מוזמן, אל תכסה את האירוע
לפני 30 שנה סיימנו כשמונים בנות את הלימודים באולפנא בכפר-פינס וחתמנו חוזה: לחתונות מזמינים את כולן, כולן באות לשמח את הכלה, לא מביאות מתנות ולא יושבות לשולחנות ה"רגילים"... אבל המנהג לא עמד ברוח הזמן. בפרוץ עונת החתונות יעל משאלי חיברה תקנון למתחתנים והמוזמנים
במשפחות שלנו אם הייתה "לנו" סיעתא דישמייא, יש "לנו" יותר משני ילדים, לרבים מאתנו יש יותר מחמישה ואף למעלה מזה. השמחה ששרתה במעונינו בעשרים השנים בהם הולדנו את הנ"ל צריכה להתממש, בשבח והודיה לה' יתברך, בשנים אלה ממש, בהגיעם לחופה וקידושין. במשפחות כמו שלנו אין זה יוצא דופן כלל שבחצי שנה הורים מחתנים שני ילדים ולשלישי חוגגים בר-מצווה. תעשו לבד את החישוב כמה הם יכולים להיות מוטרדים (ממוצע של 200 שקל למנה), וכמה המשפחה המורחבת (שגם היא משיאה באותה שנה כמה ילדים וחוגגת בריתות לנכדים, או משהו כזה) עלולה להיות מבוהלת.
לפני שלושים שנה בדיוק, סיימנו כשמונים בנות את הלימודים באולפנא בכפר-פינס. נוהג מחייב היה אז לחתום על חוזה בין כולן: לחתונות מזמינים את כולן, כולן באות לשמח את הכלה, לא מביאות מתנות ולא יושבות לשולחנות ה"רגילים"... המנהג החביב הזה, שהיה נהוג גם בכמה ישיבות תיכוניות, היה יפה ואופטימי לשעתו (נניח...) אבל לא עמד ברוח הזמן. אלא שבין הנוהג הקיצוני ההוא לבין המנהג שבו בעלי השמחה מזמינים את כל מי שהם רוצים והאורחים מצידם מרגישים חובה "לכסות את האירוע" המרחק גדול.
התקנון
אז לטובת החברים הצעירים של הזוג (סטודנטים, תלמידי ישיבות, חיילים, זוגות צעירים) ולטובת ההורים משני הצדדים ואורחיהם (גם בגיל הזה לא כולם במגזר עשו אקזיט מוצלח ורובנו עשירים רק מן הטעם שאנחנו שמחים בחלקנו), לטובת החתן והכלה, וכמובן מבחינה מוסרית, כדאי להנהיג קודים חדשים לשמחות המתרגשות על כולנו:
ראשית – בעלי השמחה יקפידו להזמין רק את האנשים שהם שמחים בבואם. לא כל מי שעבר על ידם בבית-הכנסת או בעבודה צריך להיכנס לרשימת המוזמנים.
שנית, בעלי השמחה יקפידו להפיק אירוע ברמה הכלכלית שהם יכולים לעמוד בה, ולא הרבה למעלה מזה. זו לא אחריותם של האורחים לממן את האירוע.
ועוד: המוזמנים לא יימנעו מלשמח חתן וכלה (או בר-מצווה, או תינוק בן 8 ימים) מסיבות כלכליות. הזמינו אותך? סימן שרוצים שתבוא ותשמח איתם ותשמח אותם (ראה סעיף מס' 1). מתנה היא לא תנאי (אגב: מתנה סמלית או כרטיס ברכה עדיפים בהרבה על המחאות מכל סוג שהוא). בכל מקרה, גם אם להורים יש חברים עשירים מופלגים... המחאות מוגזמות לא עושות רושם טוב. להיפך.
והכי חשוב: באתם לשמח חתן וכלה... שמחו אותם. את המפגש החברתי והפטפוטים הנוסטלגיים השאירו לזמן האוכל.
