מבחן רות

לא לחינם נסמכה "פרשת הגיורים" של הרב דרוקמן על חג השבועות שבמרכזו דמותה של רות. עלילותיה של המואביה לשעבר בארץ יהודה הפכו מאז למודל האידיאלי, לאב טיפוס, של הגרים בעם ישראל. זהו סיפורה של המתגיירת המפורסמת, שעזבה עתיד מבטיח בבית המלוכה המואבי, חיים מפונקים וחסרי דאגות "כבת של", ובחרה לנדוד עם חמותה (לא פחות ולא יותר), אל ארץ לא נודעת, שעוינת את בני עמה.

בין דפי המגילה אנו פוגשים את רות, נסיכה להזכירכם, מלקטת שיבולים בשדות זרים כדי לסגור את החודש. נאחזת בעקשנות יהודית לא לה, בכלום אליו הגיעה. מניעיה לא יכלו להיות טהורים ונעלים יותר. היא רצתה את "עמך עמי", "אלוקיך אלוקי", בלי לעגל פינות, בלי רווחים נסתרים.

עד היום שופטת ההלכה היהודית את המתגיירים על-פי מודל רות. כולל טריקת הדלת המפורסמת בפניו של המתגייר הפוטנציאלי. האם יתקפל ויוותר על הטרחה, או שמא יגלה את אותה דבקות של אמו הרוחנית וימשיך לחזר על הפתחים?

בניגוד לדתות אחרות, לא קל להפוך ליהודים. היהדות לא בעד "לעשות נפשות". אין שאיפה נסתרת "לייהד". גם לא במחיר של נחיתות דמוגרפית. על-פי היהדות, להיות אדם מוסרי המקיים את שבע מצוות בני נוח זה די והותר.

הדחייה היהודית לא נובעת חלילה מרצון לשמור על "טוהר הגזע", אלה מתוך שאיפה אמיתית לברר עד תום את מניעיו של המבקש. האם פניו לשיפור תנאים, סל קליטה או עלייה ממדינת עולם שלישית, או שמה רצונו האמיתי הוא כשל רות - "עמך עמי, אלוקיך אלוקי"?

כשגיור נעשה ממניעים לא נכונים

ההיסטוריה היהודית רצופת הטרגדיות מוכיחה כי הבחירה בדת הלא נכונה עלולה להיות בעלת משמעות גורלית עד מוות. כשגיור נעשה מתוך המניעים הלא נכונים, מלבד הסבל וחוסר החיבור המתבקש בין האדם לדתו, נוצרת בעיה ערכית לעם כולו. כמו אותם "ערב רב" המפורסמים, שעלו עם בני ישראל ממצרים והסבו נזק רוחני. מה יותר טבעי איפה לערוך בירור עומק למועמד על מודעותו להשלכות ההצטרפות לעם העתיק, לוודא שלא תהיה התקפלות כשהעניינים ייעשו קשים ומעיקים, כפי שבדרך כלל קורה אצלנו?

בהתאם לכך, אני מבינה היטב את הזעם שעורר עליו הרב דרוקמן בכך שסייע לממשלה לפתור "בעיה לאומית" באמצעות פתיחת "בית חרושת לגיורים". שם, על פס ייצור המוני, גוירו וצורפו ליהדות אנשים על מנת למנוע אי אלו קשיים בהתערותם בחברה הישראלית. בקיצור - נתינת הכשר לנישואי נוחות בן אדם לאלוקיו.

מתפקידם של הדיינים הוא לשאול את האשה הבאה לפניהם ומצהירה כי כל קשר בינה לבין חיי תורה ומצוות מקרי בהחלט, במה בדיוק מתבטא הגיור שלה? ואם מתברר שאותה אשה היא חלק משיטת גיור אורתודוקסית, בה למרבה הסתירה יש לחיים יהודיים פעילים תפקיד זניח, תגידו לי אתם, איפה היא ואיפה רות?

למרבה הצער באותו בית דין נעשו גם "גיורי אמת", ובעקבותיהם הוקמו בתים בישראל לתפארת, אך אין בכוחם להכשיר את השאר ולמנוע את הפקפוק בשיטה כולה. גיור הוא לא כרטיס כניסה לשום מועדון אח"מים הדורש שקרים והטעיה. גם אין טעם לגלגל עיניים ולהגיד: מצטערים שלא בלשנו, חקרנו ובדקנו לעומק את כוונת המתגייר, אלא היינו נחמדים ונאורים וסמכנו על הצהרתו הכוונה, גם שהראיות הצביעו ההיפך. תגידו שהעדפתם להתעלם, זה מריח יותר אמיתי.

מי שסוגיית יהדות תפריע לו, גיור פיקטיבי "על הנייר" לא ייתן עבורו מענה. ומי שזה לא יטריד אותו יתחתן גם כשמדובר בלא-יהודי מוצהר. אז לשם מה מראית העין? לשם מה ההזניה של הדת היהודית? סתם לטובת נתונים סטטיסטיים שייראו פחות "אחרים" בעם ישראל ויותר "יהודים"?

לא ניתן להפריד את "עמך עמי" "מאלוקיך אלוקי", ולכן ב"מבחן רות" מגיע למערך הגיורים הלאומי ציון נכשל.