בר-און רומז על קיצוץ בתקציב הביטחון

"אנו עומדים בפני תקופה מורכבת ביותר של העברת תקציב בתנאים של אי יציבות פוליטית, אפשרות להאטה בקצב הצמיחה, וצבר התחייבויות ללא מקור תקציבי. אני קורא לכולנו להניח את הכלכלה מחוץ למשחק הפוליטי" כך אמר היום שר האוצר רוני בר-און, בישיבת הממשלה שבה הציג יעדי המדיניות הכלכלית לשנת 2009. בר-און רמז בדבריו לאפשרות של קיצוץ בתקציב הביטחון.

לדברי בר-און, טובת המשק מחייבת את כל הממשלה להתגייס לקידום תהליך התקצוב ולשמר את היציבות הכלכלית ואת תנאי הוודאות להם זקוק המשק, חרף ההאטה הגלובלית וההתרחשויות בזירה הפוליטית המקומית.

שר האוצר הבהיר לשרים שצבר ההתחייבויות הגדול שנטלו על עצמם ממשלות ישראל בשנים האחרונות יחייב שורה של התאמות לא פשוטות בתקציב המדינה לשנת 2009. על פי ההערכות במשרד האוצר ובבנק ישראל יידרש קיצוץ של כ-13 מיליארד שקלים בהתחייבויות הממשלה - כלומר, בתקציבי המשרדים השונים -  בשנת 2009.

בר-און: משלמים מחיר חברתי על הביטחון

"כשאנו מדברים על לצמצם, אנו מדברים על לדון בכל", אמר בר-און, "כולל השאלה אם לא הרחקנו לכת בתכנית ברודט לתקציב הביטחון? האם איננו משלמים מחיר חברתי על ההגדרה ביטחון בכל מחיר. אנו צריכים לשים כסף במקומות שמצמצמים פערים. נסיט משאבים מהרכז לפריפריה, גם בחינוך, גם בתשתיות. מנועי הצמיחה שלנו מצויים בפריפריה. שם, צריך להודות ביושר, נגרם הכי הרבה עוול בשנים האחרונות. לשם צריך להפנות משאבים. כל הייתר בעדיפות שנייה".

"במציאות שבה מימד אי הוודאות גדול ממימד הוודאות - מחובתנו לנקוט בקו זהיר הנשען על שורה של מקדמי בטחון ולהוביל תכנית כלכלית אחראית ותומכת צמיחה" אמר בר-און. בר-און שלח רמז עבה על האפשרות לקצץ בתקציב הביטחון ואמר כי "לא ניתן יהיה לקדם את כל הנושאים החברתיים והאחרים שהממשלה ביקשה לקדם. לא יהיה מנוס מהכרעה בין כל הנושאים שהממשלה נטלה על עצמה. נידרש, בין היתר, גם לשאלה האם לא הרחקנו לכת במתווה תקציב הביטחון שנטלנו על עצמנו במסגרת דו"ח ברודט והמחיר החברתי הכרוך בו".

שר האוצר התייחס לדרישות של מפלגות ש''ס והעבודה להעלות את קצבאות הילדים והזיקנה, והדגיש כי יעד העל של המדיניות הכלכלית הוא עידוד הצמיחה תוך צמצום בר-קיימא של הפערים החברתיים. "כשאנו מדברים על צמצום פערים, כוונתנו לא לצמצום מלאכותי וזמני. לא כל מהלך שנראה כ"חברתי" אכן מצמצם פערים, ויש מהלכים שאך מעמיקים את הפער".

"עלינו להתמקד בהעלאת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ככלי מרכזי לצמצום העוני, העלאת רמות השכר באמצעות חינוך והשכלה גבוהה, התמקדות בכלים שיעצימו את ישראל כחברת ידע, מדע וטכנולוגיה." אמר בר און. שר האוצר הדגיש את הצורך בקיצוצים בתקציב 2008 וציין כי "הגיע הזמן שנפנים שנגמר עידן התוספות והגיע עידן ההתכנסות לתפוקות טובות יותר בתוך התקציבים הקיימים". לדבריו, הממשלה עומדת בפני תהליך מורכב של הגדרה מחודשת של סדרי העדיפויות באמצעות מספר דרכים: צמצום חלק מהתחייבויותיה, מיקוד המאמץ החברתי-כלכלי בתחומים שבאופן מובהק מצמצמים פערים והסטת משאבים מהמרכז לפריפריה .

השר הדגיש את מחויבתו למדיניות פיסקאלית מצמצמת ולמשמעת תקציבית עם דגש מיוחד על הפחתה עקבית ומהירה של יחס חוב-תוצר של ישראל, כתנאי הכרחי ליכולת תפקודה בעיתות משבר וככלי האפקטיבי ביותר לפינוי מקורות לתחומים חברתיים. שר האוצר התייחס גם לרפורמות מבניות הצפויות והדגיש כי "אנו מצויים לקראת הכרעה בשתי רפורמות משמעותיות, בשוק החשמל וברשות השידור".

כשאנו מדברים לצמצם, אנו מדברים על לדון בכל. כולל השאלה אם לא הרחקנו לכת בתכנית ברודט לתקציב הביטחון? האם איננו משלמים מחיר חברתי על ההגדרה ביטחון בכל מחיר. אנו צריכים לשים כסף במקומות שמצמצמים פערים. נסיט משאבים מהרכז לפריפריה, גם בחינוך, גם בתשתיות. מנועי הצמיחה שלנו מצויים בפריפריה. שם, צריך להודות ביושר, נגרם הכי הרבה עוול בשנים האחרונות. לשם צריך להפנות משאבים. כל הייתר בעדיפות שנייה.

ברק שתק, איילון התנגד

יצויין כי שר הביטחון, אהוד ברק, לא אמר בישיבה דבר על הכוונה לקצץ בתקציב הביטחון. היחיד שהתייחס לדברי בר-און היה השר עמי איילון, שהצהיר כי: "לא ייתכן שתמיד תקציב הביטחון יעמוד במוקד הקיצוצים. כשמתכננים את התקציב אי אפשר להתעלם ממפת האיומים על ישראל."

למרות זאת, הסכים איילון עם הקווים הכללים אותם הציג שר האוצר בישיבה - צמיחה תוך סגירת פערים, דגש על חינוך כמכשיר מרכזי להתמודדות עם פערים ועדיפות לפיתוח התשתיות וקידום הפריפריה. עם זאת, הבהיר כי על מנת לצקת תוכן ממשי ביעדים אלו דרושים נתונים כמותיים וקביעת יעדים מספריים בנושא צמצום הפערים, בהשתלבות במעגל התעסוקה ובהזרמת כספים לפריפריה על חשבון המרכז, ואין להסתפק בקביעת יעדים בנושא הצמיחה בלבד.

איילון הדגיש כי "לא נוכל לברוח מדיון בתקציב הביטחון ובהיקפו ונצטרך לבחון לעומק את תיקצובם של מספר פרויקטים מרכזיים במסגרת דיוני הקבינט". והוסיף: "אי אפשר לרבע את המעגל. מי שחושב ששינויים במציאות הביטחונית, לרבות פעולה בעזה, לא ישפיעו על המדיניות הכלכלית - שיחשוב פעמיים. עלינו לגבש תפיסה קוהרנטית שלוקחת נתונים אלו בחשבון."