השר בוים: גם התיישבות היא שמירת שטחים
בכנס ירושלים לסביבה וטבע השיבו שרים וחברי הכנסת הפעילים בתחומי הסביבה על שאלות גולשי ynet בנושאים הבוערים שעל הפרק. ח"כ פינס: הממשלה מתנהגת כאילו אין משבר מים; ח"כ חנין: לא צריך לבודד את הנושא הסביבתי במפלגת 'ירוקים'
שאלות מיוחדות של גולשי ynet הופנו היום (א') לפאנל של חברי כנסת במהלך כנס ירושלים לסביבה וטבע. הפאנל עסק בחקיקה הסביבתית בכנסת ובפעילות התנועה הסביבתית בישראל.
ח"כ דב חנין (חד"ש), יו"ר עמית של השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת, נשאל האם לא הגיע הזמן שמפלגת ירוקים תכנס לכנסת?
"אני מתייחס למערכת הפוליטית ברצינות רבה. אני מאמין שהכנסת היא מקום להגשים ולקדם מערכות ערכים. אני מאמין שבישראל לא יכולה להיות מפלגה אמיתית שאין לה תשובה בכל סט השאלות המטריד את הציבור הישראלי והיא עוסקת רק בנושאים 'ירוקים'. מהניסיון שנצבר בעולם, למשל כשקמה בגרמניה מפלגת 'הירוקים', היה זה בשיאה של המלחמה הקרה. כשצצה שאלת הטילים, 'הירוקים' לא אמרו שאין להם עמדה כי זה לא נושא סביבתי. הם אמרו שכירוקים הם מאמינים שיש לפתור את הבעיה הזו בצורה מסויימת.
חברי הכנסת ושאלות הגולשים, על המסך משמאל (צילום טל לוי)
שאלה לח"כ חנין בכנס (צילום טל לוי)
"אם נגיע בישראל למפלגה שבאה מהזווית הסביבתית, אבל זו נותנת לה מצע לגבש עמדות בכל מגוון התחומים, אז יהיה לה מקום בכנסת. כל עוד נשאר שבויים בכשל החשיבתי שניתן לבודד את השאלה הסביבתית מתוך מכלול השאלות, לא נוכל לקבל מפלגה ירוקה שהיא יותר מאפיזודה חד פעמית", דברי חנין.
ח"כ מיכאל מלכיאור (עבודה), עמיתו של חנין בראשות השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת, נשאל מדוע לא יוצרים הרתעה בפני השלכת פסולת ברשות הרבים? מדוע אין אכיפה של חוקים סביבתיים?
"אכיפה היא באמת בעיה מרכזית. קחו למשל את ירושלים. ניתן היה לעשות ממנה מודל של העיר הכי נקיה בעולם. זה חיוני וזה אפשרי. במקום זאת חלקים מהעיר הפכו למזבלה. בסוף כנס המחר שנערך כאן בשבוע שעבר, המקום נותר כל כך מלוכלך שאני תוהה בליבי האם זהו המחר. כך שלא נותר לי אלא להסכים עם השואל".
ח"כ אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו), יו"ר השדולה למען ים המלח, נשאלה האם בקדנציה של ארבע שנים יש סיכוי לקדם משהו בתחום איכות הסביבה?
"זה אפילו פחות מארבע שנים, אבל אסור לראות בראייה מוגבלת של טווח הזמן בקדנציה; צריך להביט ולפעול קדימה אחרת לא היו נוצרים חוקים".
בהמשך נשאלה טרטמן שאלה מהקהל - האם המשרד להגנת הסביבה לא צריך לסייע לגופים חוץ ממשלתיים לקדם נושאים סביבתיים?
"לא במקרה בשדולה להצלת ים המלח פעלנו להקמת חברה ולא משרד ממשלתי. זו גם הסיבה שאנו פונים לציבור הרחב להצטרף ולהיות חברים בשדולה למען ים המלח".
ח"כ משה גפני (יהדות התורה), חברת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, נשאל למה אין חוק המחייב משרדי ממשלה לפעול באופן סביבתי?
"אכן אני חושב שיש לכך מקום. אני לא סומך על משרדי הממשלה. יש בעיה אמיתית, כל משרד דואג רק לזווית הצרה שלו. משרד איכות הסביבה היה צריך להיות משרד על לנושאים האלו, מה שלא קרה".
בוים: יש שמירת שטחים בהתיישבות
בהמשך הכנס הופיע בפאנל שעסק בשטחים פתוחים שר הבינוי והשיכון, ח"כ זאב בוים (קדימה) שנשאל מדוע ממשיכים לקדם תכניות בניה זוללות שטחים במקום לעבות יישובים קיימים?
"צריך להביא בחשבון שיש גם שמירה על שטחים פתוחים באמצעות התיישבות. עם זאת הצורך בשינוי תפיסת הבנייה והשימוש בקרקע לא רק שקיים אלא הוא מתורגם לפעולות, כשהחשובה שבהם היא ההתחדשות העירונית. אפשר לראות את הניצנים במרקם הפיזי הוותיק באזורים צפופי אוכלוסייה, כולל פינוי בינוי ועיבוי, וכן בתמ"א רעידות האדמה. זה כיוון שילך ויתרחב.
בפאנל נוסף, שעסק בנושא משבר המים, השיב ח"כ אופיר פינס (עבודה), יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת על השאלה למה המשבר הנוכחי תופס את כולנו מופתעים ומבולבלים?
"
כי אף אחד לא הכין אותנו לזה. ממשלות ישראל, ולא רק זו הנוכחית, מתנהגות כאילו אין בעיית מים בישראל. זה המסר שהממשלה מעבירה לציבור. אין ניסיון אמיתי להחדיר לתודעה שאנו מצויים בבעיית מים. חוסר אחריות והפקרות בכל הנוגע ליחס הממשלה, על כל שלוחותיה, למשאב המים הנדיר.
"נשאלת שאלה גדולה וכבדה האם הממשלה בכלל מסוגלת לבצע מדיניות. הרשות המבצעת במדינת ישראל הולכת ונחלשת בכל התחומים. זה הרבה מעבר למשבר המים. דברים מועברים לסקטור הפרטי או למגזר השלישי ויכולת הביצוע הממשלתית הולכת ונחלשת.
הלקח שלי הוא שבכנסת צריכים להגביר הרבה יותר את הפיקוח על עבודת הממשלה, ולצאת מתוך הנחה שהדברים לא עובדים עד שלא הוכח אחרת. לכן יצאתי בהצעה להקמת ועדת משנה קבועה של ועדת הפנים ואיכות הסביבה שתעקוב בצורה קבועה והדוקה אחרי מעשי ומחדלי הממשלה בנושא".
