סרברוס־גבריאל קוצפת על בנק ישראל
סרברוס־גבריאל מותחת ביקורת חריפה על בנק ישראל לאחר שהחליטה שלא להמשיך לחכות לאישור להחזיק במניות בנק לאומי ולפצל לשניים את החזקתה במניות הבנק. "אפילו מטעמי נימוס היה ראוי שנקבל תשובה", טוענים בקבוצה
"אנחנו מאוכזבים מאוד מהיחס שהיא מקבלת מבנק ישראל. עם יחס כזה יהיה קשה מאוד להביא משקיעים, גם ציוניים, לארץ". כך אמרו ל"כלכליסט" בכירים בקבוצת סרברוס־גבריאל, לאחר ששלשום החליטה הקבוצה לפצל לשניים את אחזקתה במניות בנק לאומי. בקבוצת סרברוס־גבריאל טוענים כי כבר לפני כחודשיים פנו לבנק ישראל בבקשה לדחות את המועד שבו היו אמורים לרדת לאחזקה של 4.99% מהמניות (24 במאי), אך עדיין לא קיבלו תשובה. "אפילו מטעמי נימוס היה ראוי שנקבל תשובה", טוענים בקבוצה, "יש משהו שורשי ובעייתי שבא לידי בצורה שיטתית בביורוקרטיה בישראל".
ל"כלכליסט" נודע כי בית ההשקעות רוטשילד, שאותו שכר משרד האוצר למציאת גוף זר לרכישת גרעין השליטה בבנק לאומי, הציע לקבוצת סרברוס־גבריאל למכור למדינה חזרה את אחזקתה בבנק לאומי כתנאי לדחיית התאריך, כך שהמדינה תוכל למכור בעתיד גרעין שליטה של 20% מבנק לאומי, ולא רק 11% שאותם היא מחזיקה כיום. בכירים בסרברוס־גבריאל טוענים: "זו ממש חוצפה. לא רק שלא נתנו לסרברוס אישור, גם ניסו לחייב אותם למכור".
לטענת בכירים בסרברוס־גבריאל, בנק ישראל לא השיב להם תשובה קונקרטית, אף שביקשו כמה פעמים לדעת מה עמדתו בנוגע לדחיית המועד. לדברי הבכירים, עם התקרבות תאריך היעד נאלצה הקבוצה לפצל את האחזקה כדי לא להפר את תנאי המכרז. לאחר הפיצול תחזיק כל אחת מהקרנות, סרברוס וגבריאל, ב־4.83% ממניות הבנק, ותהיה עצמאית בכל הנוגע לאחזקה זו.
בנק ישראל התכוון לאשר
בבנק ישראל מאשרים כי אכן קיבלו את בקשת קבוצת סרברוס־גבריאל לדחיית המועד הסופי לפני כחודשיים, ובכירים בבנק אף טוענים כי הבנק ומשרד האוצר התכוונו לאשר אותה. הבכירים טוענים כי לאחר מסירת הבקשה לא פנתה שוב סרברוס לבנק ולא הודיעה כי היא זקוקה לתשובה עד למועד מסויים. גורמים בבנק טוענים כי התשובה לסרברוס התעכבה בגלל האופי הישראלי, המחכה לדקה התשעים, ובגלל סיבוכים ביורוקרטיים.
בכירים אחרים בבנק טוענים כי מתן הארכה לקבוצת סרברוס־גבריאל עשוי היה להיות בעייתי, שכן במקרה כזה עשוי היה שלמה אליהו, המחזיק ב־9.66% ממניות בנק לאומי, כמו גם גופים אחרים שהתמודדו במכרז על בנק לאומי, לפנות לבית המשפט בטענה לפגיעה בעקרון השוויון. בכך שסרברוס־גבריאל פיצלה את האחזקה היא מנעה מבנק ישראל לקבל החלטה שעשויה היתה להיות סבוכה משפטית.
היום היתה אמורה להתכנס ועדת הרישיונות בבנק ישראל כדי להחליט בנוגע להארכה. החלטת ועדת הרישיונות דורשת את אישור הנגיד, אך ל"כלכליסט" נודע כי אף אם בקשת סרברוס־גבריאל היתה נענית בשלילה, היא עדיין היתה מקבלת ארכה נוספת להתארגנות.
הפיצול — מהלך טכני
אופציית פיצול האחזקה אינה חדשה. למעשה, עוד בתנאי המכרז על גרעין השליטה בבנק לאומי, שפורסמו בספטמבר 2005, נכתב כי אם תהיה קבוצת זוכים והקבוצה לא תקבל את היתר האחזקה בבנק לאומי מבנק ישראל, יהיו לה שתי אפשרויות: למכור כל אחזקה עודפת מעל 4.99% מהמניות, או לפצל את האחזקה הקיימת בין הגופים החברים בה. לפי תנאי המכרז, פיצול כזה ייעשה כך שהגופים יהיו עצמאיים בכל הנוגע להחלטות שיכולות להשפיע על הבנק, כמו מינוי דירקטורים ויושב ראש והצבעות באספה. בפועל הפיצול הוא פעולה טכנית בלבד, מאחר שההבדל היחיד בין ההחזקה כקבוצה לבין ההחזקה המפוצלת הוא יכולת ההצבעה באספות הבנק.
נוסף על כך, אם יתקיים שוב מכרז על ההחזקה בבנק לאומי שנותרה ברשות המדינה, יוכלו סרברוס וגבריאל לחבור שוב ולגשת למכרז יחד. במשרד האוצר טוענים כי מכרז כזה לא יתקיים בקרוב, מאחר שהליך החיפוש של בית ההשקעות רוטשילד אחר קונה נמצא עדיין בחיתוליו. עד כה הגיש בית ההשקעות רשימה של 50–60 שמות של גופים שלדעתו יהיו יכולים להתמודד על גרעין השליטה של בנק לאומי. במשרד האוצר טוענים כי בהתחשב במצב השווקים בעולם אין לחץ מיוחד למכור את בנק לאומי, מה גם שהוא מתנהל בצורה משביעת רצון.
מבחינת משרד האוצר ובנק ישראל, השארת ההחזקה של סרברוס במניות הבנק כפי שהיא, כקבוצה או בנפרד, אינה משמעותית. ההבדל היחיד הוא שכוח ההצבעה של המניות (5%) שהחזיקה סרברוס עד עתה בנאמנות (מאחר שלא קיבלה את אישור בנק ישראל לשליטה בבנק לאומי), ואשר היה עד עתה בידי המדינה, יעבור לידי אחד הגופים. עם זאת, קבלת ההחלטות בפועל בנוגע למינוי דירקטורים וענייני יו"ר הבנק ממילא נמצאים בידי המדינה.
לפנייה לכתב/ת 
