המבקר: ליקויים קשים בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים
מבקר המדינה תוקף בחריפות את משרדי האוצר והתחבורה, על התנהלותם בביצוע פרויקט הרכבת הקלה בירושלים. החל מחריגות כספיות עצומות, דרך כשלים בטיחותיים, ניהול גרוע ותפקוד לקוי. עד כדי כך שהוא קורא לבחון מחדש שיתוף של המגזר הפרטי בפרויקטים של פיתוח תשתית
המסקנה העיקרית של המבקר מטרידה במיוחד: "לנוכח הליקויים שהועלו לעיל בהשגת המימון על-ידי הזכיין, בעבודות התכנון... וההסתברות הגדולה לחריגות מתקציב המדינה שנקבע להשתתפות בעלויות הזכיין, על משרדי האוצר והתחבורה לבחון ללא דיחוי אם נכון להמשיך במודל העבודה הזה של שיתוף המגזר הפרטי בפרויקטים של פיתוח תשתיות".
ראוי להזכיר כי משרדי התחבורה והאוצר מתכננים לבצע בשנים הקרובות מספר רב של פרויקטים תשתיתיים גדולים באמצעות זכיינים פרטיים. ברשימת הפרויקטים אפשר למצוא סלילת כבישים חדשים, הקמת מערכי הסעה המונית, ועוד. מסקנות המבקר בנוגע לפרויקטים מסג זה, חייבות לשמש תמרור אזהרה ברור למשרדי הממשלה.
חריגה של 128% מהתקציב
למרות שמרבית הכשלים והליקויים שמונה היום המבקר התגלו כבר בעבר, ריכוזם בדו"ח אחד מעורר מחדש שאלות נוקבות באשר להתנהלות משרדי האוצר והתחבורה. מטרידה במיוחד היא החריגה העצומה מהתקציב המתוכנן - מאז 2003, יותר מהוכפל התקציב המקורי לפרויקט.
וכך כותב המבקר: "בעת אישור הפרויקט, הוערך שיהיה על המדינה להשקיע כ-500 מיליון שקל בהכנת תוואי הרכבת. התברר שבשל תכנון לקוי, לא הובאו בחשבון בהערכה זו העלויות של כמה עבודות שנעשו במסגרת הפרויקט, שחלקן אינן קשורות אליו ישירות. בשנת 2003 הוערכה עלות העבודות של המגזר הציבורי בפרויקט בכ-1.14 מיליארד ש"ח, סכום הגדול בכ-128% מהסכום בהערכה המקורית".
אגב, עד יולי 2007 השקיעה המדינה בפרויקט כ-1.2 מיליארד ש"ח - חריגה נוספת, מתקציב שממילא חורג משמעותית מהמתוכנן.
"פעולה לקויה של משרדי האוצר והתחבורה"
הלידה הקשה של פרויקט הרכבת הקלה, הייתה מלווה במספר רב של שינויים - גם בתקציב, גם בתכנון וגם בביצוע. לדברי המבקר, תהליך קבלת ההחלטות בנוגע לשינויים הרבים, היה לקוי וכושל: "אף שהחלטות המינהלה (של הפרויקט, ש.ה) לשאת ולתת עם הזכיין על החוזה לאחר שנחתם, ולעשות בו שינויים (מקצתם מיד לאחר חתימתו), הן בעלות השפעות משפטיות וכספיות, הביקורת העלתה שהן לא הובאו לפני ההנהלות של משרדי התחבורה והאוצר ושל עיריית ירושלים כדי שידונו בהן ויאשרו אותן".
ומאחר שהשינויים לא הובאו לדיון המשרדי האוצר והתחבורה, לא נערך דיון מקיף באשר להשלכותיהם: "לא נמצאו מסמכים המעידים שקודם שהוחלט לאפשר את המשא ומתן עם הזכיין על השינויים בחוזה, נבדקו כל החלופות האפשריות לפתרון הבעיה ונבחנו ההיבטים הכלכליים, החוקיים והציבוריים של כל אחת מהן".
כך מסכם המבקר את התייחסותו לתהליך קבלת ההחלטות: "משרד מבקר המדינה מעיר שקודם ביצוע שינויים כל-כך משמעותיים בחוזה שנחתם עם הזכיין, ראוי היה שהגופים האחראים לפרויקט מטעם המדינה יעשו עבודת מטה שיטתית, ובכלל זה יקיימו תהליך קבלת החלטות מסודר ומתועד, שיבטיח את שקיפות ההחלטות ובחינה מעמיקה של חלופות למציאת החלופה המועדפת. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה דרך פעולה לקויה זו של משרדי האוצר והתחבורה ושל המינהלה".
"ליקויים איכותיים ובטיחותיים"
גם בביצוע הפרויקט בשטח, מוצא המבקר שורה ארוכה של כשלים - חלקם בטיחותיים, ולכן מטרידים במיוחד. כמעט כצפוי, מי שבסופו של דבר נאלצו לשלם על-כך הם האזרחים, שסבלו מהפרעות חוזרות ונשנות באורח החיים, שנגרמו כתוצאה משיבושי תנועה קשה: "... נמצא כי בביצוע העבודות בשטח היו ליקויים טכניים, איכותיים ובטיחותיים, ועקב כך היה צורך בביצוע מחודש של עבודות שכבר נעשו. התמשכות העבודות סיכנה את קבלת המימון להמשך פעילות הזכיין וגרמה לשיבושי תנועה בירושלים".
בהמשך הדו"ח, מונה המבקר רשימה של כשלים נוספים: "מהמתואר... עולים קשיים רבים בהם נתקל הפרויקט מאז תחילת ביצועו: עיכובים בהגשת תכניות העבודה ופגמים באיכותן; פיגור בקבלת היתרי בנייה ואישורי בנייה; אי-עמידה בלוחות הזמנים לביצוע העבודות בשטח; ליקויים בבטיחות העבודה וליקויים בטיבה. ליקויים אלה מצביעים על התארגנות לקויה של הגורמים האחראים לביצוע הפרויקט".
לפנייה לכתב/ת 
