זהירות, חיידק האינפלציה מתעורר
ישראל חזרה החודש, לצערנו, לככב כמשק מערבי מפותח עם שיעורי האינפלציה הגבוהים ביותר. זה לא מכובד, לא רצוי ולא נסבל
מה תגובתו של אזרח העושה את קניותיו היומיומיות בסופרמרקט, והשומע על שיעור השינוי במדד המחירים לצרכן - 1.5% - כפי שדווח אתמול על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה? רק אחוז וחצי? הוא שואל בהפתעה. הרי כל מוצר שאתה מושיט את ידך אליו על מדף הסופר כבר התייקר בעשרה עד חמישה-עשר אחוזים. הרי בכל אשר תפנה, מכה בך גל ההתייקרויות.
אז מה, רק אחוז וחצי?
לא, לא "רק" אחוז וחצי. עלייה חודשית של 1.5% במדד המחירים לצרכן אינה כל הסיפור. במהלך תריסר החודשים האחרונים עלו המחירים בישראל ב-4.7%, קצב כפול מהיעד הממשלתי, והרבה מעל ומעבר למה שניתן להגדיר "יציבות מחירים".
אבל, אומרים לנו, האינפלציה היא מכה עולמית שמקורה בביקושים הענקיים של הסינים וההודים לנפט, למזון, לחומרי הגלם. מה יכולה כבר ישראל הקטנה לעשות מול הגל הגלובלי הזה? צרת רבים חצי נחמה. ואם נעלה ריבית על השקל, הסינים ייסעו פחות? ההודים יאכלו פחות?
לא מדויק. חומרי הגלם יקרים לא רק בשבילנו, גם בשביל האירופים והאמריקנים. אף על פי כן, באף מדינה מערבית מפותחת לא נרשמה בחודש אפריל התייקרות של 1.5% ולא התייקרות של 4.7% במרוצת השנה חולפת. ישראל חזרה החודש, לצערנו, לככב כמשק מערבי מפותח עם שיעורי האינפלציה הגבוהים ביותר. לא מכובד, לא רצוי, לא נסבל.
גרוע מזה: האינפלציה הישראלית דגם 2008 מדאיגה במיוחד, משום שבניגוד לאירועי התייקרויות חריגים קודמים - והיו כאלה בשנים האחרונות, למשל ב-2002 - הפעם האינפלציה חוזרת לישראל שבה השקל חזק מאוד, הממשלה צוברת עודפים, השכר הריאלי שחוק והבורסה גואה. בסביבה כזו, היינו מצפים ליציבות מחירים ולא להשתוללות מחירים.
מעגל מכושף של התייקרויות המזינות את עצמן
והמחירים משתוללים. ההתייקרויות של תריסר החודשים האחרונים לא מוגבלות למוצר או שירות כזה או אחר. ההתייקרויות מתפשטות לאורכו ולעומקו של כל סל הקניות שלנו.אין הגיון לבחור בפינצטה איזה תת-סעיף במדד המחירים ולצעוק: מצאנו את האשם! לא מצאנו. חודש אחד מתייקרות עגבניות ונסיעות לחו"ל, חודש אחר בגדים ובשר, חודש שלישי דירות ושרותי אירוח. כל חודש וה"אשם" הסדרתי שלו - עד שמסתבר שכולם אשמים ואין סעיף במדד שלא מתייקר או יתייקר בקרוב.
נפתח מעגל מכושף של התייקרויות המזינות את עצמן. המשק הישראלי עבר משלב של אינפלציה חלקית ויחסית לשלב חדש, ומסוכן, של אינפלציה כוללת, המוגדרת עלייה מתמדת ברמת המחירים הכללית. ובלשון העם: הכול עולה.
הגביע הקדוש נסדק
זה לא הייבוא, וזה לא הסינים וזה גם לא השקל. זה קודם כל אנחנו: הנכונות (והיכולת הכספית) שלנו לשלם מחירים גבוהים מאפשרת ליצרנים, למשווקים ולסוחרים לייקר את מרכולתם בלי להסס ובלי לספוג.
"חיידק האינפלציה", אמר אתמול ל'ידיעות אחרונות' פרופ' יעקב פרנקל, בעבר נגיד בנק ישראל, "עדיין מושרש בתוככי המשק הישראלי. הוא היה רדום אבל כעת הוא עלול להתפרץ מחדש ולהדביק את כל המערכת, אם לא יטופל מיד ובמלוא החומרה".
פרופ' פרנקל מצפה לגל עולמי של העלאות ריבית, שלא יפסח גם על ישראל. ובאמת: הריבית העכשווית של בנק ישראל נמוכה משמעותית מהאינפלציה, גם זו בפועל וגם זו הצפויה עד סוף השנה. נכון, העלאתה עלולה לחזק עוד יותר את השקל ולפגוע ברווחיות היצוא. אבל גם האצת האינפלציה תפגע ברווחיות, אפילו יותר.
פרופ' פרנקל יוצא נגד "הלחצים חסרי האחראיות על בנק ישראל שיוריד את הריבית בבוקר כדי להביא לפיחות בשקל, ויעלה את הריבית בערב כדי להביא לריסון האינפלציה". ובתשובה לשאלה אומר פרופ' פרנקל: "אני סומך על הנגיד הנוכחי, פרופ' פישר, שידע לנווט את המדיניות המוניטרית. רק תנו לבנק ישראל להתמקד ביעדיו".
הגביע הקדוש של בנק ישראל נסדק, ואם לא יתוקן מיד, גם אינפלציה כפולה כבר לא תהיה בגדר הפתעה.