"בתוך כל האבל והעצב, היה ניצוץ קטן של חיים"
כשהם עדיין המומים וכואבים ממות חברם ג'ימי קדושים, למדו שכניו בכפר עזה שאחת מפצצות המרגמה שנחתו על הקיבוץ פגעה גם במשפחת ינשופים על עץ סמוך, ושאחד הגוזלים נותר בקן לבדו. חלפו כמה ימים כשלפתע נפל הגוזל מהקן. רגע לפני שהותקף בידי עורבים, חילצו אותו והעבירו אותו לטיפול וטרינרי
שרד את הפצצה ואת העורבים (צילום: מרטין רובינסון)
בני המשפחה ידעו שבעצים שליד ביתם חיה משפחת ינשופי עצים. "הם דיירי קבע מזה מספר שנים, וכנראה התרגלו לנוכחות שלנו", סיפרה רובינסון. "תחילה שיערנו שכל הינשופים נהרגו מהפגיעה, אבל בלילה הבנו שלא כך. השקט הופר כשהתחלנו לשמוע צווחות חדות מצמרות העצים".
הקריאות הרמות, שנמשכו אל תוך הלילה, נשמעו היטב בכל השכונה. "זה היה קורע לב. הבנו שכנראה נותרו גוזלים יתומים בקן", סיפר אחד השכנים. "אי אפשר היה להתעלם מהקריאות לעזרה. קשה לי להאמין שמישהו הצליח להירדם באותו הלילה, לבטח אחרי ההלם והטלטלה בעקבות מותו של ג'ימי".
בשבת בבוקר בחנו בני משפחת רובינסון את הנזקים שנגרמו לביתם. אב המשפחה מרטין אסף את פגרי הינשופים, שמשכו זבובים ועורבים, וקבר אותם. בינתיים התגודדו במקום מספר תושבים וניסו לחשוב כיצד להציל את הגוזלים שנותרו יתומים. "העצים היו גבוהים מדי וגם לא הצלחנו להבחין בדיוק היכן ממוקם הקן, למרות שהפצצות הורידו כמות גדולה של ענפים ועלים", סיפר אחד השכנים.
בשבת בלילה שוב נשמעו קריאות הינשופים, אך הפעם היו חלשות יותר. היה ברור למדי שבקן נותר כנראה רק גוזל אחד. "העורבים הצליחו לפגוע באחד מהגוזלים וידענו שמדובר במירוץ נגד הזמן אם אנחנו רוצים להציל את הגוזל הנוסף", אמרה רובינסון.
השכנים החליטו להרתם להצלת הגוזל. שניים מהם, ניסו להזעיק את אחד הפקחים האזוריים של של רשות הטבע והגנים, אך לדבריהם הוא אמר כי עקב עומס הקריאות הדחופות, הוא יתעכב אך ישתדל להגיע בהקדם. חלפו יומיים והגוזל נותר בקן לבדו. "לא ברור לנו איך הוא הצליח לשרוד ארבעה ימים בלי מזון ומים", ציינה רובינסון.
העורבים תקפו, הבעל נחלץ לעזרה
מרטין רובינסון סיפר שהתעורר ביום שני עם תחושה מוזרה. חובב הטבע המושבע עמד ליד החלון והשקיף על העצים כשלפתע זינק החוצה ורץ לעברם. "ראיתי להקה גדולה של עורבים יורדת אל האדמה ומשמיעה רעש גדול", סיפרה רעייתו, "הם התקהלו ועפו מסביב לבעלי, עד שהוא הגיח מתוך הענן השחור הזה כשהוא אוחז ומגונן על דבר מה בידיו. רק כשהתקרב ראיתי שזה גוזל מבוהל".
התברר שהגוזל שרד נפילה גבוהה מהעץ, וניצל ברגע האחרון ממתקפת עורבים. עכשיו נמצא לו מקלט בבית המשפחה. "פתאום בין כל העצב והאבל, היה ניצוץ קטן של חיים. אחרי יומיים בהם קשה היה לתפקד ולחזור לשיגרה", סיפרה רובינסון בהתרגשות. "הוא היה כל כך קטן, שברירי ומדהים".
השמועה על האורח המכונף פשטה במהירות. שוב צלצלו לפקח נוסף של הרשות והלה הבטיח שיבוא במהרה לקחת את הגוזל לטיפול והשגחה. בינתיים, המליץ, לא להאכיל אותו ולהכניסו לקופסת קרטון. לגוזל היו תוכניות אחרות. "הוא פשוט סירב להיכנס לקופסא. הוא נעמד לידה והסתכל על כולם בסקרנות. רק הבת הקטנה שלנו נעמי הצליחה ללטף אותו".
נעמי והגוזל ששרד את הנפילה מהעץ (צילום: מרטין רובינסון)
השכנים הגיעו לבית המשפחה לחזות בניצול הקטן. עד מהרה הגיע למקום גם הפקח, שלקח את הגוזל לטיפול רפואי. בני המשפחה התקשו להיפרד. "הפקח הרגיע אותנו ואמר שהגוזל ישוקם ויושב אל הטבע. כשהוא עזב היה קשה לעצור את הדמעות. הינשופים גרו כאן שנים וזה מוזר פתאום שהם לא כאן יותר".
בית חם במרפאת וטרינרית באשקלון
הפקח, קובי סופר מרשות הטבע והגנים, אסף את הגוזל ולקח אותו לווטרינרית ד"ר דינה ליאור באשקלון, שמטפלת מזה כ-15 שנה בהתנדבות בדורסים המגיעים לשיקום והתאוששות במרפאתה.
"חודש מאי נחשב לאחת התקופות העמוסות ביותר בכל הנוגע לפריחת גוזלים מהקן", הסביר סופר. "רק בשבועות האחרונים אספנו כ-150 דורסים, ביניהם תנשמות, בזים, אוחים, ינשופי עצים וגוזלים רבים. אחרי שיקום קצר וקבלת מזון הם מושבים במהרה לטבע".
הגוזל מתאושש באשקלון וממתין לשוב לטבע (צילום: צפריר אביוב)
כעת נמצא הגוזל במרפאה באשקלון. "... למרבה המזל הוא לא נפצע", אמרה ליאור. "מאחר שהוא בסך הכל בן חודש, הוא התחבר לגוזלי ינשופי עצים שמגיעים אלינו בכמויות גדולות החודש. הוא ניזון מאפרוחים, ובעוד כחודש, כשחבורת הגוזלים תתחיל להתעופף בכלובים, הם ישוחררו בחזרה לטבע. אני משתדלת שלא לגרום להחתמה שלו וממעיטה במגע היד בעת הטיפול בו. אני מקווה שבעת השיחרור המשותף הוא יתאקלם בהצלחה בטבע".
בכפר עזה לא ידעו מה עלה בגורל הגוזל שהצילו. כשנודע להם מכותב שורות אלה שהוא שרד ומתאושש היטב, הם שיחררו אנחת רווחה. "עשיתם לנו את השבוע, ולפחות אנחנו רגועים שהוא נמצא בידיים בטוחות", סיכמה רובינסון. "אני מקווה שכשהוא יגדל ויבנה לעצמו משפחה חדשה, הוא יזכור להגיע אלינו. העצים וכל השכנים מחכים לו".
- המידע הראשוני הגיע בדואר האדום