אני לוזר? סיפורו של מיכאל באלאק
הקריירה של מיכאל באלאק רצופה בכמעטים. אחרי שהצעיד את צ'לסי לגמר ליגת האלופות, הוא רוצה בגיל 31 להוכיח לכולם, ובעיקר לעצמו, שההחלטה להבריז ליונייטד, לא תהיה חלק מאותה מורשת
צ'לסי ומנצ'סטר יונייטד לא מגיעות לגמר ליגת האלופות בכל יום ובסגל של שתי הקבוצות לא תמצאו יותר מדי שחקנים שהיו במעמד הזה. ביונייטד, ראיין גיגס ואדווין ואן דר סאר (עם אייאקס) כבר הניפו את גביע אירופה. בצ'לסי, אשלי קול פספס אותו (עם ארסנל) ואנדריי שבצ'נקו הספיק לחוות את שני צדי המטבע (עם מילאן). ויש גם את מיכאל באלאק, אחד שתדמית הלוזר דבקה בו, מאז שיחק באחת הקבוצות הכי אטרקטיביות וגם מפסידניות של שנות ה-2000 - באייר לברקוזן.
באלאק היה המנהיג של אותה לברקוזן, שהחמיצה אליפות בגרמניה במחזור האחרון והפסידה גם בגמר ליגת האלופות. על החבורה שכללה שמות כמו זה רוברטו, יילדריי באשטורק ואוליבר נויביל (שאגב, אחראי על עליית מנשנגלאדבך בחזרה לבונדסליגה וקיבל זימון גם לסגל הנבחרת הגרמנית ביורו), ניצח כדורגלן צעיר שרק חגג 24 - מיכאל באלאק.
אחרי ההפסד עם לברקוזן בגמר הצ'מפיונס. הפעם ייגע בגביע? (גטי אימג'ס)
בקיץ 2002, אחרי שהחמיץ את האליפות במחזור האחרון, איבד את הגביע הגרמני בגמר וקינח בהפסד בפינאלה של הצ'מפיונס לריאל מדריד של זינדין זידאן, באלאק לקח את נבחרת גרמניה גם לגמר המונדיאל, שם סיים, איך לא, במקום השני. אחר כך הוא עבר לבאיירן מינכן ושם דווקא הצליח להחזיר לעצמו את הכבוד - או במלים אחרות - זכה בתארים.
קללת פרגוסון?
בחורף 2005 החליט באלאק שרק באנגליה הוא יוכל להמשיך למלא את ארון הגביעים, או יותר נכון לזכות בתואר הגדול שחמק ממנו. כולם ידעו שברגע שחוזהו במינכן מסתיים, הכיוון הוא הפרמייר-ליג ומנצ'סטר יונייטד נראתה כפייבוריטית לזכות בשירותיו. אלכס פרגוסון נפגש איתו ובתקשורת כבר עלו הכותרות שבישרו על הסיכום באולד טראפורד. בסופו של דבר העדיף הגרמני משכורת נדיבה יותר בצ'לסי, אחרי מסע שכנועים של ז'וזה מוריניו.
באלאק בימיו בבאיירן מינכן. בבוואריה הוא חזר לפרוח (צילום: רויטרס)
אבל המזל לא האיר לבאלאק פנים מהרגע שדרך בסטמפורד ברידג'. בעונה שעברה הוא לא הזכיר את אותו באלאק מפחיד של פעם. מי שציפה לאותו מנהיג עם בעיטות תותח ומסירות מדוייקות כסרגל ומי שבעיני רבים נחשב לנוגח הכי טוב בעולם, הפך לצל של עצמו והעביר את מרבית העונה בישיבה על הספסל. טענו שהוא לא מתאים לכדורגל האנגלי ושהוא לא יכול לשחק לצד המנהיג האמיתי של צ'לסי, פרנק למפארד, משום ששניהם אוהבים את אותה משבצת.
הצרות לא נגמרו כאן. חודשיים לפני סיום העונה באלאק גם נפצע בקרסול - פציעה שהשביתה אותו ל-8 חודשים. "הישיבה בצד היתה קשה עבורי", נזכר הגרמני. "הציפיות ממני באנגליה היו אדירות ואני לא יכולתי להראות מה אני באמת שווה. הייתי מדוכא אבל נלחמתי כדי לחזור ולמזלי הצלחתי".
באלאק עם גרנט. "קשה להחליף מישהו כמו מוריניו" (צילום: גטי אימג'ס)
ואז הגיע אברהם
אלא שבדצמבר האחרון הוא צץ בדיוק בזמן עבור אברהם גרנט וצ'לסי. אחרי תקופה כל כך ארוכה של פציעה, באלאק חזר לעצמו באיטיות, עד שהגיע לשיא באפריל עם שערים מכריעים והרבה מנהיגות שהתבטאה בעיקר בקרב מול דידייה דרוגבה על זהות בועט המצבים הנייחים. באלאק ויתר פעם אחת, אבל לקח את הפנדל המכריע ב-1:2 על יונייטד, שכמעט והביא לצ'לסי אליפות. פתאום הוא חזר לפרוח וגם בגרמניה חזרו לחלום על זכייה ביורו.
לגרנט יש חלק בשיקומו של באלאק, שחקן שעד לפני חצי שנה היה נחשב לכוכב גמור. הגרמני, שהחליף את למפארד בתקופה שזה נעדר בשל מות אמו, השתלט על העניינים ולא שכח גם את המאמן הישראלי. "קשה להחליף מישהו כמו מוריניו ולא משנה איך קוראים לך" מעיד באלאק על גרנט. "זה היה קשה גם לאברהם, אבל אני חושב שהוא עשה עבודה טובה בשבועות האחרונים. עשינו תוצאות טובות תחתיו".
"היה קשה לחזור לטופ, אבל עשינו זאת". באלאק בצ'לסי (צילום: גטי אימג'ס)
"היתה לנו עונה קשה", מסכם באלאק, "היו פציעות, היתה אליפות אפריקה שלקחה לנו שחקנים בתקופה קריטית והיה קשה לנו לחזור לטופ, אבל עשינו את זה". ההופעות שלו עצמו בחודש האחרון, כולל השערים המכריעים מול מנצ'סטר יונייטד וליברפול, זה בדיוק מה שהוא מצפה מעצמו. "בשביל זה אני כאן, כבשתי שערים כאלה גם במדי הנבחרת ועכשיו אני רוצה לעשות את זה גם בצ'לסי". כשהוא מתכוון לנבחרת, הוא רומז לרזומה של 35 שערים ב-79 הופעות - מספר גבוה עבור כל חלוץ, בטח עבור קשר.
הגביע שחסר
עכשיו, בגיל 31, באלאק מקווה שצ'לסי תביא לו את התואר שחסר לו. "זה יהיה נהדר גם עבורי וגם עבור המועדון אם נצליח לזכות בליגת האלופות", טוען באלאק. "אני משחק במפעל הזה כבר עשר שנים ואני רוצה לזכות בו. אנשים זוכרים את מי שזוכה בתארים ולא את מי שמפסיד בגמר, בחצי הגמר או ברבע".
מיכאל באלאק ואשתו. יחגגו צ'מפיונס ביום ד'? (צילום: גטי אימג'ס)
בכל מקרה, הוא לא רוצה שאותם זכרונות מקיץ 2002 יחזרו גם בצ'לסי, שכבר פספסה את האליפות במחזור האחרון ונחלה הפסד בגמר גביע הליגה. "אתה עובד קשה במשך כל השנה כדי להגיע למצב בו תוכל לזכות בתארים ואז אסור לך לעשות טעויות במשחקים האחרונים", נזכר באלאק בחשש, "אנחנו עכשיו במצב הזה וחייבים לנצח את הגמר".
אחרי שנתיים של אכזבות בעיקר, באלאק מגיע למוסקבה דרוך ומוכן לקרב. "התבגרתי באנגליה", הוא מעיד על עצמו. "הייתי חייב להתחבר לסגנון של הפרמייר ליג, סגנון מאתגר פיזית יותר מהבונדסליגה. הפרמייר ליג היא מידת ההשוואה לכל ליגה אחרת". עכשיו מחכה לו בגמר יריבה מאותה ליגה, יריבה אותה הוא מכיר מצויין. לפני שנתיים הוא הפנה לה גב, ביום רביעי נדע אם זו היתה החלטה נכונה.
לפנייה לכתב/ת 
