אושרה הקמת היישוב "מצפה עירון" בוואדי ערה
חרף התנגדות ארגוני הסביבה אישרה המועצה הארצית לתיכנון ובנייה את איזרוח היישוב "מצפה עירון" בשטח של היאחזות נח"ל ישנה בועדי ערה. ארגוני הסביבה: היישוב הבלתי חוקי שהוכשר על ידי הממשלה, פוגע בטבע הייחודי באזור; אין בו צורך ממשי כי יש שני יישובים סמוכים שניתן לחזק. המתיישבים: הפגיעה בטבע מזערית; היישוב יחזק את הביטחון באזור
עכשיו זה סופי: כחמש שנים לאחר שהוקמה כמתקן צבאי, זוכה ההיאחזות "מצפה עירון" שבוואדי ערה למעמד של יישוב עצמאי לגיטימי במיקומה הנוכחי. המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה הבוקר (ג') לדחות את כל ההתנגדויות שהוצגו לה בנושא, ולהמליץ לממשלה לאשר את איזרוח היישוב, מזרחית ליישוב חריש. 19 הצביעו בעד האישור; 4 התנגדו ו-5 נמנעו.
החברה להגנת הטבע טענה זה מכבר כי הקמת היישוב במיקומו הנוכחי פוגעת בטבע. חברי המועצה דחו טענה זו באומרם כי לא מדובר בשטח טבעי, אלא בשטח מופר שמקושר כבר לתשתיות קיימות.
בדיון התייחס מנכ"ל משרד הפנים, אריה בר, למדיניות התיכנון שמעדיפה חיזוק ישובים קיימים על פני הקמת ישובים חדשים, אך אמר כי מדיניות זו מאפשרת גם גמישות - וכי במקרה הנוכחי הנסיבות המיוחדות מצדיקות את הקמת הישוב החדש.
עוד בנושא:
החברה להגנת הטבע: למה צריך יישוב חדש ליד יישובים קיימים
החברה להגנת הטבע, שהובילה את ההתנגדות לאיזרוח היישוב במיקום הנוכחי, טענה כי הוא יפגע ברצף השטחים הפתוחים באזור. "השטח שבין חריש וקציר, שבליבו הוקמה ההיאחזות, מהווה יחידה נופית-טבעית ייחודית הכוללת נוף הררי עם מדרונות תלולים ערוצי נחלים עמוקים... ", נכתב בחוות דעת של החברה.
עוד אמרו בחברה כי במקום להקים את מצפה עירון כיישוב עצמאי, עדיף לחברו ליישובים הסמוכים חריש וקציר - יישובים קיימים שיהיה הגיוני ואף זול יותר לחזקם ולהרחיבם.
לעמדת החברה להגנת הטבע הצטרפו כ-90 מתכננים ואנשי אקדמיה, שחתמו השבוע על עצומה כנגד איזרוח היישוב. אחד מיוזמי העצומה, פרופ' ערן פייטלסון, ראש המכון למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים, אמר כי הקמת היישוב במיקומו הנוכחי "סותרת את המדיניות הארצית".
"היישוב נמצא בלב שטח פתוח ורגיש... ויביא בהכרח לפגיעה סביבתית נרחבת בשל הצורך להרחיב תשתיות אליו וממנו. בשל סיבות דומות נדחו על ידי המועצה הצעות דומות בשנים האחרונות, וסטייה מהמדיניות הנוהגת תביא לערעורה ברמה הארצית", נכתב בעצומה.
מנגד הציגו אנשי תנועת ההתיישבות "אור" עצומת תמיכה, עליה חתמו 90 אנשי אקדמיה ומתכננים, שטענו שהפגיעה של הישוב בסביבה היא מזערית מאחר שמדובר בישוב כפרי על פני שטח מוגבל, שהוקם באזור שאינו מוגדר כשמורת טבע בברכתה של ממשלת ישראל. הם גם טענו שהיישוב יגביר את הביטחון באזור, יעודד תיירות אליו ויאפשר לשמור על השטח מפני בנייה בלתי חוקית בישובים סמוכים.
בחברה להגנת הטבע הבטיחו להמשיך ולהאבק בתוכנית, וציינו כי מבחינתם לא מדובר בסוף פסוק. "במקום שהמועצה הארצית תהיה שומר הסף של נושא התכנון, ותשמור על אינטרסים סביבתיים, היא הופכת להיות חותמת הגומי של הממשלה", אמר ניר פפאי, ראש אגף שימור סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע. "... אישור התוכנית מהווה למעשה מתן פרס לעבירה על החוק".
המתיישבים: יש עוד צבעים - לא רק ירוק
רוני פלמד מתנועת "אור" מחה בשיחה עם ynet על טענות גורמי הסביבה כאילו היישוב הוקם באופן בלתי חוקי והוכשר בדיעבד. "החברה להגנת הטבע מטעה את הציבור. היועץ המשפטי לממשלה אמר בשעתו שהסטטוס של היישוב לא חוקי וצריך לעשות פעולות; עשינו את הפעולות הנדרשות והיום קיבל היישוב באופן סופי את האישור הדרוש", אמר פלמר. "העלייה על הקרקע הייתה בטוהר ובניקיון כפיים...".
"היישוב לא הורס את קו הרכס והוא לא נקודה שחורה בלב הירוק...", אמר פלמר. "הוא יוקם תוך שימת לב לתיכנון בר-קיימא, עם מסדרונות אקולוגיים ומערכות לשמירה על הסביבה. צריך לקחת הכל בפרופורציה. מדובר בשטח של כ-200-300 דונם שממילא הופר. זה לא היה דיון עקרוני תיאורטי; היישוב הוא עובדה מוגמרת".
פלמר הוסיף ואמר כי "צריך לרדת מהעץ הגבוה ולראות איך משלבים כוחות כדי להפוך את היישוב להכי ירוק שיש. מוסדות התיכנון רואות שטחים לשמירה בצבע ירוק, אבל יש ירוק בהיר וכהה. ירוק הוא צבע חשוב, אבל יש עוד צבעים בעולם. יש פה גם הרבה כחול ולבן. השיקולים צריכים להיות משולבים.
"לאנשים שבאו לכאן אין שום קונפליקט עם הסביבה. הם באו מגוש דן למקום שבמשך 30 שנה רק יצאו ממנו אנשים. הם מטפחים ושומרים על היער ועושים פעילות סביבתית. כל זה קורה ליד גדר ההפרדה; זה לא היה קורה שם לולא האנשים הללו עם האיכפתיות לביטחון וגם לסביבה".
לפנייה לכתב/ת 
