ילדים, מתי תלכו לישון כבר?

בסיומו של יום נפרדים ההורים מהילדים הצעירים בברכת "לילה טוב ושינה מתוקה", מצרפים ליטוף חם ונשיקה ויוצאים מן החדר להמשך פעילות הערב טרם לכתם לישון...

זמן הליכת הילדים לישון אמור להיות זמן רגוע ונעים. לצערנו, רבים הבתים בישראל בהם זמן זה מהווה עבור ההורים חוויה מתסכלת ומורטת עצבים שבמרכזה מאבק הנמשך דקות ארוכות עם הילד המסרב בכל תוקף ללכת לישון.

במקרה הטוב, מספרים הורים רבים, הילד מוכן ללכת לישון "רק אם אני ישנה לצידו... הוא מוכן להירדם רק בסלון... רק במיטה שלנו", וכל זאת לא לפני שהוא צופה בטלוויזיה במשך שעות ארוכות.

במקרים רבים לאחר סיום רוטינת השינה ובדרך כלל מיד לאחר עזיבתם של ההורים את חדרו של הילד, ניזכר הקטנצ'יק כי הוא צמא, יש לו פיפי, הוא שכח לשאול משהו חשוב, הוא מתגעגע לאבא או מפחד. ואם כל הסיבות האלה לא מכניעות את ההורה החוזר למשמרת נוספת בחדרו של הילד, יעבור הילדון לשלב הבא ויתחיל לבכות, בכי המתגלגל במהירות להתקף זעם, אגרסיביות, יציאה מהחדר והתמקמות בחדר ההורים או בסלון.

לעיתים קרובות ולצערם של הורים רבים, הירדמותו של הילד אינה מבשרת את תום המאבק וסביב השעה 23:00 מתרחשת "נדידת העמים" בה עוברים הילדים ממיטתם למיטת ההורים ומתמקמים בשקט בנוחות בין אבא לאימא.

לחינוכו של הילד להליכה לישון בזמן המתאים לגילו, באופן עצמאי וללא חיכוכים עם ההורים, יש חשיבות רבה. ראשית, הליכה לישון בזמן שנקבע מגבירה את הסיכוי שהילד לא יצבור חסרי שינה ויקום רענן ומלא מרץ לקראת אתגרי יום המחרת.

במחקרים שערכנו לאחרונה מתברר כי חסרי שינה מצטברים (הפער בין שעות השינה להן הילד זקוק בגיל מסוים לעומת שעות השינה אותן הוא ישן בפועל), אפילו חסרים של רק של 45 דקות בממוצע בכל לילה, משפיעים לרעה על כושר הריכוז וניהול התסכולים של הילד במהלך היום.

שנית, המאבק סביב ההליכה לישון מעכיר את היחסים בין ההורים לילדים ומכרסם באופן משמעותי בסמכותם כלפי ילדיהם. לבסוף, העיסוק הממושך בהשכבה לא מותיר להורים זמן לעצמם וכוח לעסוק בעניינים אחרים בסיומו של יום טרם הליכה לישון.

למרות רצונם העקרוני של ההורים ברוטינת השכבה רגועה ונעימה הם מתקשים למסדה ונכנעים לילדיהם, במידה רבה בשל שילוב עצוב של עייפות עם רגשי אשם על כי אינם מקדישים די זמן לילדיהם וחוסר ידע כיצד למסד רוטינת שינה שקטה ונעימה.

להורים אוהבים, דואגים ועייפים אלה אני מצרף את המלצותיי:

החליטו על זמן קבוע להליכה לישון

בבתים רבים קיים "זמן אימא לשינה" ו"זמן אבא לשינה" – תלוי מי נמצא בבית באותו הערב. בנוסף, הורים רבים אינם רואים חשיבות בהליכה לישון בשעה קבועה ונותנים לענייני הערב להתנהל בכל יום בקצב אחר.

חשוב שנבין כי הפנמת התנהגות והפיכתה לחלק בלתי נפרד משגרת יומנו, כזו המתבצעת באוטומטיות, ללא מחשבה, ללא וויכוחים וללא כל קושי, מתרחשת הודות לתהליך החוזר על עצמו בדיוק מלא לאורך זמן. חוסר עקביות בשעה בה אנו דורשים מן הילדים ללכת לישון בכל יום פוגעת בהליך הפנמת ההתנהגות וגוררת אחריה וויכוחים וקשיים אמיתיים מצד הילדים.

לפיכך, חשוב לקבוע שעת שינה המתאימה לגילו של כל ילד ולהקפיד עליה באופן מלא מבלי לשנותה.

קבעו סימן קבוע לתחילת רוטינת השינה

חינוך לאחריות אישית, זו "הקוראת" לילד לסיים את ענייניו בערב וללכת לישון לבד ובלי בעיות, הנה מטרה נכספת בכל בית. על מנת להגיע לפסגה חינוכית זו, בה מגלה הילד עצמאות ואחריות, יש לקבוע סימן ברור לתחילת רוטינת השינה.

מטרתו של סימן זה להוות אות לתחילת ההתארגנות כך שלא יהיה מקום לוויכוחים או להתחמקות. הסימן יכול להיות שעה, סיומה של תכנית טלוויזיה, סיומה של פעילות אחרת – לדוג', מיד לאחר ארוחת הערב או לאחר סיום המקלחת. חשוב שהסימן יהיה כזה אשר הילד יוכל אט אט "ללמוד" אותו ללא עזרת ההורה – תזכורת של ההורה בכל ערב "יאללה, הגיע הזמן ללכת לישון" – אינה עומדת בקריטריונים ויוצרת תלות של הילד בהורה במידה כזו אשר יהיה קשה להתנתק ממנה כיאה לילד ההולך וגדל.

מסדו רוטינת שינה קבועה

מי מאתנו לא מצא את עצמו באחד הימים אומר משפט מסוג: "אם אני לא שותה את הקפה בבוקר במרפסת אז כל היום הולך לי". רוטינות ושיגרה קבועה מסייעות לנו לבצע מעברים בין מצבים ופעילויות מועדפות למצבים ופעילויות לא מועדפות.

מצבי מעבר אלה, אצל ילדים, מהווים נקודות קושי ואתגר לא פשוטים. יכולתנו לבסס שיגרה קבועה להליכה לישון, כלומר, סדר פעולות קבוע ובלתי משתנה, תשפיע רבות על התמודדות הילדים עם המעבר מעירות נעימה בחיק המשפחה להליכה לישון לבד במיטה.

דוגמא לסדר פעולות שכזה הנה: לבישת פיג'מה, שתיית מים, הליכה לשירותים, סיפור, נשיקה וחיבוק ו"לילה טוב". הקפדה על מרכיבים קבועים בסדר קבוע מקנה לילד תחושת ביטחון ומסגרת עוטפת שכה הכרחית ברגעי ההליכה לישון.

חזקו את הילד על שיתוף הפעולה

היו רגישים וערניים ללילות בהם הילדים הלכו לישון בשעה שנקבעה ובאופן עצמאי ורגוע. שימת לב לתפקוד אחראי של הילדים, ולא רק לאי עמידה במחויבויות, הנה סימן לתבונה הורית ולהליך חינוכי יעיל ונכון.

מילה טובה בבוקר, חיבוק, נשיקה לציון בגרות בהליכה לישון, הנם זכות וחובה הורית גם יחד שאל לנו לפספסה. לתגובה הורית זו יש את היכולת להגביר בצורה משמעותית את התנהגותם הנאותה של ילדנו וגם לעשות לנו את היום נעים ונינוח יותר.

התמודדו ברגישות ובחוכמה עם התנגדויות הילדים

התהליך בו אתם עומדים להקנות לילדכם את האחריות שבהליכה עצמאית לישון דומה במובנים בסיסיים להליך גמילה – הרי יש כאן הפסקת דבר נעים ונוח שכל כך אהוב על הילד. לכן אל תתפלאו אם לפני שיהיה טוב יותר, יהיה כנראה קשה יותר.

לעיתים זה נראה כמלחמת כוחות – מי יהיה חזק יותר – הילדים שרואים "כאן ועכשיו" או אתם שאחראים לעתידם? חשוב מאוד לא לוותר ולא להיכנע, גם ברגעי הקושי הגדולים, ולהמשיך בקו עליו החלטתם.

תאמו עמדות ותמכו אחד בשני

לפני כניסה למהלך מול הילדים, חשוב שתשבו יחד ותתאמו ביניכם את הציפיות מן הילדים בכל הקשור להליכה לישון. חשוב שתתאמו את השעה בה אתם מצפים שהילדים ילכו לישון, מה אתם מאפשרים ומה לא מאפשרים (הירדמות רק במיטה של הילד ולא במיטה של ההורים ו"אח"כ אני כבר אעביר אותו").

שעות שינה מומלצות - לפי גילאים:

גיל 0-5 שנים: לפחות 10.5 / 11 שעות בלילה + שעה עד שעה וחצי במהלך היום.

גיל 5-8 שנים: כ-11 שעות.

גיל 8-9 שנים: כ-10.5 שעות.

גיל 10-11: כ-11 שעות.

גיל 12-14 שנים: 9.5 שעות.

גיל 14-18 שנים: 8.5-9.5 שעות.

18 שנים ומעלה: בין 7-9 שעות.

• תודה מיוחדת למיטל אוחיון על הסיוע בכתיבת הטור.
  

פרופ' עמוס רולידר, אבא לשלושה, מומחה מוסמך בניתוח התנהגות, ראש המכון לחקר ולמניעה של קשיי התנהגות ילדים בסביבות חינוכיות ומנחה סדנאות והרצאות בנושא.

• לכל הכתבות בסדרה.