המבקר: הטבות חריגות לפורשים במיליוני שקלים

הקצינים הבכירים במשטרה, שירות בתי הסוהר וצה"ל זוכים להטבות חריגות בתנאי הפרישה שלהם. כך קובע מבקר המדינה לשנת 2008.

בין השאר, מציין הדו"ח כי המשטרה מוציאה לקצינים מכתבי פיטורים ומעניקה להם תנאי פרישה השמורים למפוטרים, גם במקרה שעזבו את המשטרה מרצונם. עלות ההטבה הזאת מגיעה למאות אלפי שקלים לכל קצין, ובמקרים מסויימים למיליוני שקלים. כך, למשל, מצא הדו"ח כי קצין בדרגת ניצב ש"פוטר" קיבל בדרך זו תוספת מענק פרישה של 1.26 מיליון שקלים על חשבון קופת המדינה. הדו"ח קובע כי 84% מהקצינים ש"פוטרו" עזבו, למעשה, את המשטרה מרצונם. "הסמכות שניתנה למשטרה הופעלה שלא לשמה", קבע המבקר.

לחלק מקציני המשטרה הבכירים אושרו, נוסף על חופשת הפרישה, חופשה בשכר מלא לתקופה של 3 חודשים עד שנה, למרות שהטבה זו אינה מעוגנת בחוק. במשטרה, כמו בצבא, לא נמצא תיעוד של תנאי הפרישה של אחדים מהפורשים ושל תהליכי קבלת ההחלטות שהביאו לפרישתם.

צה"ל: 32% מהקצינים קיבלו הטבות חריגות

הדו"ח קובע כי 32% מהקצינים שפרשו מצה"ל קיבלו הטבות שונות מעבר לתקרה שהחוק קבע להם. ראש המחלקה בצה"ל שאחראי על כך, כותב המבקר, אישר זאת אף שהדבר אינו בסמכותו. בנוסף, מציין המבקר כי תיעוד תהליך הפרישה באגף משאבי אנוש בצבא הינו לקוי באופן חריג וחמור. עוד קובע המבקר, כי צה"ל העניק לקצינים בכירים חופשות מעבר למכסות שנקבעו בחוקיו.

הדו"ח קובע ששירות בתי הסוהר העניק לקצינים סיוע במימון לימודיהם ללא קריטריונים מסודרים, והעניק להם חופשה שאינה מעוגנת בהסדרים. המבקר מצא כי שב"ס העניק לקצינים בכירים חופשות מעבר למכסה שנקבעה בחוק.

"המשרד לביטחון פנים לא הקפיד לקבל מהמשטרה ומשב"ס נתונים הכרחיים לביצוע הפיקוח ולא מנע חריגות מהסדרי הפרישה שגיבשו המשטרה ושב"ס והובאו לאישורו", קובע המבקר. המבקר מצביע על אגף החשב הכללי באוצר כמי שהיה אמור לפקח על הפרישה לגמלאות, אך קובע כי האוצר בדק במשטרה ובשב"ס רק את שיעור הקצבה הניתן לפורשים, ולא את תנאי הפרישה בכללותם.

המשרד לביטחון פנים: "מרבית הליקויים אותרו"

מהמשרד לביטחון פנים נמסר בתגובה: "מרבית הליקויים אותרו בידי מבקר המשרד לביטחון פנים עוד לפני בדיקת המבקר, והחל הליך לתיקונם. ההערות המצויינות בדו"ח נלקחו בחשבון ומטופלות הן על ידי המשטרה, השב"ס והמשרד. הוחמרו הקריטריונים והפיקוח המתלווה לכך, כך גם הביקורת הנוגעת להשכלה במהלך הפרישה".

ממשטרת ישראל נמסר כי "כבר בשנת 2005 החליט ראש אגף משאבי אנוש, כי הסיוע לפורשים יהיה בפיקוחו ותחת תיעוד ובקרה של גורמים חוץ ארגוניים. הליך הפרישה המוקדמת נועד לספק פתרון לארגון ולשוטרים בבשל אופי השירות במשטרה, והוא נעשה באופן מוקפד וזהיר, על חשבון מכסות הפרישה השנתיות המאושרות למשטרה תוך שימת לב מירבית למשמעויות התקציביות הכרוכות בכך, ולאמות המידה המתחייבות מהיותה של משטרת ישראל גוף ציבורי".

מהשב"ס נמסר שהם יגיבו לאחר פרסום הדו"ח. 

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "שונו הכללים והנהלים המחייבים מתן הסבר לגבי כל החלטה על חופשה ותנאי הפרישה. המקרים בהם מצא הדו"ח כי ההחלטות שנתקבלו אינן עולות בקנה אחד עם הפקודות הם בודדים וחריגים, ומקורם בטעות ובתום לב ואין ללמוד מהם על התנהלות כללית לא תקינה. מרבית הליקויים היו בתחום התיעוד והרשומת ואין בכך כדי להעיד על קבלת החלטות לא תקינות. באשר למשך חופשות הפרישה וההתארגנות בין תפקידים: ככל הידוע החריגה אושרה למטרת ביצוע פרויקטים ולא למטרת חופשה. קצינים בכירים המסיימים תפקיד וטרם החלו תפקיד אחר, מבצעים פרויקטים ותפקידים שונים המוטלים עליהם. כלקח מהביקורת, הוחלט כי מעתה לכל החלטה שכזו יינתן הסבר בכתב".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "האחריות על תנאי הפרישה, על פי החוק, מוטלת על חשבות המשטרה והמשרד לביטחון פנים. הם שאמורים לפנות לאוצר בבקשה לאשר מקרים חריגים בלבד".

רואי חשבון עוברים לחברות פרטיות בלא צינון 

דו"ח מבקר המדינה התייחס גם לתנאי הפרישה במשרדי האוצר והתקשורת. הדו"ח קובעי כי משרדי האוצר והתקשורת עוברים על חובת הצינון, החלה על עובדים הפורשים מהשירות הציבורי. "אגף שוק ההון במשרד האוצר, משרד התקשורת ורשות המסים יצרו תרבות ארגונית של אי-ציות להוראות חוק הצינון", קובע הדו"ח.

כך, לדוגמא, מציין הדו"ח פקיד בכיר במשרד האוצר, שהחל להשתתף בישיבות של חברה פרטית שעבר לעבוד בה, עוד לפני שסיים את תקופת הצינון (אם כי בלא שכר). עוד מציין הדו"ח כי רואי חשבון רבים שעבדו ברשות המסים עברו מיד עם סיום עבודתם לעבוד במשרדי רואי חשבון פרטיים, שלעתים נמצאו תחת אחריותם בזמן שעבדו ברשות. לפי הדו"ח, מאז 2001 לא פנו עובדים ברשות המסים ליועץ המשפטי של הרשות לקבל חוות דעת או קיצור צינון לפני שהחלו לעבוד במשרדי רו"ח ועורכי דין.

עוד מציין הדו"ח כי שלושה כלכלנים, שעזבו את אגף הכלכלה במשרד התקשורת ופרשו בשנת 2004, החלו לעבוד בחברות תקשורת, ללא תקופת צינון.

ענתבי: אני לא מתערב בחוק הצינון

המבקר מותח ביקורת קשה על הממונה על שוק ההון באוצר, ידין ענתבי. לפי הדו"ח, טען ענתבי בפני המבקר כי "הוא אינו רואה עצמו אחראי לאכיפת חוק הצינון", ואף אמר לעובדיו הפורשים כי "אין הוא מתערב בישום הוראות חוק זה". המבקר מציין כי: "גישה זו אינה ראויה. על מנהל בשירות המדינה לשמש דוגמא ומופת לאנשיו".

המבקר מטיח ביקורת גם בנציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, על היועצת המשפטית של משרד האוצר, ימימה מזוז, ועל יועץ משרד התקשורת, יזהר טל. לפי הדו"ח, הולנדר "לא עשה די כדי להטמיע את הרואות חוק הצינון בקרב העובדים, ויצר תרבות של התעלמות מהוראות חוק זה". ואילו מזוז וטל, טוען המבקר, "לא עמדו בהוראות תקנות שירות המדינה (תקשי''ר) כאשר סברו שלא חלה על פורשים חובת צינון, נתנו חוות דעת בעל פה, ולא דיווחו לנצ''מ כדרוש בחוק".

הרשות לניירות ערך: חוקי צינון מוזרים משלה

בנוסף על הביקורת לגבי אי-יישום תקנות הצינון, מותח המבקר ביקורת על התקנות המיוחדות בנושא תקופת הצינון החלות על עובדים ברשות לניירות ערך. המבקר קובע כי נהלי הצינון לגבי עובדים בכירים ברשות ני"ע הם מקלים מדי, לעומת ההוראות הנוקשות החלות על עובדים בשאר משרדי הממשלה.

"הפורשים (במשרדי ממשלה אחרים, א.פ.) נותרים ללא מקור פרנסה עד שנה, ויש חשש כי יישום החוק ירתיע עובדים פוטנציאלים איכותיים מלהגיע לעבוד בשרותיו. נוצר אי שייוון בין עובדי הרשות לניירות ערך לבין שאר עובדי הציבור". נכתב בדו"ח. כך, למשל, מביא הדו"ח לדוגמא עובד במשרד ממשלתי אחר, שעבד רק שנתיים וחצי בדרג זוטר, ולפי החוק היבש אמור היה לשבת בבית שנה (כמחצית מזמן עבודתו) בלי שכר, ומציין, לעומת זאת, כי תקופת הצינון של עובד בכיר שעבד 20 שנה ברשות לניירות ערך, היא שלושה חודשים בלבד, בשכר רגיל.

במשרד התקשורת, נכתב בדו''ח, עזבו שלושה כלכלנים זוטרים את אגף הכלכלה ב-2004 לטובת חברות תקשורת ללא תקופת צינון. המבקר טוען כי על יזהר טל, יועץ המשפטי של המשרד דאז, להעביר את חוות דעתו לנש''מ.

המצב ברשות המסים נראה, לדעת המבקר כגרוע מכל, שכן מאז 2001 לא פנו עובדי רשות המסים אל לשכת היועץ המשפטי ברשות לקבל חוות דעת או קיצור צינון בטרם עובדים פורשים החלו לעבוד במשרדי רואי חשבון או עורכי דין. גם במקרה של רשות המסים, מטיל המבקר אחריות גדולה על נציבות שירות המדינה ואי הטמעת הנורמות.

בהכנת הידיעה השתתפו אדריאן פילוט ומיקי פלד.