אדוני, החשמל מטפטף לך מהקיר
כשאתם בעבודה, או ישנים או אפילו בחו"ל, מכשירי החשמל שלכם מבזבזים לכם המון כסף. כל עוד הם מחוברים לשקע, גם כשאינם פועלים, הם צורכים זרם קבוע - כמו ברז שמטפטף לכיור ריק - וזה עולה לכם כסף. בהתאם למספר וסוג המכשירים, זה יכול לעלות בין 20 ל-250 שקלים בשנה עבור כל מכשיר. הרעב המתמיד שלנו לעוד מכשירים וחידושים מצריך עוד חשמל - שעולה לעולם בעוד זיהום וגזי חממה. מה עושים? מנתקים
נניח שברז המים במטבח מטפטף. ההיגיון אומר שנזמין שרברב. אבל נניח לרגע שכך הוא תוכנן; כלומר הברז מטפטף באופן קבוע, ורק כשאנחנו רוצים לשטוף פירות או למלא כוס אנחנו מגבירים את הזרם לרגע. בשאר הזמן, הברז סתם מטפטף - כשאנו בעבודה, כשאנו ישנים ואפילו כשאנחנו בחופשה בחו"ל. יתרה מזאת: נניח שכל הברזים בבית מטפטפים כך. ולא רק אצלנו אלא אצל כל השכנים - בכל העיר בעצם. האם הגיוני לבזבז כל כך הרבה מים?
אפשר להירגע. הברזים שלנו לא מטפטפים כך - ואם כן לבטח נזמין שרברב. אבל המצב הזה אינו כה דמיוני ומגוחך. האמת היא שבכל בית, רחוב, עיר או מדינה המצב קיים ואנו לא עושים דבר. הטיפטוף בבתים שלנו הוא לא של מים אלא של חשמל. הוא אמנם לא נשפך מהשקעים, אבל כל מכשיר חשמל שמחובר לשקע - גם אם הוא לא פועל או בשימוש - "מטפטף חשמל" לשווא.
המכשירים הללו צורכים חשמל כל עוד הם מחוברים לשקעים, מבלי שנראה זאת או נרגיש בכך. צריכת החשמל הזו אחראית לביזבוז של 10 אחוז מצריכת החשמל העולמית - ובהתאמה לכ-10 אחוז מחשבון החשמל שלנו. הבעיה היא שבשונה מהברזים, מכשירי החשמל תוכננו לעבוד כך. הם תוכננו לבזבז חשמל גם כשאינם בשימוש.
איך זה עובד?
לכולנו ברור שכשטלוויזיה פועלת היא צורכת חשמל. אבל אנו צופים ונהנים ו"יש תמורה לאגרה". מנגד, ברור שכאשר אנו מנתקים את הטלוויזיה מהשקע היא הופכת לחפץ דומם, שאינו גוזל דבר פרט לנפח שלו בחדר. אבל מה קורה כשאנו מכבים את המכשיר עם השלט-רחוק?
עולה כסף גם בלי לחמם את האוכל. מיקרוגל (צילום: גבי מנשה)
במצב זה, רוב מעגלי האלקטרוניקה שבתוך המכשיר מפסיקים לפעול אך כמה מהם ממשיכים לצרוך זרם. מצב זה נקרא מצב המתנה או מצב "הכן" (Standby mode). במצב זה הטלוויזיה אינה פועלת וממתינה לקלוט את הפקודה מהשלט לשוב למצב פעולה.
כמו הטלוויזיה ישנם בבית עוד עשרות מכשירים שפועלים בעיקרון דומה וצורכים חשמל באופן קבוע - מכשירי DVD, ממירי כבלים או לוויין, מכשירי וידאו, מחשבים, צגים, רמקולים, מודם, פקס, מזגן, תנור, מיקרוגל, מטהר מים, משיבון, טלפון אלחוטי, מטען של טלפון סלולרי ועוד רבים. רבים מהמכשירים הללו כוללים שעון דיגיטלי או נורות המעידות על מצב ההמתנה שלהם - וגם הם צורכים חשמל.
כל המכשירים הללו צורכים חשמל גם כשנדמה לנו שהם במצב כבוי. מאחר ורוב הזמן הם במצב כבוי, התוצאה היא שגם כשאנו לא נהנים משירותיהם, הם עולים לנו כסף. במקרים קיצוניים מדובר ב-15 אחוז מצריכת החשמל הביתית.
איך יודעים איזה מכשיר צורך חשמל גם כשהוא כבוי - הבדיקה פשוטה: קחו למשל ממיר של כבלים או לווין. מניחים יד על הממיר הכבוי. החום שאתם חשים שווה ערך לכ-30 ווט/שעה בהמתנה; במשך שנה הצריכה מצטברת ל-260 קילוואט שעה למכשיר. המחיר יכול להגיע לכ-130 שקלים בשנה עבור כל ממיר.
מכשירים שונים צורכים זרם שונה בהמתנה. מזגן אוויר בחדר השינה צורך 8 אחוזים יותר חשמל בגלל זרמי המתנה; מכונת כביסה צורכת 10 אחוז יותר חשמל בגלל זרמי ההמתנה. תנור מיקרוגל ביתי - 300 אחוז יותר חשמל במצב ההמתנה. מדפסת או פקס ביתיים צורכים 10,000 אחוז יותר חשמל בגלל זרמי ההמתנה. ספרו את מספר המכשירים שמחוברים לחשמל בלי לפעול, ועשו לבד את החשבון.
האם זה הכרחי?
כאמור, המכשירים תוכננו במקור להיות בזבזניים. זרמי ההמתנה "נולדו" לפני כ-30 שנה, עם הכנסתם של מיקרו מעבדים למכשירי אלקטרוניקה והחשמל. הופעת שלטים לטלוויזיות והגידול בשימוש במחשבים הגדילו בצורה מהותית את צריכת זרם ההמתנה. הופעת הממירים ללווין או כבלים ומודמים ביתיים נתנה דחיפה חזקה נוספת לעליית זרמי ההמתנה. המגמה היא של עלייה מתמדת.
מבזבז חשמל ואתם לא נהנים. ממיר לוויין (צילום: גבי מנשה)
בזבוז אנרגיה שכזה לא מוסיף לאיכות החיים של אף אחד; נהפוך הוא. אנו משלמים על החשמל המטפטף לנו מהמכשירים גם באופן ישיר - בחשבון הדו-חודשי - וגם בעקיפין, על ידי הצורך המתמיד של תחנות הכוח לענות על הביקושים ההולכים וגדלים. תחנות הכוח הללו פולטות לאוויר זיהום, חלקיקים וגזי חממה, שלדעת המומחים מאיצים את התחממות כדור הארץ.
רק לאחרונה הבינו ארגונים וממשלות שאם לא יטפלו בבעיה ברמה העולמית, היא רק תחמיר. הדרך לטיפול בבעיה היא באמצעות אכיפה של תקנים מחמירים. בשנת 1999 התכנסה ועדה של ארגון האנרגיה הבינלאומי, והכריזה על הנושא כבעיה כלל-עולמית שיש לטפל בה. בשנת 2001 פרסם נשיא ארצות הברית מספר הוראות בנושא שיפור וצמצום בעיית זרמי ההמתנה. הוקמו ועדות על מנת לקבוע תקנים, והחל משנת 2005 התחילו לאכוף במספר מדינות בעולם תקנים שמגבילים את זרמי ההמתנה למכשירים מיטלטלים לערך של 1 ווט.
השנה התכנסה הוועדה שוב, לדון בהמשך הטיפול. יצרנים חוייבו להוסיף בקדמת המכשירים מפסק כללי, כמו שהיה פעם במכשירי חשמל ישנים, כדי שניתן יהיה בנוחות לנתקו מהספקת החשמל באופן מוחלט. במדינות אחדות, סין למשל, מגדילים את המודעות לנושא ומבקשים מהציבור לנתק את המכשירים מהחשמל.
מה עושים?
הדרך הפשוטה ביותר היא להוציא את התקעים של המכשירים שאינם פועלים מהשקעים. לעיתים זה מסורבל בגלל נגישות השקע, או החיבור שלו לקיר. דרך אחרת היא להשתמש ברבי-שקע בעלי מפסק. כיבוי המפסק מנתק את כל המכשירים המחוברים לרב השקע מהחשמל. אך גם שיטה זו לעיתים מסורבלת כי צריך להפעיל מכשיר אחד מבין כמה המחוברים לשקע.
דרך נוספת היא באמצעות רב-שקע חכם, המשמש גם כמגן מנחשולי מתח, שמנתק או מחבר בצורה אוטומטית את כל המכשירים המחוברים אליו עם ירידת או עליית צריכת החשמל במכשיר הראשי המחובר אליו.
משבר האנרגיה העולמי אמיתי, והחיסכון באנרגיה הוא נושא חשוב מבחינה לאומית ועולמית. אנו עוברים לשעון קיץ וחוסכים כאחוז בצריכת החשמל; אנו מתקינים נורות פלורסנטיות וחוסכים כ-6 אחוזים מהאנרגיה; אנו מתקינים דוד שמש וחוסכים כ-7 אחוז ממקורות האנרגיה. נותר רק לנתק את המכשירים שלא בשימוש מהחשמל, ולחסוך 10 אחוז מהאנרגיה שאנו צורכים. ההשקעה זעומה - לבטח לעומת החיסכון הגלום במהלך. זה רק עניין של מודעות. עכשיו לא תוכלו לומר שלא ידעתם.
- הכותב הוא מנכ"ל חברה למוצרים בתחום החשמל