רק הרבנים יכולים לחמאס
הבנת האידיאולוגיה של החמאס היא בנפשנו. יהיה זה בזבוז נכסים פושע אם לא נשתמש באלו שמבינים את עולמה הדתי של התנועה, למשל רבני ישראל
ההתנגדות העיקרית לתהדיה עם החמאס נובעת מכך שראשיו חוזרים ואומרים בגלוי שמטרתם בסוף הדרך היא לחסל את ישראל. כעת אמנם יש להם אינטרס להפסיק זמנית את האש, אבל הם לא מוכנים כלל להתקדם לקראת הפסקת האיבה כלפי ישראל.
מכך נובע ההיגיון שמאחורי ההבחנה של הפוליטיקה הישראלית והעולמית בין חמאס לאש"ף. עם אש"ף יש לישראל "תהליך שלום". כלומר: יש משא ומתן ממושך וקשה אבל הוא מבטיח שאם בסוף הדרך נגיע להסכמות, הוא מוכן בסוף לחיות איתנו בשלום. ואילו מהחמאס אנו מבינים שהאידיאולוגיה הדתית שלו מכריחה אותו לשנוא את ישראל שנאת מוות עד כלותה.
ברם, האמנם מבינים בישראל את האידיאולוגיה הדתית שלהם? מי שמבין מבפנים את טבעה של האידיאולוגיה הדתית ואינו מביט בה רק בכותרות "מבט", יכול להטיל ספק אם הפוליטיקאים הישראלים והתקשורת הישראלית והציבור החילוני אמנם מבינים זאת.
אין זה רק חוסר ידע של מי שמשתייכים לתרבות המערב, ולא קראו בחייהם הרבה פסוקי קוראן וגם לא הרבה פסקי הלכה מוסלמית, לא נכנסו אל תוך עולמה של התרבות הדתית של האיסלאם. אין זה רק עניין אקדמאי של הפער בין התרבויות. הבנת האידיאולוגיה של החמאס היא בנפשנו.
שפיכות דמינו ודמם במלחמה עם החמאס מושפעת באופן מכריע מאי ההבנה מה אפשר לעשות עם האידיאולוגיה הדתית שלהם. יהיה זה בזבוז נכסים פושע אם עם ישראל לא ישתמש למען חייו באלו שמבינים את העולם הדתי, למשל רבני ישראל.
סביר להניח שרבנים מבינים טוב יותר מדוע מעוררת מדינת ישראל החילונית שנאה עזה כל כך אצל הפונדמנטליסטים האיסלאמים. ולכן סביר להניח שרבנים יכולים גם להתמודד עם האידיאולוגיה הדתית של החמאס. הם יודעים טוב יותר מה אפשר ומה אי אפשר לעשות עם אידיאולוגיה כזאת.
אי אפשר כעת לתבוע מהחמאס להכיר בלגיטימיות של מדינת ישראל החילונית, שלטעמם היא נשא התרבות המערבית באיזורנו והיא שמובילה את הכפירה אל פתח ביתם. אפילו למדינות הערביות שאינן מדינות הלכה אין החמאס נותן הכשר. אבל האידיאולוגיה הדתית שלהם מאפשרת להם לתת לגיטימיות לעם ישראל כנושא דת ישראל בארץ הקודש. את דת ישראל מכיר כל מוסלמי ממקורותיו, כי היא תופסת מקום נכבד ביותר בקוראן.
מניסיוני, ראשי החמאס מוכנים ליצור קשר עם ראשי דת ישראל. חבל מאוד שלא השתמשנו עד עתה באפשרות של קשר זה כדי לפתוח תהליך עם החמאס. ממש עכשיו אפשר לצעוד צעד ראשון בדרך שתוביל בסוף לחיים בשלום עם האיסלאם.
נכון יהיה שהתשובה הישראלית שאנו צריכים לענות בימים אלה לעומר סולימאן תכלול תביעה לתת מקום מרכזי לרבנים הראשיים של ישראל בהסכם הרגיעה. אפשר להסביר למצרים שכדי שיצליחו מאמציהם צריך לסלק את ההתנגדות הטבעית בישראל להגיע לרגיעה עם גוף שאיננו פותח שום פתח לחיים בשלום עם ישראל.
אם הסכם רגיעה יתבטא במפגש ובלחיצת ידיים בין ראשי החמאס לבין הרבנים הראשיים לישראל, משמעותו בשל מיליארד וחצי מוסלמים בכל רחבי העולם תהיה פתיחת דף חדש ביחסים בין ישראל לבין האיסלאם.
אפשר לענות למצרים שלישראל כדאי להפסיק את האש ואת הלחץ על החמאס לא למען רגיעה שהיא רק הכנה לסיבוב חדש וקשה יותר של המלחמה. הסכם הרגיעה צריך לבטא התחלה של הכרה ולגיטימיות. אמנם אי אפשר עכשיו להגיע להכרה הדדית מלאה. אבל אפשר לענות למצרים שהפסקת אש צריכה להיות צעד ראשון, מינימלי, בכיוון של הפסקת אש האיבה.
כאשר אומות הולכות לכיוון של שלום זו עם זו, אז יש היגיון טבעי לשחרר את הלוחמים השבויים משני הצדדים. לא כאשר אינן מוותרות על אש השנאה שתיתן את האנרגיה למלחמה הבאה. לכן דווקא רגיעה שיש בה ביטוי לתחילתו של שינוי היחס כלפי עם ישראל, תיצור את הבסיס לשחרורו של חיילנו, גלעד שליט.
הרב מנחם פרומן, רבה של תקוע
