צימר בגליל, לא מה שחשבתם

מאסתם בצימרים הצפוניים המציעים את אותה חבילת נוף, שקט וג'קוזי? זה הזמן לחופשה אתנית. בעשור האחרון נפתחו בגליל מאות יחידות הארחה בכפרים דרוזיים, צ'רקסיים, בדואיים וערביים, המציעים אירוח רומנטי עם טוויסט עדתי.

בעקבות תוכנית משרד התיירות "ערב 1", לפיתוח ענף התיירות בישובים דרוזיים וצ'רקסיים בצפון, צפויים להיפתח ביישובים אלה עוד מאות יחידות בשנתיים הקרובות.

"פרשנו את התוכנית לאורך ארבע שנים, מ-2006 עד 2009, במטרה לפתח את התיירות ביישובי הצפון הצ'רקסיים והדרוזיים בלבד", מסבירה חיה קורן, מנהלת האגף לתיירות כפרית במשרד התיירות. "אנחנו רוצים להפוך את המקומות האלה לאטרקטיביים לתיירים, מהארץ ומחו"ל, בזכות האלמנטים המיוחדים המשולבים בחיי הכפרים של העדות. הסיוע הכספי ניתן ליזמים פרטיים בלבד ובנוסף אנו מציעים גם ייעוץ עסקי והכשרת עובדים".

דו-קיום בבית ג'אן

סלח סעד הוא אחד היזמים שקיבל סיוע דרך "ערב 1". אחרי שחלם על כך שנים, פתח בפסח את "מעל העננים" בבית ג'אן, שלוש יחידות אירוח בנקודת תצפית מרהיבה המשקיפה על נוף עוצר נשימה. "בית ג'אן הוא מקום מדהים", הוא מתלהב. "יש לנו את שמורת הטבע הר מירון שהיא נקודת התצפית הגבוהה ביותר בארץ ממערב לירדן, ממנה נפרשת הארץ כולה במבט אחד. חשוב שאנשים יבואו ויכירו את המקום היפה הזה ואת העדה הדרוזית".

סעד טוען שלא היה מצליח ללא הסיוע של משרד התיירות. "מהם קיבלתי את הרעיון לפתוח צימרים שישלבו את כל הנוחיות והפינוקים, ומצד שני את קבלת האורחים, ארוחות הבוקר, הנוף (שכולל את פסגות הרי לבנון המושלגות) והמסורת העתיקה של הכפר. אין ספק שזה שילוב מנצח".

מגשים חלום של הרבה שנים. סלח סעד (צילום: יח"צ)

ברחבי בית ג'אן יש היום כ-100 יחידות אירוח, רובן נפתחו לפני היוזמה הממשלתית וכולן בעלות אופי דרוזי אותנטי. "העדה הדרוזית כרתה ברית דמים עם העם היהודי" מכריז סעד, "לכן חשוב לי שיהודים יגיעו לישובים הדרוזיים ויחזקו את ענף התיירות והכלכלה שלנו".

גם נזי דבור, בעל אורחן ביישוב מאמין כי דרך החוויה התיירותית ניתן לקרב לבבות. "לא כולם בארץ יודעים מה זו העדה הדרוזית", הוא מספר. "פגשתי פה אנשים רבים שלא פגשו דרוזי מימיהם. חלקם חושבים שאנחנו מוסלמים ומופתעים לגלות על תרומתינו לצבא". דבור רואה בתפקידו כבעל אורחן דרוזי כתפקיד של שגריר לכל דבר. את האולם הגדול באורחן (אותו הכתיר בתואר דיוואן) הוא מקדיש להרצאות ומופעים ברוח העדה. "בימי שישי אני מקיים מופעי חתונה דרוזית שכוללים את המלבושים המסורתיים וריקודי דבקה". למי שרוצה להכיר מקרוב את אורח החיים הדרוזי הוא מציע גם סדנאות בישול וטיולים עם רועי צאן.

להכיר מקרוב את אורח החיים הדרוזי. הגליל המערבי (צילום: כמאל חטיב)

לדברי דבור הכפר כולו שותף לתחושת השליחות. "למרות התחרות בין יחידות הנופש יש ביננו שיתוף פעולה מלא. אם עליי לארח קבוצה של 50 אז כל הצימרים בישוב נרתמים לארח את מי שאין לו מקום באורחן שלי, ואני מצידי מארח את האורחים שלהם בהופעות של יום שישי". שאיפתו האמיתית של דבור היא לארח מבקרים מחו"ל.  "חשוב לי שיראו שבישראל קיים גם דו קיום בין יהודים לבין בני מיעוטים, ולא רק פיגועים ומלחמות".

חותר לדו קיום. נזי דבור (צילום: יח"צ)

להכיר את העדה הצ'רקסית הקטנה

בניגוד לישובים הדרוזיים בגליל, ששעריהם פתוחים לתיירים כבר עשור, הישובים ריחנייה וקמא, שני הכפרים הצ'רקסיים היושבים בגליל, פתחו את שעריהם רק בשנתיים האחרונות.

כפר קמא שנמצא ליד כפר תבור, בגליל התחתון, נפתח לתיירים בעקבות היוזמה של משרד התיירות. "זה היה חלום שלי ושל בעלי כבר שנים", מספרת גודחה אלהם, שתפתח בקרוב את הצימר הראשון בכפר. "בכל פעם שסיפרנו בכפר על הצימר אנשים צחקו. לא האמינו שתהיה התעניינות מצד היהודים לבוא ולהכיר את העדה הצ'רקסית הקטנה".

מאז 2006 התחיל משרד התיירות לשפר את פני הכפר ולהכשירו לתיירות. "חלק מהיוזמה כוללת גם את פיתוח הישובים עצמם ופיתוח תשתיות תיירותיות, ציבוריות", מסבירה קורן. "זה כולל סלילת דרכי גישה, מערכי כניסה לישובים, טיילות וכו'. כל מה שיכין את היישוב לקליטה של תיירים".

אלהם מספרת כי עד עכשיו היה הכפר סגור לחלוטין לתיירות כי אנשי הדת האמינו שזה עלול להכניס גורמים שישנו את פניו ויהרסו את המסורת. "בעקבות הסיוע שקיבלנו ממשרד התיירות אני מקווה שאנשים יראו כמה תיירות יכולה לתרום לכפר, כלכלית ותרבותית. חשוב לי שאנשים יכירו את העדה הצ'רקסית על המסורות היפות שלנו, ריקודי הפולקלור והמטעמים הקווקזים הנהדרים שלנו. אני מקווה שאוכל להעניק לאורחיי חוויה ייחודית שלא ניתן לקבל בצימרים אחרים בצפון, וכך גם לפתח את הקשר הטוב שיש לעדה עם העם היהודי בישראל".

אולסן חורשיד מריחנייה פתח את הצימר שלו ללא כל סיוע. "היה לי חשוב לפתח את התיירות בכפר וליצור קשר עם הטיילים שאינם מכירים את העדה הצ'רקסית", אומר חורשיד, שוטר במקצועו שפתח את "אירוח צ'רקסי" יחד עם אשתו לפני שנתיים. כי לדבריו "אין במערכת החינוך היהודית לימודים על העדה הצ'רקסית בארץ. אנשים מאוד מופתעים מהתרבות העשירה המתקיימית בכפר, מתחת לאפם, מבלי שידעו עליה דבר וזה מספק מאוד להצליח לגעת באנשים ולהכיר להם את מקור גאוותינו, גם אם מבחינה כלכלית לא אתעשר מזה".

הבדואים והערבים נשארים בחוץ

אבל ההחלטה לפתח בצפון ישובים דרוזיים וצ'רקסיים בלבד, משאירה בחוץ מיעוטים נוספים, שצריכים להיאבק על התיירים ללא כל סיוע. יחיא אלהייב, בעל "אורחן בדואי בגליל" בכפר טובה זנגריה, מספר כי אנשים חוששים להגיע לכפר בגלל דיווחים בלתי פוסקים בתקשורת על קטטות ומעשי שוד.

את האורחן הקים אל הייב לפני שנתיים. הוא מציע לינה, לקבוצות של עד 60 איש, באוהל בדואי ענק על גג ביתו, כולל ערב סיפורי שבט אלהייב, ארוחות בוקר וערב מעשה ידיו ואפילו קוראת בקפה.

סיפורי שבט וארוחות. אירוח בדואי (צילום: דפנה טלמון)

"יש הרבה משפחות גדולות שבאות ליהנות מחוויה שונה, ללמוד על השבט ולחוות לינה משותפת. זה כיף אמיתי שלא קיים בשום מקום אחר בצפון". לאחרונה נקלע אלהייב למצוקה בשל החשש של תיירים יהודים להתארח בכפר. "אני מבטיח לאנשים שהכפר בטוח מאוד אבל רבים מעדיפים לוותר". על החלטת הממשלה לסייע רק לדרוזים ולצ'רקסים הוא אומר כי לבדואים אין מספיק כוח במדינה. "אנחנו לא יודעים לדפוק על השולחן ולדרוש, לכן מתעלמים מקיומינו".

מאורעות אוקטובר חיסלו את הצימרים הערביים

גם המגזר הערבי לא נכלל בתוכנית הסיוע של משרד התיירות. בעוד שמסעדות בבעלות ערבית מפוזרות בכל רחבי הגליל המתוייר וזוכות ללקוחות רבים, כמעט כל הצימרים שפעלו בכפרים הערביים נסגרו אחרי מאורעות אוקטובר. היום ניתן למצוא שני צימרים בבעלות ערבית בישוב ג'יש, בינהם "רוח גלילית", שנפתח לפני 15 שנה על ידי ג'ורג' סמעאן, זמר ונגן כלי מיתר ים תיכוניים המנגן גם בלהקת "שבע" ובלהקת הליווי של אהוד בנאי.

"זה בית אותנטי, בן 40 שנה, בכפר המשקיף על הר מירון. בכל חדר יש מרפסת גדולה ממנה ניתן לשבת ולהתפעל מהנוף היפהפה", מתגאה סמעאן. "בנוסף אנחנו מציעים ארוחת בוקר ערבית וסיורים בכפר בין הכנסיות היפות, בית הכנסת העתיק, מטעי הפרי והמעיינות טבעיים". מי שמצפה לדיונים פוליטיים סוערים עם המארח עלול להתאכזב. "אני קורא לזה טפו-ליטיקה", הוא צוחק. "מהר מאוד אורחיי מבינים שאני אדם אוהב בריות שלא מתעסק בדברים האלה. אני באמת מרגיש שדרך הצימר, בתוך השטח הקטן של ביתי אני יכול לפתוח לבבות של אנשים וליצור אווירה של חברות אמיתית עם אורחיי היהודים".

כנסיות יפות ומעיינות טבעיים. ג'יש (צילום: גלית קוסבסקי)

בגלל עבודתו כמוזיקאי, רבים שומעים על המקום מפה לאוזן וכך מגיעים אליו חברים רבים מהארץ ומחו"ל שמעוניינים בחוויה תיירותית קצת שונה. "כשפרצו המאורעות הייתי בהודו וכשפרצה המלחמה ביקרתי בקיימברידג' - נראה שהכל קורה כשאני עוזב את הארץ. כשחזרתי הזמנתי חברים שיבואו להתארח ויביאו גם חברים, רק כדי שאוכל להפעיל את המקום. אנשים רבים מכנים את הצימר שלי 'השגרירות הישראלית-ערבית'. כשנולדתי החליטו שאני נוצרי מארוני אבל אינני מרגיש נוצרי, מוסלמי או יהודי. אני אוהב את האנשים סביבי, בלי תגיות של דת או לאום".

קורן מבהירה כי ההחלטה לתמוך רק בישובים דרוזיים וצ'רקסיים בצפון, נובעת מזיהוי המוצר התיירותי הייחודי שיש לעדות אלה להציע, ומתוך ורצון לייצר תעסוקה ולפתח את הכלכלה בישובים אלה.