מטיילים בעולם בגאווה: תיירות גייז
האם גייז מעדיפים לנסוע לערים גדולות בהן יש פתיחות כלפיהם? מה דעתם על מלונות המיועדים לחברי הקהילה בלבד, ולמה זוג נשים עלול להרגיש לא נוח בצימר? שיחה עם תיירים גאים שלא בטוחים שיש בכלל מושג בשם "תיירות גאה"
בעידן בו נדמה כי כל שני וחמישי נפתח פאב להומואים בלבד, מלונות טורחים למתג את עצמם כפתוחים לקהילה ואפילו מדינת ישראל מנסה לפתות תיירים ורודים להגיע אליה, נדמה כי העולם כולו נצבע בצבעי הקשת של דגל הגאווה. אז ענף התיירות גילה את הפוטנציאל הכלכלי של זוגות חד מיניים, בעלי שתי משכורות וללא ילדים, אבל האם באמת נפלא להיות תייר גאה? שיחה עם תיירים גאים מביאה למסקנה ברורה: עדיין יש מטרות שצריך לצעוד עבורן.
החופש לעשות כל מה שרוצים
לא בכדי אנחנו קוראים לטיול או לחופשה השנתית שלנו - "חופש". חופש מהעבודה או מהלימודים, חופש מהשגרה, אבל גם ובעיקר, החופש לעשות את כל מה שמתחשק לנו, מבלי לתת לאף אחד דין וחשבון. אבל מה שמרגיש הכי טבעי ומובן מאליו למשפחה או לזוג סטרייטים היוצאים לטיול, הופך לעניין קצת יותר מורכב כשמדובר בגייז. "בחופשה אמיתית אתה עושה מה שאתה רוצה, ואת זה קל יותר לעשות כשאתה סטרייט", אומר שי, הומוסקסואל בן 25. "גייז תמיד יחששו מהתגובות של הסביבה, בעיקר בתרבות זרה".
וכשאומרים "תרבות זרה" לא מתכוונים בהכרח לכפר נידח במדינת עולם שלישית. "לגייז יש תחושה של חריגים, ולא משנה כמה החברה תקבל אותנו", אומרת שני, לסבית בת 32. "אנחנו עדיין מיעוט באוכלוסייה שרובה סטרייטית, וגם אם אני לא 'לסבית' כשאני בבית עם חברה שלי, כשאני יוצאת החוצה ומפגינה חיבה, אני מיד מתוייגת ככזו".
"לפעמים דווקא בעיר גדולה וכביכול ידידותית ופתוחה, אתה יכול להיתקל בהפגנות של שנאה" מסביר שי, "לפני כמה שנים נסעתי עם חבר במונית והנהג התחיל לצעוק עלינו בצרפתית, עצר את המכונית והוריד אותנו באמצע העיר. זאת הייתה חוויה מפחידה יותר בגלל, שזה התרחש בעיר גיי פרנדלית כמו פריז ולא צפינו את זה מראש".
מבוכה מחוץ לחדר במלון
אז אם הליכה ברחוב עלולה להיות משימה שדורשת כישורים דיפלומטיים, סוגיית הלינה מסובכת אפילו יותר. "אנשים לא מבינים עד כמה זה בא לידי ביטוי בפרטים הקטנים" אומרת אפרת, לסבית בת 25. "כשיוצאים מהחדר במלון אז יש מבוכה. בבריכה או בספא אני לא אפגין את אהבתי לחברה שלי כי זה מושך מבטים מרגיזים. אבל לפעמים זה כיף שצריך לחכות עד שמגיעים לחדר".
אי אפשר להפגין אהבה בבריכה. בית מלון בטורקיה (צילום: אבי כהן)
"שתי בנות החולקות חדר זוגי הן לא בהכרח זוג", אומרת שני. "מצד אחד אני מרגישה דבילית להצהיר על הנטייה המינית שלי כשאני מבצעת הזמנה, ומצד שני מביך אותי יותר כשהעניין נשאר לא מוגדר. בצימרים זה אפילו מביך יותר כי האירוח עצמו הוא אינטימי, כשבעל המקום נכנס לחדר עם ארוחת בוקר. לכן אני מעדיפה להגיד מראש".
אין יעד מועדף
אז האם גייז בוחרים את יעדי הטיול שלהם בהתאם לפתיחות כלפי הקהילה הוורודה במקום? "הכל תלוי בסוג החופשה" אומר דני, הומוסקוסאל בן 40. "אם אני מחפש לטייל, אני לא אתחשב במידת הפתיחות שיש במקום. אבל אם אני רוצה לבלות אני ארגיש יותר נוח בעיר שיש בה קהילה גדולה ומקומות בילוי המיועדים לגייז. בכל זאת, קל יותר להיות הומו בערים גדולות".
תיירות גאה? אין דבר כזה
לאור המצב הקיים, מפתיע לגלות שהגייז בהחלט לא מתנפלים על חבילות תיירות, יעדים, מלונות וסוכנויות נסיעות המיועדים ספציפית לקהילה הוורודה. לאחרונה פתחו סוכנויות נסיעות ברחבי העולם מחלקות המטפלות בתיירות גאה, אבל לא כולם מתלהבים.
"אני לא מאמין בהפרדה הזאת, זה נראה לי סתם גימיק טיפשי", אומר דני. "הרי כשיוצאים לטיול לא מבלים זמן משמעותי במלון. ברור שבמקום בו כולם גייז מרגישים חופשי יותר, אבל זה לא שאם אלך להילטון יזרקו עליי ביצים". "אולי אם אסע לסין, מקום שהתרבות שלו זרה לי לחלוטין, אני אשמח לישון במלון של גייז כדי להרגיש יותר נעים" אומרת שני. "אבל מעבר לזה, לי אישית אין צורך בחבילות וטיולים יעודיים לקהילה".
רק כשזה נוגע לבילויים עדיף עיר גדולה (צילום: איי אף פי)
הכוונה כמובן היא לא לחוסר עניין של המטיילים בתרבות של גייז, מקומות בילוי, או ריכוזים קהילתיים בערים גדולות, אלא לכך שהם לא מעוניינים בחבילות מיוחדות, או מלונות יעודיים, כשהם נוסעים לטיול רגיל בארץ או בחו"ל. "אם אני מחפש מסיבות ובילויים, אני יכול לבדוק באינטרנט איפה למצוא אותם, מסביר דני. "אבל עקרונית אני טס כדי לטייל".
היחידה שבכל זאת מביעה עניין כלשהו הוא אפרת, שאומרת שלרוב היא שואלת חברים איפה נמצאים מקומות הבילוי הטובים. "אם יש סוכן שמחזיק את כל המידע במחשב זה יכול להיות דווקא מאוד מועיל".
