משפ' ראדה תובעת: "בקצרין רואים בנו נאשמים"
בבית המשפט בחיפה הוגשה התביעה האזרחית: משפחת ראדה נגד מדינת ישראל - בבקשה לפיצויים של מיליוני שקלים ולעונש בגין ה"מחדל", שהוביל לרצח תאיר בת ה-13. "אני לא מוכנה שהאחראים ימשיכו את חייהם כרגיל", אמרה האם, אילנה
הוריה של הילדה תאיר ראדה ז"ל, שנרצחה בחודש דצמבר 2006 בבית הספר נופי גולן בקצרין, הגישו היום (יום ג') תביעת נזיקין אזרחית נגד הרשויות המקומיות קצרין ורמת הגולן, בית הספר נופי גולן, משרד החינוך ומדינת ישראל. בני המשפחה הגישו את התביעה בבית המשפט המחוזי בחיפה, כשהם מלווים בפרקליטם, עו"ד אושרי שלוש מנהריה.
האם, אילנה ראדה, אמרה עם הגשת התביעה כי היא מצביעה על "כישלון גדול של כל הגורמים האחראים במדינה על נושא אבטחת התלמידים". היא הוסיפה כי דווקא בעיר בה היא מתגוררת, קצרין, לא מקבלים את טענותיהם על הכישלון באבטחה: "רואים בנו את הנאשמים, כאילו לכלכנו על העיר והכתמנו אותה".
אילנה ראדה אמרה כי מבחינתה כל הגורמים בבית הספר, החל מהמחנכת, דרך המנהל ועד האחראי על האבטחה, נושאים באחריות למה שהתרחש. "שום פיצוי ושום מחיר לא יחזירו את החיים שהיו לנו לפני הרצח. אבל אני לא מוכנה שמי שהיה אחראי ואיפשר את הרצח ימשיך את חייו כרגיל", הוסיפה.
התובעים משאירים את גובה הפיצוי לשיקול בית המשפט, אך הגשת התביעה בבית משפט מחוזי, שרשאי לקבוע סכומים שמעל ל-2.5 מיליון שקלים היא בגדר הצהרת כוונות. בנוסף, התובעים מבקשים לפסוק לא רק פיצויי נזיקין אלא גם פיצויים עונשיים. לדברי עו"ד שלוש, "בתור אב לילדים, אני מאוד מוטרד ממה שגילינו בתחקיר".
"רשלנות: איש לא הבחין בהיעדרה של תאיר"
יש לציין כי התביעה היום הוגשה נגד הגופים שהתרשלותם לכאורה אפשרה את הרצח. אם יורשע הנאשם ברצח, רומן זדורוב, בתום ההליך הפלילי, תהיה המשפחה רשאית לתבוע פיצויים גם ממנו.
"הרצח הלא אנושי של נערה צעירה שטרם טעמה את טעם החיים הנו מעשה מזוויע, בכל קנה מידה ופוגע פגיעה אנושה בעקרונות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובעקרונות היסוד עליהן מושתת מדינתנו, לרבות עקרונות היסוד עליהן מושתת כל חברה נאורה ונורמטיבית, בת ימינו", נכתב בתביעה.
"התובעים יטענו כי הקפדה על נהלי בטיחות יכולה הייתה בסבירות גבוהה למנוע את התרחשות הרצח המזעזע. הכנסת זרים לבית הספר שאיש אינו יודע את טיבם וטבעם משולה להשארת חלון פתוח הקורץ לגנב".
בתביעה מפורטים מספר תחומים בהם נהגו הנתבעים - לטענת התובעים - ברשלנות, שאפשרה את הרצח: ראשית, נטען כי על אף שתאיר ז"ל לא חזרה מההפסקה בשיעור הדרמה, ותיקה אף נשאר בכיתה, לא הבחין איש בהיעדרה, ולא החל בחיפושים אחריה. רק כאשר לא שבה הביתה החלה אמה בחיפושים.
"אנשים הוכנסו מתוך 'תרבות הסמוך'"
עוד נטען כי הצוות החינוכי בבית הספר והתלמידים לא עודכנו בדבר השיפוצים שנערכו באותה עת בבית הספר. יתרה מכך, איש לא טרח לבדוק את זהותם של הפועלים. "אף גוף או אדם לא בחן או בדק מי הם אותם פועלים המסתובבים ללא כל פיקוח בשטח בית הספר ובאים במגע עם התלמידים.
בהמשך נטען כי מדיניות כניסת זרים לבית הספר הייתה "ליברלית". "זרים שאינם נמנים על קהילת בית הספר, לשטח בית הספר, מתוך שאננות או מתוך הנהגת עקרונות 'תרבות הסמוך', 'הכל יהיה בסדר' ו-'מה כבר יכול להיות?'".
בבית הספר שני שערים עיקריים שהיו פתוחים ביום הרצח, אך גם בהם כבר לא היה שוער אחרי השעה 14:00.
אולם בתביעה נטען כי בגדר בית הספר היו פרצות רבות שנוצלו על ידי תלמידים וזרים להיכנס לבית הספר. במקרים אחרים היו אלה קופצים מעל הגדר הנמוכה.
טיעון נוסף שעולה בתביעה, הוא כי קצין הביטחון של המועצה, מונה לתפקידו לפני שהיה מוכשר למלאו, וכי בעת הרצח היה חניך בקורס קב"טים. "לא ביטחון התלמידים עמדו לנגד עיני הנתבעים עת מינו את הקב"ט", נטען בתביעה. טרם הוגש כתב הגנה.