נסראללה עשה לנו טובה
מפגן הכוח של חיזבאללה מבהיר סופית לעולם שהוא מקיים מדינה בתוך מדינה, כאשר ממשלת סניורה מעניקה לו בסך-הכל מעטפת של לגיטימיות. למה בכל זאת הוא לא שובר את הכלים?
אם משרד החוץ בירושלים, ומה שמתיימר להיות "מערך ההסברה" הישראלי, יזדרזו לנצל את המתנה הטרייה שהעניק לנו חיזבאללה - נצא אפילו נשכרים. הבעיה היא שפקעת הצפעונים הלבנונית היא באמת עניין סבוך ומורכב, ונסראללה הוא אדם מתוחכם וערמומי. לכן מדובר באתגר "הסברתי" לא פשוט.
אילו השתלט חיזבאללה על לבנון כמו חמאס על עזה, לא הייתה בעיה לגבש
לכן, כאמור, בחר נסראללה שלא להפיל את הממשלה עכשיו, למרות שיכול היה. ממשלה מוחלשת בראשות סניורה נותנת להם חזית לגיטימית בזירה הבינלאומית, שבחסותה הם מקימים - בסיוע אירן וסוריה - מערך רקטות אסטרטגי חדש. ממשלת סניורה גם מאפשרת לעדה השיעית לקבל כספי-שיקום מהמערב וממדינות ערב.
הטלפון האדום
מדוע, אם כן, שלח חיזבאללה לפני כמה ימים את אנשיו להסתער על השכונות הסוניות בביירות ובצידון, על קריית הממשלה ועל משרדי אמצעי התקשורת הנאמנים לממשלה? פשוט מאוד, מפני שממשלת לבנון ניסתה ללכת צעד אחד רחוק מדי. הצעד איים על העוצמה וחופש הפעולה הצבאי של חיזבאללה, ולכן מיהר נסראללה להכניס את סניורה ותומכיו חזרה ל"פרופורציה". דרישת הממשלה לפרק את רשת הטלפוניה הצבאית העצמאית של חיזבאללה, כמו גם הדרישה להעביר מתפקידו את האחראי לביטחון בשדה התעופה של ביירות, איימו על תהליך ההתעצמות של הארגון. רשת הטלפונים העצמאית המוסתרת של חיזבאללה הייתה מרכיב חשוב בטקטיקת ההסתרה וה"היעלמות", שהנחילה לארגון יתרונות רבים במלחמת לבנון השנייה; הגנרל שהממשלה רצתה להדיח הוא שאפשר לחיזבאללה לקבל רכיבים רגישים למערך הרקטות באמצעות תובלה אווירית מאיראן הישר לשדה התעופה של ביירות.כשסניורה איים לפגוע באלה החליטו נסראללה והאיראנים שהגיעה השעה להפגין כוח, אף כי באורח מדוד וזהיר. הם נמנעו מלכבוש את ביתו של מנהיג הדרוזים ג'ונבלט וגם לא הסתערו על בנייני הממשלה, אף שיכלו לכבוש אותם תוך שעות. במקום זאת, אחרי הפגנת כוח קצרה ויעילה, הם הגיעו להסכם עם המפקד הנוצרי של צבא לבנון (שזקוק לתמיכתם כדי להיבחר לנשיא). לפי ההסכם, הצבא לא יציית להוראת הממשלה לצאת נגדם, הצבא גם לא יפרק את רשת הטלפונים ולא ידיח את הגנרל משדה התעופה. בתמורה ייסוג חיזבאללה מהשכונות שעליהן השתלט וירגיע את המצב. סניורה, שנותר ללא צבא, הסכים והרים דגל לבן. כמוהו עשו מנהיגי העדות האחרות - והמשבר עומד לדעוך.
למעשה, שום דבר מהותי לא השתנה בימים האחרונים בזירה
הפוליטית או ביחסי הכוחות בלבנון. ממשלת סניורה קיבלה תזכורת למצבה האמיתי - ותו לא. גם מנקודת ראות ישראלית אין סיבה להיכנס לכוננות, להיפך: התנהלות חיזבאללה במשבר מראה כי לארגון, כמו לאיראן ולסוריה, אין כעת עניין בטלטול הספינה הלבנונית; ודאי שלא בעימות עם ישראל. לכן גם אין סכנה שחיזבאללה ידרוש בקרוב לסלק את יוניפי"ל מדרום לבנון.
חיזבאללה ופטרוניו זקוקים לשקט כדי להשלים את מערך הרקטות האסטרטגי, את מערך הביצורים המגן עליו ואת שיקום הכוח הצבאי. גם אחרי שיושלם המערך - את השימוש בו משאירים בעליו להזדמנויות אסטרטגיות. הוא אולי ייכנס בצורה מצומצמת לשימוש אם וכאשר תיכנס ישראל למבצע גדול בעזה או תגיב על פעולת נקמה של חיזבאללה על חיסול מורנייה; הוא יופעל במלוא עוצמתו אם ארצות-הברית וישראל - או כל אחת לחוד - תתקוף את איראן או את סוריה. כל עוד זה לא קרה, יש לחיזבאללה ונותני חסותו עניין ברור בהרגעת הזירה הפנים-לבנונית ובמניעת עימות עם ישראל.