"בוקר טוב", חייכה אלי בעודה ישובה על האסלה
נפרדנו מסיבות שאינן קשורות לשלפוחית השתן. היו לי מאז כמה מערכות יחסים עם בחורות ממש נחמדות, אבל גיליתי שבאמת ניתן לחלק אותן לאלו שמתייחסות לעניין בצורה מאוד טבעית ולאלו שתהיינה מוכנות להוריד לי את הראש אם אכנס לחדר האמבטיה בזמן שהן באמצע זירזוף. עניינים אינטימיים
זה מוזר, הייתי כבר גבר, אחרי שירות צבאי קרבי, זיינתי, ובכל זאת כמעט בכל בוקר עדיין מלמלתי את המלמולים התינוקיים האלה שהייתי ממלמל כשהייתי ילד ואמא היתה נכנסת לחדר להעיר אותי. אלה לא בדיוק מלמולים. אני חושב שזה נשמע יותר כמו יבבות: "אוווו.... נייייי.... אהההה....." (מתהפך, מניח את הכרית על הראש ופושט את ידי ואת רגליי לצדדים) - "נהההה... אווווו.... אוייייי".
אחר כך נשכבתי על הגב, בהיתי בתקרה ושוחחתי עם עצמי כאילו אני מעדכן סוכן חשאי לגבי הזהות הבדויה החדשה שלו: "רגע, איך קוראים לי? אה, נכון. איפה אני גר? אה, כן. מה אני עושה בחיים? וואלה".
ורק אחרי שנזכרתי מי אני, יכולתי באמת לקום. לעזאזל, אני שונא לקום.
הפניתי את מבטי הצידה. היא כבר לא היתה במיטה. הכרנו בערך חודש קודם לכן. אז עוד לא ממש ידעתי את זה, אבל זאת היתה מערכת היחסים הרצינית השנייה שלי. היא מאוד ריגשה אותי, היא היתה יפה, והסקס היה מטמטם.
אני יודע שלכל גבר אמור להיות איזה איבר נשי שעושה לו את זה. לאחד חשובות יותר השפתיים, לאחר החזה, לשלישי הישבן. אבל אצלי זה קצת בעייתי: מבחינה פיזית, הדבר שהכי חשוב לי אצל בחורה זה משהו שבכלל לא קיים, משהו שאיננו – הדלתון.
הדלתון הנכון יכול לגרום לי להפוך לעפיפון
מה הוא הדלתון? כשמסתכלים על בחורה עירומה מאחורה, בין הגבולות התחתונים של הישבנים לבין הירכיים, נוצר רווח בצורת דלתון. הדלתון הנכון יכול לגרום לי להפוך לעפיפון בעיצומו של הוריקן, שזה סוג אחר של דלתון. מעבר לזה, היא הצחיקה אותי, ואין דבר סקסי יותר בעיניי מבחורה שמצחיקה אותי. טוב נו, אולי חוץ מ-ש' שורקת.
העפתי מעלי את השמיכה בתנופת "יאללה, את גם כן", הנחתי זוג רגליים יחפות על הרצפה, ניערתי את הראש ויצאתי מחדר השינה.
הכנסתי יד עייפה אל תוך תחתוני הבוקסר שלי, מיששתי לעצמי את הזין והתחלתי להסתובב בבית ללא מטרה מוגדרת. אני די בטוח, שאם יום אחד אלך לטיפול בהיפנוזה, יסתבר שאיזו דודה אמרה לי פעם "אם תהיה ילד רע, שדון הבולבולים יבוא אליך בלילה כשאתה ישן וייקח לך את הבולבול!". אחרת, אין לי שום הסבר לעובדה, שבכל בוקר, דבר ראשון, אני נמלא דחף בלתי נשלט לוודא שהוא עדיין שם.
עשיתי תמרון ברוס לי עם הצוואר ובבת אחת הסתובבתי
שמתי פעמיי לעבר חדר האמבטיה, נעמדתי מול המראה והתכוננתי לשטוף פנים, כשפתאום הרגשתי משהו מוזר. אני לא בטוח איך לתאר את זה. אני חושב שאפשר לומר שהרגשתי סוג של "נוכחות" בחדר. קפצתי את אגרופיי, עשיתי תמרון ברוס לי עם הצוואר ובבת אחת הסתובבתי לאחור, מוכן להיאבק על חיי.
ואז ראיתי אותה. בכלל לא שמתי לב שהיא שם. "היי מתוק, בוקר טוב", חייכה אלי בעודה ישובה על האסלה כשמכנסי הטריינינג שלה מופשלים.
"אה... אממ... היי".
היא השעינה מרפקים על ברכיה, הניחה את סנטרה בכפות ידיה והמשיכה לחייך. צליל זרזיף המכה במים הצטלצל באוזניי.
"מתוקה, מה את עושה?" שאל מישהו מבלי לבקש רשות להשתמש במיתרי הקול שלי.
"מה אני עושה? אני מנסה מתקן חדש שאמור לתת מענה לבעיית ההשקייה במדבר סהרה. מה נראה לך שאני עושה? אני עושה פיפי", היא צחקקה.
"אה, אממ... אוקיי".
המשכתי לעמוד שם כמו טמבל עוד מספר שניות, ואז הסתובבתי ושטפתי פנים. המתוקה הורידה את המים, ניגשה לכיור ושטפה ידיים. אחר כך נטלה את מברשת השיניים שלה, מרחה עליה שכבה לבנה של משחת שיניים, תחבה את מברשת השיניים לפיה, ואז הבחינה בעיני העגל שלי שהביטו בה מבעד למראה.
"וואה אדה וווסה?"
"סליחה?"
"מה אתה עושה?" שאלה שוב לאחר שהוציאה את מברשת השיניים מפיה.
"אה...כלום. אממ... יש לי פיפי".
"נו, אז תעשה", השיבה, הסתובבה והמשיכה לצחצח שיניים.
"אוקיי", מלמלתי מבוייש, נעמדתי מול האסלה ו...עשיתי פיפי.
לעזאזל, הייתי בטוח שבחורות מצפות שלא נעשה לידן פיפי. בטח לא אחרי פחות מחודש של היכרות. ומילא אנחנו, הרי לכולם יצא לראות איזה גבר משתין בצידי הכביש, אבל שהן תעשנה פיפי לידנו? הן??? לא ידעתי את זה. ואללה, מגניב.
מאוחר יותר באותו היום דיברתי עם אלון, חבר טוב מהעבודה ובחור קליל. סימנתי לו עם היד שיתקרב קצת יותר ולחשתי לו: "תגיד גבר, אתה ויעל., אממ... אתם..."
"מה גבר? עושים אנאלי?"
(הייתי מעדיף שהוא לא היה אומר את זה)
"לא, לא זה. אתם אהה..."
"מה? גמירות על הפנים?"
(וגם את זה. פשוט, יעל היא קרובת משפחה שלי)
"לא, אתם... אתם משתינים זה ליד זה?"
"תגיד לי, מה אתה דפוק?" אלון תקע בי סוג עיניים המומות. "אסור לי אפילו להתקרב למקלחת כשהיא משתינה. עד היום אני משלם על הפעם ההיא שנכנסתי לחדר האמבטיה כשהיא היתה באמצע. אל תעשה את הטעות הזאת אחי. הן לא כמונו".
"אבל למה זה ככה? הרי אנחנו עושים איתן דברים הרבה יותר קיצוניים ואינטימיים במיטה. מה הסיפור?"
"אין לי מושג. נו, נשים. אל תנסה להבין אותן, ותתאמן הרבה על הינהוני ההסכמה שלך. ככה זה".
"כן אני מבין. אתה צודק", השבתי ולא עידכנתי אותו על ההתפתחות האחרונה במערכת היחסים החדשה שלי.
מאז חלפו להן כמה שנים טובות, ועוד כמה טובות פחות. אני והמתוקה נפרדנו מסיבות שאינן קשורות לשלפוחית השתן. היו לי מאז כמה מערכות יחסים עם בחורות ממש נחמדות, אבל גיליתי שבאמת ניתן לחלק אותן לאלו שמתייחסות לעניין בצורה מאוד טבעית ולאלו שתהיינה מוכנות להוריד לי את הראש אם אכנס לחדר האמבטיה בזמן שהן באמצע. חלקן אפילו לא הסכימו שאכנס בזמן שהן מתקלחות, או לפחות לא אהבו את זה.
אני לא יודע למה. אולי יש אנשים שחושבים שזה משהו לא נעים. אולי יש כאלה שזקוקים לתחושה שגם במערכת יחסים, לכל אחד יש איזה מרחב אישי, שאסור לאיש לחדור אליו.
אולי זה קשור לחינוך שאשה אמורה להיות כל כך רכה וטהורה. אבל אני יודע שיש גם גברים שלעולם לא יסכימו להשתין ליד בת הזוג שלהן, ואני לא מתכוון לזוג נשוי או לקשר של שנים.
כאילו הגוף הוא רק כלי במערכת היחסים
לעומתם, אלה שמתייחסים לזה באופן יותר טבעי אולי נהנים מהרעיון שמערכות היחסים שלהם הן טוטאליות. כאילו הם ובני הזוג שלהם הם כמו איש אחד שפוצל לשני גופות או כאילו הגוף הוא רק כלי במערכת היחסים. הם רואים בזה סוג של אינטימיות, או אולי בעצם להיפך – הם לא רואים בזה כלום. הם פשוט עושים.
אני לא יודע, כי לי זה לא ממש משנה, אבל אני חייב להודות שהיה משהו שונה אצל הבחורות שלא נרתעו מלזרזף לידי. הן לא היו פשוטות או פחות אלגנטיות בלבושן וכו', אבל הן היו יותר חיוביות בגישה שלהן לחיים. היתה בהן איזו טבעיות שבאה לידי ביטוי גם בדברים אחרים. סטואיות מקסימה שכזאת.
אני יודע שזה לא מדגם מייצג. זה גם נראה לי קצת מגוחך לחשוב שזה אומר משהו עמוק על האישיות שלך. הרי אם זה היה אומר משהו, אתרי ההיכרויות היו מוסיפים כבר מזמן איזו רובריקה בנוסח "תהיי/ה מוכן/ה שיזרזפו לידך?" (תשובות אפשריות: כן/ לא/ לעיתים רחוקות/ באירועים חברתיים).
הייתי יכול להמשיך ולפתח את הנושא הזה, אבל את האמת? יש לי פיפי אז אני צריך לסיים.
ולא, בשלב הזה של הקשר בינינו אתם לא יכולים להישאר להסתכל.
לפנייה לכתב/ת 
