מקלחת פעמיים ביום... מה, התייבש לכם המוח?

בכימיה ישנו מושג שנקרא "האנומליה של המים". מדובר באוסף תכונות לא צפויות במאפיינים פיזיקליים של מים: הם מתפשטים בקור - בניגוד לרוב החומרים; הם צפופים יותר מחומרים הדומים להם וכן הלאה. דומה שבאחרונה ניתן להוסיף למים תכונה נוספת – הם יכולים להעלם מבלי להשמיע קול.

משק המים של ישראל הוא בגדר חולה אנוש, ומומחי מים מדברים על כך שעד אוגוסט 2008 תגיע הכנרת לקו התחתון (באמת, באמת תחתון), שממנו לא ניתן להמשיך בשאיבה. מצב האקוויפרים בשפל, ואנו נמצאים בעיצומה של הבצורת הגרועה והממושכת ביותר שמדינת ישראל עמדה בפניה. לאחרונה אף אמר שר התשתיות כי במצב הנוכחי, "אפשר שלא ניתן יהיה לספק את כל כמויות המים לשנת 2009".

פתרונות רבים ומגוונים עולים על הפרק: החקלאים צפויים לקיצוץ נוסף במכסות המים השפירים, הממשלה מדברת על ייעול ניצול מי הקולחין ומקדמת הקמת מתקני התפלה. אך דומה שמגזר אחד נותר מיותם, כאילו שהאחראים על משק המים נואשו ממנו בטרם עת: הציבור; אנחנו.

נתוני נציבות המים מגלים כי בשנים האחרונות נרשמת עלייה מתמדת בצריכת המים במגזר הפרטי - עלייה הגדולה מקצב גידול האוכלוסייה. אנחנו פשוט צורכים עוד ועוד מים. ולמרות זאת, מאמצי החייאת משק המים דילגו עלינו.

בעבר היה מאמץ אמיתי להסביר, לעודד ולשכנע את הציבור לצרוך פחות מים ולחשוב קצת יותר על הכנרת. השנה - המצוקה קשה מבשנים קודמות והקולות רפים וחלשים. ברור שחיסכון של הציבור אינו תרופת פלא שתמלא את המאגרים. גם הנתונים מלמדים שצימצום הצריכה במגזר הפרטי לא תציל אותנו ממשבר. אבל כשם שמייעצים לאדם בחובות כספיים לגוון את מקורות ההכנסה, כך צריך לוודא שלצד פתרונות התשתית, צריך לעודד חיסכון כדי לצאת מהגירעון - וגם במחיר של אי נוחות או ירידה ברמת החיים.

איפה ארגוני הסביבה?

נכון, לא כל הקמפיינים לחיסכון במים עלו יפה. זוכרים את הילד המנדנד שצעק עלינו לסגור את הברז. הוא זכה בצדק לביקורות נרגזות. גם הצעתו של שר החקלאות בשעתו רפול ז"ל להתקלח בזוגות נתקלה בבוז. אבל היו דוגמאות מוצלחות יותר: למשל שירים מתוכניות ילדים על חיסכון במים (תשמרו על המים שלנו"). על מכל ההדחה בשירותים שלי יש מדבקה המזכירה את החיסכון של השימוש בידית הקצרה - המשחררת רק חצי מכמות המים.

לא רק הממסד אשם; גופים ציבוריים - ארגונים ועמותות - צריכים למלא במקרה זה תפקיד משמעותי יותר. להם יש סיכוי הצלחה גדול יותר במקרים כאלה. אבל ארגוני הסביבה עסוקים בבעיות אחרות - חלקן במגרש העולמי - ובינתיים אנחנו מתייבשים. ההתחממות הגלובלית היא עניין רציני, אבל מדוע לא קם עדיין ארגון סביבתי רציני שיצא כנגד הבזבזנות הנוזלית שלנו? 

ומה באשר למגזר הפרטי עצמו - ובעיקר המגזר המסחרי והתקשורת. איך הם מפגינים אחריות ציבורית ומעודדים חיסכון במים? הם לא! נסו להיזכר כמה תוכניות אקטואליה עסקו לאחרונה בחקירות ראש הממשלה? עכשיו נסו להיזכר כמה תוכניות אקטואליה עסקו לאחרונה במשבר במשק המים?