מי גאון?
התארים "רב", "צדיק" ו"גאון" הפכו לסחורה חסרת ערך המציפה את השווקים. דקה לפני שיהיה מאוחר, אסף וול קורא לקבוע תקן אחיד
"הוֹי, חֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם; וְנֶגֶד פְּנֵיהֶם, נְבֹנִים" (ישעיהו).
"צדיק", פנתה אלי דודתי, "עשה עמדי חסד". נדרכתי. פתיחות דרמטיות שכאלו מובילות בדרך כלל לתרומת כליה או לפחות למבצע חילוץ מהכלא ההודי. לבסוף הסתבר כי דודתי האהובה בסך הכול רצתה שאביא לה את המפתחות ששכחה ברכבהּ. כמה מאכזב. למען הסר ספק, ברור כשמש גם לי וגם לדודתי כי אין בנמצא קנה מידה, אפילו לא בסדום, שעל פי אמותיו אוכל להיקרא "צדיק". לכן בקשות המנוסחות באופן השגור על לשונה של דודתי, מגדירות מחדש את המושגים "צדיק" ו"חסד".
התארים "רב", "צדיק" ו"גאון" הפכו לסחורה חסרת ערך המציפה את השווקים. מזמן כבר עמדתי על התופעה בה כל מורה בישיבה תיכונית, למעט המורה לספורט, הוא "רב". מורָה תישאר כמובן מורָה בלבד. אבל כל חבר כנסת מטעם מפלגה חרדית למשל, מקבל ביחד עם תואר הח"כ גם את הכינוי "רב". בנוסף, הגניוס היהודי משגשג מאוד בדורנו, ומסתבר כי אנו עומדים בפתחה של תקופת גאונים נוספת. שהרי כל מתעלל הוא "מקובל" וכל שולית שוחט מתגנדר בתואר הרה"ג (הרב הגאון). בדורנו, חשמלאי עטור זקן הוא "מאור הגולה" ומלצרית בסנוקר היא מנהלת בית תמחוי לעניים. גם רשימות הסופרלטיבים לפני שמו של ה"רב" הולכות ומתארכות, ובדרך כלל ככל שהרשימה ארוכה יותר, כך מנותקים תאריו מהמציאות.
איני רגיל בפיזור תארי כבוד לכל מאן דבעי. התרבות שממנה אני בא, מעניקה את התואר "מהנדס תוכנה" רק לחנון שבילה כך וכך שנים משמימות בטכניון. "טייס קרב" הוא מי שסיים קורס טייס בן שנתיים שבסופו הוענקו לו כנפיים ו"פרופסור לפילוסופיה" הוא אחד שפרסם כך וכך מאמרים והתעסק עם כך וכך סטודנטיות. לא פחות. אך בכל הקשור ל"צדיקים", "גאונים" ו"רבנים" אנו עדים לאינפלציית תארים המביאה לזילותם המוחלטת. מי ששהה במחיצתם של בנישי"ם, הנוהגים לכנות כל חוגר מחיילי המפקדה בתואר המפוקפק "רבינו", מבין למה אני מתכוון.
ההפקרות הקיימת בתחום התארים הדתיים חייבת להיפסק בדחיפות. כשאני מדבר עם מאן דהוא, עלי לדעת האם מולי עומד הוא "צדיק" אורגינל או שמא מדובר ב"גאון" זול מתוצרת סין. לכן יש לקבוע תקן אחיד לכל אחד מהתארים. אני דורש מכל מפרסמי המודעות ובעלי הטורים, שלא להצמיד תארים לשמות מבלי לקבל אישור מגורם מוסמך. מעתה יתקבלו ניסוחים על פי הדוגמא הבאה: "בשבת הקרובה אי"ה, ירצה בבית מדרשנו הרה"ג האדמו"ר פלוני אלמוני, שליט"א, עוקר הרים ומחזיק בתקן 9002 ISO". התקן האחיד, כך אני מקווה, יעצור את גל המבוכה האוחז בציבור בכל הקשור לענייני תארים.
נוכל לקחת דוגמא מחז"ל, אשר כינו עצמם בצניעותם "תלמידי חכמים". לא הם החכמים, אלא רק תלמידיהם. אך בימינו תובע לעצמו כל יבחוש את התואר "גאון", או לפחות אינו מונע מחסידיו לכנותו כך. נמצאנו מוקפים ב"גדולי התורה","חכמי השכונה" ו"גאוני העירייה". כל כך הרבה חכמים וגאונים ובכל זאת פני הדור כפני הכלב.
הרי כל דרדק יודע מי הם "איינשטיין", "ליבוביץ'" או "מרן". כל תואר אחר שיוצמד לשמם רק יגמד את דמותם. הדבר דומה להכרזה כי בקרוב יופיע "הזמר המפורסם", או יעלה "הבדרן המצחיק". הרף. הניחו לנו לקבוע אם מדובר בפי הגאון או בפי האתון. נשפוט אנו אם מדובר בד"ר למתמטיקה או בד"ר שקשוקה, אם בגאון מוילנה שבליטא או מאוניברסיטה בלטביה.
איינשטיין. גאון?
צילום: לע"מ
מומלצים
