצא ממנה. לפני ימים אחדים פנה אחד הצרכנים האלה לפורום צרכנות ב-ynet, ושאל מה המצב, האם ישנו שינוי כלשהו. פנינו למשרד התקשורת והעברנו לו את השאלה. ממשרד התקשורת נמסר בתגובה, כי הנושא נמצא בבחינה מחודשת במשרד, וכי המשרד ביקש לשמוע שוב את עמדת חברות הסלולר.

זה הליך תקין, מפני שעל המשרד לשמוע את כל הנוגעים בדבר לפני קבלת החלטה שעלולה להשפיע על מצבם. כמה זמן זה ייקח, קשה לדעת. אבל בינתיים אנחנו יכולים להצביע על דרכי הפתרון המשפטיות לצרה הצרורה והיקרה הזאת - כולן בידי משרד התקשורת.

אטיאס יכול לשנות את התנאים

ראשית, בסמכותו של שר התקשורת להתקין תקנות לביצוע חוק התקשורת, ואם נחוץ – הוא יכול להורות בתקנות כי חברת סלולר לא תיצור התניה שכזו.

שנית, ואולי אף פשוט יותר, בסמכותו של משרד התקשורת לשנות את התנאים ברשיונותיהן של חברות הסלולר. הנה המחשה איך זה עובד כשרוצים: זוכרים שממש עד לא מזמן יכלו חברות הסלולר לכבול את לקוחותיהן ל-3 שנים (כפוף לתעלולים חדשים בסגנון "ההתקשרות היא ל-18 חודש אבל התשלומים על המכשיר הם ל-36 חודשים").

את החגיגה הזאת הפסיק משרד התקשורת באמצעות שינוי שהוכנס ברשיונות של חברות הסלולר, אשר אוסר עליהן להתקשר עם לקוחותיהן לתקופה העולה על שנה וחצי. גם את עניין ההתניה – כל התניה, כדי למנוע יצירת התניות כובלות חדשות בעתיד – ניתן לאסור באמצעות שינוי רשיונותיהן של החברות. כבר כיום, למשל, אוסרים הרשיונות התניית אספקת עצם השירות הסלולרי ברכישת מכשיר טלפון סלולרי או ברכישת שירותי תחזוקה למכשיר כזה, מחברת הסלולר או מגורם אחר. כך שזה לא עניין זר למשרד התקשורת או לחברות. זה רק עניין להחלטה.

עד היום הפגין משרד התקשורת גישה צרכנית חיובית למדי, ולזכותו של השר הנוכחי, אריאל אטיאס, נזקפים כמה שינויים המיטיבים עם הצרכנים. בסוגיה הנוכחית היינו ממליצים לו על עוד משהו: במסגרת השינוי – שיש לקוות כי יתרחש במהרה – יש לקבוע הוראת מעבר, שתשחרר מלפיתת החברות הסלולריות גם אותם צרכנים שבעל כורחם נאלצו להתקשר בעסקה כזו, וביום שבו ייכנס השינוי לתוקף עדיין יהיו מחויבים וכבולים לחברת הסלולר. אם שחרור מעבדות, אז עד הסוף. גם עבדי-ביניים הם עבדים.