נפטרה השדרנית אורנה יקיר

שדרנית קול ישראל, אורנה יקיר, נפטרה היום בגיל 44, בבית החולים לניאדו בנתניה, לאחר שנאבקה במשך ארבע שנים עם מחלת סרטן השד. הלווייתה תתקיים מחר (ה') בשעה 16:00 בצור משה. היא הותירה אחריה בת, הורים ושתי אחיות.

יקיר החלה את דרכה התקשורתית בגלי צה"ל, שם שירתה באותו המחזור של ירון דקל ואילנה דיין. מאוחר יותר, באמצע שנות השמונים, היא הצטרפה לקול ישראל והגישה מספר תוכניות מוזיקה, ביניהן "שעה ישראלית עם אורנה יקיר" ו"יש מצב", תוכנית פנאי בה שילבה פינה שנכתבה בימי אישפוזה בבית החולים. לפני שנתיים  קיבלה יקיר את פרס מנהל הרדיו וזכתה בציון לשבח מטעם מנהל קול ישראל על עבודתה ברדיו.

מחלת הסרטן נתגלתה אצל יקיר לפני כארבע שנים כשהיא בשלב מתקדם, ובמשך תקופה מסויימת היא אפילו המשיכה לשדר את התוכנית ממיטת חוליה ומהבית.

בנוסף לעבודתה הרדיופונית, יקיר הייתה גם מחזאית וסופרת ילדים והמחזה שכתבה, "גילי", אף זכה במקום הראשון בתיאטרונטו. יקיר גם ניהלה יחד עם השחקנית שרית וינו אלעד, שכיכבה בהצגת היחיד שכתבה, מאבק מול המערכת הרפואית, שלטענת השתיים לא מיידעת נשים העוברות טיפולי פוריות על הקשר האפשרי בין הטיפולים לבין מחלת סרטן השד.

יקיר אמרה אז ל-ynet - "אני עברתי תשעה טיפולי הפריה ואף רופא לא אמר לי שום דבר בקשר לסיכון. יש קשר של שתיקה וחשוב שמישהו יעשה מחקר ויקשור בין הדברים".

"אשת רדיו בכל רמ"ח איבריה" 

אמנון שילוני, מנהל רשת ג', מסר היום: "אנחנו מצטערים על אובדנה. היא היתה אחת השדרניות והעורכות המוכשרות ביותר ברשת ג'. זה היה תהליך עצוב, היא היתה חולה וחזרה מהמחלה ולפני חודש זה קרה שוב. ניהלנו שיחות כל יומיים. זה לא עזר לא לה ולא לנו, כנראה".

יוני בן מנחם, מנהל קול ישראל: "לא מזמן איבדנו את שוש עטרי וזו עוד אבידה קשה. היינו בקשר קרוב מאוד וגם הענקתי לה בזמנו את פרס מנהל הרדיו. ביקרתי אותה בבית החולים ועשינו הכל, אפילו נתנו לה לשדר ממיטת חוליה. היא היתה אישה מקסימה, מקצועית מאוד בעבודתה. אבדה גדולה מאוד לרשת ב' ולרדיו בכלל. נחפש דרכים להנציח את זכרה".

אורנה יקיר ויוני בן מנחם. יחפשו דרכים להנציח את זכרה (צלם: עירית ספיר)

יואב גינאי, מנהל מחלקת הבידור בערוץ 1: "זה שבר נוראי כי אנחנו גם מאבדים שדרנית נפלאה ובעיקר חברה טובה. 

אורנה שידרה עד לרגע האחרון, עד לפני שבועיים. היא היתה אשת רדיו בכל רמ"ח איבריה ושידרה בכל תנאי ובכל מחיר, גם בתקופה המאוד קשה שבה היתה מאושפזת או בבית החולים או בבית. באו אליה טכנאים של קול ישראל והעבירו את השידור בהגשתה, כשאף אחד לא ידע שהיא נמצאת בבית".

"היא אהבה מוזיקה בצורה שהיא חריגה ממש, בעיקר מוזיקה ישראלית. זה היווה את רוב חייה - הרדיו והבת שלה. אורנה גם כתבה שירים והיתה מאוד אינטליגנטית, יצירתית ואוהבת מילים. היא גם שיחקה עם מילים בזמן השידור, כי היא אהבה את השפה ואהבה את הכתיבה בשפה העברית. ההצגה שלה זכתה במקום ראשון ב'תיאטרונטו' ולא סתם. היא ידעה לנווט בין מלים".

"מעבר לזה, אורנה היתה אדם רודף צדק. היא היתה אוהבת אדם אמיתית, רגישה מאוד לצדק ולקיפוח, ולקחה חוסר צדק באופן אישי וגם התנדבה לעזור למהגרים זרים. מעל לכל, היא היתה בן אדם מקסים. מלאת חיים ואופטימית חסרת תקנה. אני זוכר שביקרנו אותה בבית החולים כשהיא חלתה בפעם הראשונה ולנו זו היתה טראומה נוראית אבל היא חייכה ואמרה לנו שהיא תיכף חוזרת". 

יקיר. "הייתה בטוחה שתנצח את המחלה" (צלם: ששון תירם)

סמדר שיר, חברתה הקרובה של יקיר, אומרת היום: "אורנה היתה אישה נהדרת וחברה נהדרת ומלאת שמחת חיים, שעד הרגע האחרון היתה בטוחה שתנצח את המחלה. שידרנו הרבה תוכניות ביחד ולמעשה את התוכנית הראשונה שהיא שידרה מבית החולים שידרנו יחד. היינו אז מאוד אופטימיות שהנה, עוד מעט זה יעבור".

"עצוב לי שהיא נפטרה בגיל כל כך צעיר, כשהיא היתה בשיא של עשייה. רק לפני שלושה שבועות הוציאה לאור ספר ילדים אותו היא חלמה למכור בשבוע הספר. היא כתבה מחזמר על פי הספר 'ג'יין אייר' וחלמה שזה יספיק לעלות על הבמה. קבענו שניפגש ואראה אותה בשבוע הספר. חוץ מלבכות אין לי יותר מה להגיד, אני מצטערת".