עסק שחור
שלושה חסידי חב"ד עם ציציות בחוץ נכנסים לאולפן הקלטות בצהרי היום, ומה יוצא? שיר היפ-הופ שעלול להפוך לדבר הכי חם פה, ולסמן את מתיסיהו המקומי. תכירו את דיסקרייב, שמביא את הגאולה בקצב הראפ
יום חמישי, אחת וחצי בצהריים. השטיחים האפורים ברמת גן, תמונות הנוף ושולחן העץ החמים הזכירו בעיקר צימר חביב בגליל העליון, כזה עם ג'קוזי וקמין כמובן. שום בדבר בשלב הראשון לא הסגיר את זה שהגענו לאולפן הקלטות עם שלושה חב"דניקים מוטרפים, שהקליטו סינגל חדש של מי שמאיים להיות אחד הדברים היותר מעניינים בהיפ-הופ. ואז הגיעה הוודקה.
השעה אמנם היתה מעט מוקדמת לזה, אבל לסרב זה לא נימוסי. כיאה למעמד, דיסקרייב (או בשמו האמיתי שניאור הסופר) קיבל את פנינו עם כמה כוסות מלאות אלכוהול, וקצת רד בול בשביל הצבע. חצי שעה אחר כך צלם הווידאו שירן כבר מצא את עצמו עם תפילין על הראש, תוך כדי הסבר מפורט על הגאולה שהוא מקרב ממש בדקות אלה. בצד כבר התחיל טכנאי הסאונד לארגן את האולפן להקלטת "אני מאמין", ששר דיסקרייב עם חבריו T.A.Z ו-Jew De Maccabi.
הדרך שעשה דיסקרייב מבית הוריו באוסטרליה לאולפן ברמת גן יכולה לפרנס סיפורי חיים של שלושה אנשים שונים - והוא רק בן 25. שניאור הסופר נולד בבית חב"דניקי אוסטרלי שהמוזיקה בו זרמה חזק בוורידים. מי שהיתה דומיננטית בעניין הזה היתה אמא שלו, שהיתה זמרת שהופיעה בכל העולם (רק לנשים, רק לנשים). אבל שניאור החליט ללכת דווקא על הכיוון שיכול לעצבן את השכנים והתחיל ללמוד לנגן על תופים.
כשהיה בן 14, גיל שבו רובנו מתלבטים בין פיצה לשווארמה, הוא הרגיש שהוא צריך שינוי בחיים. הוא אמנם היה המתופף המגניב של החבר'ה, והוא חי חיי מתבגר חו"לניקי טיפוסי שאנחנו יכולים לראות רק בסדרות טלוויזיה, אבל בכל זאת החליט לעזוב את הקן המשפחתי החמים והמרופד בארץ הקנגרואים, ולעלות לבד לארץ הקודש. "ללמוד בישיבה".
רדיו רמאללה
אחרי שנה בלבד פרש שניאור מהישיבה. "הלכתי למצוא את עצמי", הוא אומר. "לא קיבלתי את התשובות שחיפשתי, הייתי עושה דברים בלי להבין ולא הייתי מבסוט. הפכתי להיות חילוני לגמרי. הלכתי עם עגילים, ועשיתי מה שבראש שלי. רציתי לראות את הצד השני".
בגיל המתאים התגייס שניאור לנח"ל. במהלך השירות הוצב באזור רמאללה והשתתף גם במבצע "חומת מגן". לא פעם מצא את עצמו במצב שעלול היה להיגמר שהדואט הבא שלו יהיה משהו שמיימי עם טופאק שאקור, או איזה גננסטר אחר שמנוחתו עדן. אבל בבוא היום הוא סיים את השירות בשלום.
"אחרי השחרור הרגשתי על גג העולם", מתאר דיסקרייב, שהעיינים שלו בורקות גם בלי שגילגל איזה משהו קטן לפני. "חזרתי להתעסק עם מוזיקה, התחלתי להסתובב הרבה עם אנשים מסצינת ההיפ-הופ ובשלב מסוים גם הפכתי את זה לעסק שלי. עזרתי להביא אמנים אמריקנים לישראל ואפילו הקמתי שתי חברות מצליחות".
הוא לוקח שלוק מהוודקה, ומתחיל לספר גם על הרגעים הפחות נעימים: "באותם ימים הרגשתי שאני יכול הכל. הייתי אמרגן וחייתי את ההיפ-הופ ואת כל התענוגות שלו מסביב. התחלתי להתפזר עם ההחלטות הפיננסיות והשקעתי כספים במקומות לא נכונים. הנפילה הכלכלית היתה קשה. ובעקבותיה באה גם נפילה נפשית".
הרבי בסניקרס
אבל דווקא מתוך המצב הקשה שנקלע אליו, שניאור חש הצלה. לדבריו, מהלך לא צפוי הוציא אותו מהתהומות. "הרגשתי את התערבותו של הקדוש ברוך הוא", הוא אומר, "הרגשתי שהוא שולט, ושגם אם אנחנו חושבים שמשהו רע, אנחנו כנראה לא מבינים. זאת היתה הפעם הראשונה בחיים שלי שחשתי מלא. שיש לי תשובות. מאותה נקודה החל השינוי הגדול".
וכשדיסקרייב אומר שינוי גדול, הוא מתכוון לכך שאחרי כמה שנים - הקוקו והעגילים הם כראה זיכרון רחוק. הוא חזר לגור עם ההורים, ויצא לסשן נוסף בישיבה. היום הרבי נמצא אצלו בכל רמ"ח איבריו - גם בסניקרס השיקיות שלו, שאיתם הוא מאיים להיות המתיסיהו הבא של הסצינה.
"בישיבה ממש בניתי את עצמי מחדש", מספר דיסקרייב. "הרבנים תמכו בי, ועודדו אותי להמשיך ליצור. הם גם נתנו לי ללכת לעבוד במקביל ללימודים כדי שאני אוכל לממן בנייה של אולפן. התחלתי לכתוב שירים ולהקליט דברים, והכרתי אנשים מדהימים כמו T.A.Z שלדעתי הולך להיות אחד מאנשי ההיפ-הופ הכי חזקים בארץ. והנה אנחנו כאן עכשיו עם Jew De Maccabi, ברוך השם מקליטים סינגל חדש".
ההיפ-הופ כמעטפת
על השאלה האם הפעם לא ימצא את עצמו מתפתה לכל מיני הרפתקאות, כמו בסיבוב הראשון, דיסקרייב לא עונה מיד. הוא מחייך, אולי בגלל שהוא רגיל לשמוע את השאלה הזאת מאמא שלו, ואז משיב: "אני נמצא
עכשיו במקום אחר. אני מבין שההיפ-הופ הוא רק המעטפת ואני פה רק כדי למלא את זה בתוכן, לקרב את הגאולה לעולם. אני עושה את זה כדי שיכירו את הקדוש ברוך הוא, וזאת הדרך הכי טובה שדיסקרייב יכול לעשות את זה.
בשלב הזה הקונסולה מתחילה לעבוד והשלושה נכנסים אל תוך החדר השקוף כדי להקליט. אני לא יודע להבטיח לכם לגבי הגאולה - כמה היא מתקרבת - אבל אין ספק שאם זה תלוי איכשהו ב"אני מאמין" שאתם שומעים כאן לראשונה וייצא בקרוב לתחנות הרדיו - כשאי שתתחילו לברר איפה בית חב"ד הקרוב למקום מגוריכם. מתיסיהו ווצ'-אאוט.
לפנייה לכתב/ת 
