בג"ץ דחה את עתירת בנק יהב

בית משפט העליון דחה היום (ה') את עתירת בנק יהב להורות לחשב הכללי לבטל את הקריטריון שנקבע על ידו, לפיו יהיה אפשרי לבצע ניכויים ישירות מתלושי השכר של עובדי מדינה רק לגוף שזכה במכרז לאספקת שירותים או מוצרים מסויימים לעובדי מדינה. בג"ץ קבע כי בנק דיסקונט הינו הבנק היחיד שרשאי ליהנות מהזכות הבלעדית לסלוק ישירות דרך תלוש השכר של עובדי המדינה.

במשך שנים רבות העניק בנק יהב מגוון שירותים בנקאיים לעובדי המדינה, לרבות הלוואות ושירותי משיכת יתר בריבית מסובסדת וכן תנאים מועדפים בניהול חשבונות עובר ושב ובביצוע פעולות בנקאיות שונות. בספטמבר 2006 פרסם החשב הכללי מכרז למתן הלוואות, משיכת יתר ושירותים בנקאיים לעובדי מדינה שתקופת ההתקשרות עם הזוכה במכרז נקבעה למשך שבע שנים החל מינואר 2008. באחד מסעיפי המכרז נקבע כי הבנק שיזכה במכרז יהיה רשאי לבצע ניכוי מתלוש השכר של העובד ישירות, ניכוי של הלוואות מפיקדון ומכספי הבנק. עוד נקבע במכרז כי לחשב הכללי נתונה הזכות לאשר לגופים נוספים לבצע ניכויים שונים מתלוש השכר על פי שיקול דעתו.

לאחר מספר חודשים זכה בנק דיסקונט במכרז, והחשב הכללי גיבש רשימת קריטריונים לקביעת הגופים שיהיו זכאים לנכות משכר העבודה של עובדי המדינה. אחד הקריטריונים היה כי מי שזכאי לבצע ניכוי הינו גוף שזכה במכרז לאספקת שירותים או מוצרים מסויימים לעובדי מדינה. כיון שבנק יהב לא זכה במכרז, אזי הודיע לו החשב הכללי כי לא יהיה באפשרותו לנכות סכומי כסף מתלושי המשכורת של עובדי המדינה אולם לפנים משורת הדין החליט החשכ"ל שכדי לא לשבש את הניכויים שכבר קיימים בבנק הרי שיהיה מותר לבנק לנכות עד סוף יוני 08'.

בנק יהב: הקריטריון "תפור"

בנק יהב הגיש עתירה לבג"ץ וטען כי הקריטריון המדובר "נתפר" במיוחד לבנק דיסקונט וכי הוא קריטריון מפלה המנוגד לכללי המשפט המנהלי. לעומת זאת טען בנק דיסקונט באמצעות עורכי הדין שוקי חורש ושי גימלשטיין ממשרד ש. הורביץ ושות', כי קיים שוני רלוונטי בינו לבין בנק יהב, הנובע מזכייתו במכרז. לטענתו, הזכות לבצע ניכוי היוותה יתרון מרכזי שהוקנה לו מכוח המכרז וכי תמורת יתרון זה נטל בנק דיסקונט על עצמו התחייבויות כלכליות ומשפטיות כבדות כלפי המדינה ועובדיה.

כאמור, דחה בית משפט העליון את עתירת בנק יהב קבע כי עמדת בנק דיסקונט מוצדקת וכי אין באפשרותו של בנק יהב לתקוף איזו מהוראות המכרז לאחר שהשתתף במכרז והפסיד בו. בית המשפט אף הורה לבנק יהב לשלם 40,000 שקל שכר טרחת עורכי דין.

מבנק יהב נמסר בתגובה כי "בנק יהב מכבד את החלטת בג"ץ ומגדיש כי למרות החלטת בג"ץ, אין כל השלכה על לקוחות הבנק שימשיכו לקבל את השירות כמקובל במערכת הבנקאית. יחד עם זאת הבנק סבור כי ההחלטה שלא לאפשר לעובדי מדינה לתת הוראת תשלום משכרם אלא לטובת בנק אחד בלבד, ללא שזכות זו הייתה חלק מהמכרז, מהווה העדפה שלא במקומה ופוגעת בעיקרון השוויוניות בכלל ובגורם התחרות במערכת הבנקאית בפרט".