תיקון חילוני? אשריכם ישראל
מוזיקה חסידית וסרטים, ראביי וזמרת – הכל במסגרת תיקון ליל שבועות, הכולל זריחה שמימית מול הרי מואב. הרב ישראל רוזן מלמד זכות על אופנת הניאו-יהדות וקורא: "ריבונו של עולם, גם בשעה שבניך-חביביך מחללים יום טוב בפרהסיה ובהמון, הם עוסקים בתורה". תשובה לאליעזר היון
תיקון ליל שבועות - יסודו בהררי הזוהר ובחצרות חכמי הקבלה. רבי שלמה אלקבץ מספר כי כשלמד בלילה זה יחד עם מחבר השולחן ערוך רבי יוסף קארו, שמעו השניים בת קול הקוראת להם לעלות לארץ ישראל. מכוח התגלות זו הם עלו ארצה והתיישבו בצפת, שהפכה לערש ההלכה ומצע הקבלה.
עיצומו של יום השבועות הוא חג מתן תורה שבכתב, שניתנה למשה מפי הגבורה בהר סיני. לפי דרכנו למדנו כי עיצומו של ליל שבועות הוא מעין חג מתן תורה שבעל-פה (שולחן ערוך), ובעיקר שורש ומנבטה לתורת הסוד והאור הגנוז.
ומנגד:
חילוני, עשה לך רב
אליעזר היון
כיצד היתה מתקבלת הידיעה שקבוצת רבנים, בוגרי ישיבת פוניבז', פשטה על רחובות תל אביב והקימה מרכז להרצאות בנושאי קרדיולוגיה ופסיכולוגיה קוגניטיבית'? ואיך זה שאנשים מתחום הבידור ירצו בחג פני אולמות מלאים על שאול המלך? אליעזר היון נגד טרנד השבועות החילוני
יש מן הקדמונים שהמליצו על "סדר תיקון" בנוסח קבוע ומתוקן, הכולל דוגמיות מפרשיות התורה, נביאים וכתובים, מקצת מזמורי תהלים, פתיחות וסיומות ממסכתות משנה ותלמוד וכן קטעי זוהר ו'אידרות'. יש המסתפקים בקריאת ספר דברים (שנקרא 'משנה-תורה') ויש שקבעו לימוד ועיון בספרי תרי"ג מצוות של הרמב"ם ורבי שלמה אבן גבירול, וכך היה מנהגם של הראי"ה קוק וממשיכי דרכו בקודש.
בדורות האחרונים הפך ה'תיקון' הלילי לעיצומו-של-יום ולעיקר עניינו של חג השבועות, וטוב שכך. הדבר עדיף על פני החלופות של ארוחות גבינה וטקסים מוזרים של 'התזת מים'. דומה כי ה'תיקון', כמאפיין עיקרי של זמן מתן תורתנו, הולך ומתעצם, גובר ומתפשט. בתי מדרש וארגוני תורה, מפיקים ויזמים, עמותות וגבאי קהילות - כולם מצאו בלילה ייחודי זה ביקעה להתגדר בה וכר נרחב להפצת תורה.
מי שעוקב אחר המודעות בעיתונות ובאינטרנט ימצא היצע עצום של מאות שיעורי תורה הפתוחים לרבים, בכל קשת הנושאים הלימודיים והתורניים. ללמדך כי "ארוכה מארץ מידה ורחבה מני ים" (איוב יא,ט). מבוגרים ובני תשחורת, גברים ונשים, בודדים וזוגות – כולם גודשים אולמות ומטים אוזן לדברי תורה וחכמה. וקול נשמע ממרום: אשריכם ישראל! האמנם?
תיקון או קלקול?
מלוח המודעות:
"מוצעת חלופה תרבותית למנהג עתיק יומין: לימוד לילי חוויתי בליווי מוסיקה חסידית וסרטים".
"פילוסופיה יהודית בת זמננו לאורך הלילה, בשילוב קטעי נגינה לרוחב הלילה, 40 ₪ בלבד. מספר המקומות מוגבל".
"לילה לבן עם פרופ', ראביי וזמרת. זריחה שמימית אל מול הרי מואב".
ליל שבועות הוא לילם של בתי המדרש החילוניים וה'פתוחים', של 'התרבות היהודית האלטרנטיבית', של אופנת הניאו-יהדות ושל הכרזת "גם לנו חלק בתורת ישראל ללא מחוייבות למצוותיה ולאיסוריה".
האם קודשא בריך הוא שמח באותה שעה? האם בת הקול המפוצצת בראשי ההרים "אשריכם ישראל" מהנהנת בראשה גם לנוכח תופעות אלו, או שמא מנהמת כיונה "אוי להם לישראל מעלבונה של תורה"? דילמה!
ואני הקטן, יושב באלון שבות אל מול מסך ומקלדת, ומהרהר בקול ובכתב: האם רבי לוי יצחק מברדיטשב, סניגורם של ישראל, היה מהפך בזכות? האם היה סופק כפיו כלפי מעלה ואומר: "ריבונו של עולם, גם בשעה שבניך-חביביך מחללים יום טוב, בפרהסיה ובהמון, הם עוסקים בתורה"?
אני חושב שכן.
המאמר המלא יפורסם בעלון "שבת בשבתו"
לפנייה לכתב/ת 
הרב ישראל רוזן
מומלצים
