מאבק אזרחי להצלת הוספיס תל השומר

"החברה שלנו היא חברה שפוגעת בחלשים. ואלו שנוטים למות הם הכי חלשים, 'הרי במילא בעוד שבוע שבועיים הם לא יהיו פה, אז מה זה משנה איך הם ימותו. אם הם בכל מקרה ימותו אז מה איכפת לנו איך'. בדיוק כמו עם הזקנים, הנכים או ניצולי השואה, אותה גברת בשינוי אדרת". כך שיקפה היום את פניה של החברה הישראלית בצער יהודית רשף, "אזרחית קטנה" כהגדרתה, שהחליטה לנסות ולשנות.  

החרב המתהפכת מעל ראשו של הוספיס תל השומר, הניעה לפעולה בני משפחה של חולים שמצאו את מותם בהוספיס. אנשים מוקירי תודה למקום, המכירים בחשיבותו ומוכנים להאבק בכדי לשמור עליו. "האיש שאהבתי נפטר בהוספיס לפני שנה, שם בילינו את החודשיים האחרונים לחייו", מספרת רשף, אשת חינוך לשעבר. "נשארתי איתם בקשר לאורך התקופה, וכששמעתי לפני שבוע שהולכים לסגור את ההוספיס. הזדעדעתי. רציתי להביע תמיכה אבל חשבתי 'מה אני האזרח הקטן האדם הפשוט שאין לו קשרים יכול לעשות".

כאן נכנסת לתמונה יהודית נוספת, יהודית גבע: "לפני שנתיים וחצי הייתי עם אימי ארבעה חודשים בהוספיס, לפחות 12 שעות ביום", מספרת גבע בשיחה טרנס-אטלנטית מניו-יורק. "גם אחרי שאימי נפטרה הגעתי - עזרתי להאכיל את החולים, שיפצתי את הברכה, אספתי תרומות למקום. בשבילי זה היה כמו בית", היא מסבירה. "אין לי משפחה בארץ, אני בת יחידה, השארתי את המשפחה בארה"ב וחצי שנה הייתי בארץ עם אמא שלי. מאז שנפטרה בהוספיס, כל פעם שביקרתי בארץ, חזרתי לשם".

"בשבוע שעבר התקשרה אלי חברה וסיפרה לי על ההחלטה לסגור", מסבירה גבע. "תיכף  שלחתי לכל חברי בארץ מייל שמציע לצאת למאבק, הרצתי חיפוש ברשת על המילה "הוספיס" מצאתי את הבלוג של יהודית רשף והתקשרתי אליה. הצעתי לכתוב עצומה והחלטנו שביחד, אנחנו הולכות לעשות רעש".

'רשף את גבע' העלו לאתר האינטנרט "עצומה", עצומה שכתבו מיידית באותו הערב. גבע אף תירגמה את העצומה לאנגלית "הוצאנו אותה בעשר בלילה ביום חמישי האחרון, להפתעתי הייתה לה תהודה מדהימה- לא עלה על דעתי שזה יקרה, קיבלנו תגובות מאוסטרליה, מקופנהגן, מישראלים שנעזרו במקום, ומעובדים או נתמכים על -ידי הוספסים בעולם".

מסיבת יום הולדת בהוספיס לבטי זקס ז"ל, אמה של יהודית גבע

"אני נרגשת מהתגובות ומאוד מקווה שנצליח להשפיע, מספרת רשף. "24 שעות ביממה, שלושה וחצי חודשים אחרונים בחייו של האיש שלי ישנתי איתו לילה לילה. זה אפשרי רק במקום כזה, שמאפשר למות בכבוד. המקום הזה  נותן משמעות למילה חמלה בעייני - בהוספיס ראיתי במו עייני מה משמעות המילה חמלה".

ההוספיס במהלך עשרים וחמש שנותיו, ליווה עשרת אלפי חולים בדרכם האחרונה.

 "בזכות המקום הזה, אנשים הלכו אל המוות עם ראש מורם, וזה לא דבר של מה בכך". מבהירה רשף. "אנשים צריכים לדעת מה קורה. זה מאוד כואב, אבל יש אנשים שיצטרכו את זה ומגיע להם שיהיה כזה מקום. אף אחד לא רוצה לחשוב שיגיע לשם, אבל מי שעובר את זה שם יודע כמה זה יותר קל לעבור את זה ככה". מספירה גבע בעצב.

"מי שמכיר את המקום אומר עליו שהוא כמו גן עדן שמלאך המוות מרחף מעליו. כרגע משרד האוצר מהווה את מלאך המוות של המקום. חייבים לאפשר להוספיס תקן כדי שהצוות יוכל לעבוד שם ללא חשש מפיטורין, ללא הפחד שיסגרו את המקום", מסכמת גבע. "אנחנו מחפשים גם עורכי דין שיעזרו לנו להילחם".

מאבקן של רשף את גבע הוביל לחתימה של כעשרים אלף חתימות עד כה. "אני מאוד מופתעת מהתהודה והעוצמה של העוצמה", נרגשת רשף. "לא האמנתי שאנחנו, האזרחים הקטנים מסוגלים לעשות רעש ולספק ותוצאות חיוביות". "בעוד שבועיים אני מתכוונת לשלוח את העצומה לכל חברי הכנסת, לשרים ולממשלה - אני מאוד מקווה שזה פשוט יזיז להם", היא מבהירה. "אבל אם נצטרך נצא גם להפגנה".

ליצירת קשר עם יהודית רשף ויהודית גבע:  chocobraille@hotmail.com, לחתימה על העצומה לחצו כאן .