יעד האינפלציה של טרישה הוכח כפיקציה
הבנק המרכזי האירופי בראשות הנגיד ז'אן קלוד טרישה לא הצליח בשנים האחרונות להשיג את יעד האינפלציה שהציב, שעמד על פחות מ-2%; ייתכן שהבעיה היתה במטרה; הכלכלן זוכה פרס נובל ג'וזף שטיגליץ: יעדי האינפלציה הם "מעשייה"
לדברי יואכים פלס, כלכלן ראשי בבנק ההשקעות מורגן סטנלי בלונדון, "הבנק האירופי משמר פיקציה. השקלול בין צמיחה ואינפלציה השתנה. הם צריכים להיות פתוחים עד כמה שניתן, וזאת באמצעות שינוי היעד". הבנק האירופי עשוי להתקשות אפילו יותר בהשגת יעד האינפלציה עם הצטרפותן של מדינות מזרח אירופה הצומחות במהירות לגוש האירו, דבר שעלול להוביל להתייקרויות באזור.
טרישה ועמיתיו עומדים בפני בחירה לא נעימה: הם יכולים להמשיך לנסות להוריד את האינפלציה באמצעות ריבית גבוהה, ובמחיר של פגיעה בכלכלות מתקשות ובהן איטליה, או שהם יכולים להיכנע לדרישות לשינוי היעד - שינוי שטרישה אמר כי אינו מוכן לשקול "אפילו לשנייה", ולהסתכן בלאפשר לאינפלציה לגרום לשחיקה בכלכלות חזקות יותר ובהן גרמניה.
טרישה הגן על יעד האינפלציה החודש, ואמר כי היעד לא הושג בשנים האחרונות בגלל "זעזועים" זמניים. ציפיות האינפלציה לטווח הרחוק, שעומדות על 1.9%, תומכות בעמדתו של טרישה. אך המצב בטווח הקצר הוא שונה לגמרי: המחירים בגוש האירו עלו בקצב שנתי של 3.6% במרס, הקצב המהיר ביותר ב-16 שנים.
אפילו כלכלני הבנק המרכזי עצמם, שביצעו תת-הערכות של האינפלציה בכל שנה מאז 2001, צופים כי המחירים יעלו בקצב של 2.9% השנה - העלייה החדה ביותר מאז 1993. התחזית מחייבת את הבנק המרכזי להותיר את הריבית על רמה של 4% - שיא של שש שנים.
יעד אינפלציה מספרי מסייע בריסון ציפיות האינפלציה. האסטרטגיה נקבעה על ידי הבנק המרכזי של ניו זילנד ב-1990. יו"ר הבנק המרכזי של ארצות הברית בן ברננקי אימץ את האסטרטגיה הזו לפני שהתמנה לתפקיד ב-2006. לדבריו, באמצעות קביעת יעד ספציפי, במקום להעניק התחייבות עמומה לרסן את האינפלציה, בנקים מרכזיים יכולים לשלוט על הציפיות לאינפלציה עתידית, ולהגדיל את השקיפות לגבי שער הריבית.
שריד מהעבר
מועצת הנגידים של הבנק המרכזי האירופי החליטה לקבוע יעד כזה בשנה הראשונה לקיום הבנק. פלס מעריך כי מ-24 הבנקים המרכזיים שמצהירים על יעד אינפלציה מספרי, כ־80% מחמיצים את היעד, ובהם הבנקים של בריטניה, ניו זילנד, הודו ומקסיקו. הכלכלן זוכה פרס נובל ג'וזף שטיגליץ טוען כי יעדי האינפלציה הם "מעשייה". לדבריו, בנקים מרכזיים שנצמדים אליהם מסתכנים ב"אסון".
מאמציו של הבנק האירופי נתקלים בכוחות שאין לו שליטה עליהם. יצרנים בשווקים מתפתחים ובהם סין, מעלים את מחירי הסחורות שהם מייצאים, והביקוש הבינלאומי הגדל מוביל לעליית מחירי הנפט, המתכות, החיטה וסחורות נוספות. מחירי המזון באירופה עלו ב-6% באפריל לעומת אשתקד. מחירי האנרגיה זינקו ב־10.8%. לדברי נשיא הבנק המרכזי הגרמני, אקסל ובר, "הגלובליזציה עשויה להיות המנוע העיקרי מאחורי הלחצים האינפלציוניים היום".
כלכלנים טוענים כי יעד האינפלציה של הבנק הוא שריד של העבר, וכי הבנק המרכזי נכשל בגלל שאפתנות יתר. עוד אומרים כלכלנים כי הבנק המרכזי ימשיך לאבד אמינות עד שיבצע שינויים. שינויים אפשריים הם העלאת יעד האינפלציה ל־2.5%, כפי שמציע פלס ממורגן סטנלי, או חיקוי של הבנק המרכזי האמריקני בהתמקדות במחירי הליבה, שאינם כוללים את מחירי האנרגיה והמזון.
לפנייה לכתב/ת 
