יונתן שולח גלויה מטולוז

מי אני? יונתן גוטל, בן 20 מצור הדסה. 

איפה אני גר? גר (זמנית!) בטולוז, אשר בדרום צרפת, אמצע הדרך בין מרסיי לבורדו, קצת צפונית להרי הפירנאים (ומקום הולדת מטוסי האיירבוס).

מה אני עושה בחו"ל? קיבלתי פטור משירות צבאי בעקבות בעיה רפואית, לכן החלטתי להתנדב לשנתיים שירות לאומי. זו השנה השנייה שלי כשליח "בן עמי" - המחלקה לשירותים רוחניים בתפוצות בהסתדרות הציונית העולמית. אני מלמד עברית, יהדות וציונות בבית הספר היהודי "אוצר התורה" שבטולוז. בין השאר אני מדריך בפנימייה ומנסה לחבר את הילדים לישראל בכל דרך אפשרית (וזה לא עניין פשוט...). אני גם מנסה להסביר לתלמידים שיהדות היא לא רק דת עתיקה אלא דת מודרנית, ושיש המון דברים יפים ותרבותיים ביהדות!

יונתן בפעולה (צילום: צביקה קליין) 

מתי הגעתי לכאן? הגעתי לכאן באוגוסט האחרון.

מה גורם לי להרגיש ישראלי? כאשר אני מלמד שיעור באחת הכיתות שבבית הספר ויוצא לי לדבר על ש"י עגנון או שאר ספרות, מוזיקה ונושאים אחרים הקשורים לתרבות ישראלית אני חש גאווה חזקה ואושר על היותי ישראלי וחלק מאותה תרבות שאני כל כך גאה בה.

סיטואציה מצחיקה שקרתה לי בחו"ל בתור ישראלי: בכל פעם שאני נכנס לחנות ומתחיל לדבר בצרפתית צץ המבטא שלי (שאמנם לא מאוד כבד אך בהחלט בולט). תיכף ומיד מנסה המוכר לנחש מאיפה אני בא במקור. הניחושים מגוונים ומשונים - מברזיל ועד שוודיה - וזה תמיד מעלה חיוך.

למה אני הכי מתגעגע? לתפילות ערב שבת בירושלים. כל יום שישי בערב כשאני יושב בבית הכנסת המקומי אני חש במחסור האדיר באווירת קדושה והתעלות רוחנית. אולי בארץ קשה לשים לב ליופי ולייחוד של אותם רגעים, אבל כשאתה רחוק בחו"ל המחסור מורגש היטב.

טולוז והנהר גרון (צילום: יונתן גוטל) 

מה הייתי לוקח איתי מכאן ומביא לישראל? עובדה אליה שמתי לב זמן קצר אחרי שהגעתי לפה היא שהצרפתים לא מוותרים לעצמם. בבית הספר גם התלמידים ה"בעיתיים" לכאורה יושבים שעות כדי ללמוד למבחן ולא מנסים לתרץ את אי הצלחתם בכך שהמבחן היה קשה או שהמורה לא היה הוגן. אני חושב שקצת מהחריצות הזו יכלה לתרום לנו בארץ לא מעט.

אה, ועוד משהו שהייתי מביא איתי בשמחה: בצרפת יש עוגיות בשם פימ'ס, שהן מעדן אמיתי ובנוסף על כך גם כשרות. אני בטוח שאם מישהו היה מייבא אותן לארץ הוא היה גורף הון עתק וגם מעלה לא מעט חיוכים על פניהם של לא מעט ילדים....

לשוט בתעלה בעיר (צילום: צביקה קליין) 

חמש המלצות על טולוז

1. צבעים: טולוז נקראת גם "העיר הוורודה" מכיוון שרוב מרכז הבניינים במרכז העיר בנויים מלבנים כתומות-ורדרדות, דבר שמוסיף יופי ונופך ייחודי לעיר. כמו כן בעיר אפשר לראות לא מעט אדריכלות רומנסקית (שקדמה לאדריכלות הגותית), שהמייצגת הבולטת שלה היא כנסיית סן סרנין שהינה הכנסייה הרומנסקית הגדולה באירופה, גם היא בנויה מלבנים כתומות.

כנסיית סן סרנין (צילום: צביקה קליין)

2. ספורט: טולוז היא בירת הראגבי של צרפת, ובעיר קיימת אחת מקבוצות הראגבי הטובות בצרפת (ויש האומרים גם באירופה) מומלץ ללכת לראות משחק באצטדיון העירוני, אפילו אם לא ממש מכירים את הספורט הזה.

3. תעלות: בעיר עובר נהר ה"גרון" ותעלת הימים שהיא תעלה שמחברת בין הים התיכון לאוקיינוס האטלנטי. בסתיו, כשהעצים משנים את צבעם לצהוב-כתום והשלכת בעיצומה, נעים לטייל לאורך הטיילת שעל התעלה, ולהביט באנשים ובסירות שלאורך התעלה.  

4. מזג אוויר: התקופה הכי מוצלחת לבוא היא באזור חודש יוני, אז כל העצים מלבלבים ומזג האוויר חמים ונוח, למרות שיש סיכוי קל לכך שמזג האוויר יהיה גשום ליום-יומיים.

5. הרים: לא רחוק מטולוז נמצאים הפירנאים ואנדורה שיכולים להיות יעד נפלא לטיולים ברגל, סקי וסתם ביקורים.

טיול מחוץ לעיר (צילום: צביקה קליין)

• לכל הכתבות במדור "מדברים גלויות"
  

• גם אתם גרים בחו"ל ורוצים לשתף אותנו בחוויה? כתבו לנו!