איך קרה שצבעי המאכל השתלטו על האוכל שלנו?

מקובל לחשוב כי מזון שצבעו עשיר יותר הוא גם טרי ואיכותי יותר. זה נכון, פחות או יותר, בכל הקשור לירקות, פירות וכל מזון המגיע ישירות מהטבע: צבעו העשיר הוא תוצאה של חשיפה טובה לשמש, ועל כן הוא גם עשיר בויטמינים.

גם אנשי שיווק ומהנדסי מזון יודעים זאת, ו"רוכבים" על הנושא. הם מייצרים ומשווקים לנו מאכלים מעובדים עשירים בטעמם וצבעם ומנסים לרכוש את העדפתנו המבוססת על הציפיות שלנו, שנבנו מהאופן בו אנו תופסים את המזון. אצל הילדים אפילו לא נדרש חיזוק בריאותי: מזון צבעוני מייצר תיאבון, ויצרני הממתקים לא חוסכים בצבעי מאכל כדי להפוך את הילדים לצרכנים עיקריים - וכבדים, של הממתקים. 

לא רק אצל ילדים - גם מזון למבוגרים נוצץ בשלל צבעים (צילום: פוטוס) 

מה המחיר?

כדי להגיע לצבעים עשירים אלו (וגם לטעם ולריח משופרים) הוכנסו למזון תזקיקי נפט, זפת, פחם, כסף, אלומיניום, גיר וגם חלקי חרקים, אף אחד מהם אינו נמצא כמובן תחת ההגדרה של דבר מאכל. מחקרים רבים שהתמקדו בנושא הוכיחו שרוב הצבעים הסינתטיים, ובעיקר אלו המבוססים על נפט, פחם ותרכובות כימיקלים, גורמים לתופעות כגון שלשול, אלרגיות, בעיות קשב והיפראקטיביות אצל ילדים, והרשימה עוד ארוכה. חלק מהמחקרים גורסים שחומרים אלו גם חשודים כמסרטנים, וזה עוד לפני שנבדקה ההשפעה האינטרקטיבית בין המרכיבים או עם תרופות. מרכיבים אלה אינם מוגדרים כמזון, אלא כרעלים, כלומר, שימוש בהם מעבר לסף צריכה מסוים יכול אפילו לגרום למוות.

קצת קשה להאמין שמרכיבים מזיקים מקבלים אישור ממשרד הבריאות ולגיטימציה מוסרית של מפעלי המזון בשילובם בייצור. כאשר מדובר בכמויות קטנות ותקניות, גוף האדם מספיק מתוחכם ויעיל בשביל לזהות מרכיבים אלו כפסולת ולנקז אותם ממערכת העיכול. על עקרון זה מסתמכים במשרד הבריאות, שמאשר באופן עקרוני את השימוש במרכיבים אלו.

אך בזה מסתכם החלק הלגיטימי, מכאן והלאה מדובר במחדל:

1. ההנחיה שמשרד הבריאות מעביר ליצרני המזון בנושא כמויות צבעי המאכל אינה מוגדרת באופן חד משמעי ומדויק אלא הגדרה כוללת של "כמויות סבירות לשימוש". כלומר, משרד הבריאות מעביר את האחריות על בריאות הצרכן ליצרן המזון. מאחר ומפעלי המזון הם גופים עסקיים, עם מטרות רווח, קצת קשה לצפות מהם שיהיו דבקים במטרה באופן הרצוי, ותמיד יעלו שיקולים של עלות מול תועלת. במיוחד במפעלים קטנים שלא יכולים להרשות לעצמם עלויות עקיפות של פיקוח ובקרת איכות (GMP, תנאי יצור נאותים).

התקן הישראלי לא מחיב ציון כמויות צבעי המאכל במוצרים (צילום: פוטוס)

2. בישראל, תקנות משרד הבריאות מחייבות לציין על גבי האריזה את שמם של ארבעה צבעים בלבד: טרטרזין, סנסט ילו, פחם שחור ואדום אלורה. גם אז, אין חובה בציון כמויות, כך שזו תקנה שלא בדיוק משרתת את הצרכן. כל שאר צבעי המאכל, שמזיקים לא פחות, מקבלים חסינות ויכולים להשאר עלומי שם תחת ההגדרה "צבעי מאכל" שגם לא מספקת מידע מדויק וגם מתעתעת כי למעשה הצבע אינו ראוי למאכל.

3. במידה והיצרן מחוייב (או מעוניין) לפרט את מרכיבי צבעי המאכל תוכלו למצוא הגדרות כמו E-129 או "סנסט ילו" (שפירושו "שקיעה צהובה"). הגדרות אלו לא ממש מזכירות שמות של צבעים, בטח לא משהו מזיק לבריאות, וכדי לפענח את המשמעות צריך ללכת לקניות עם אנציקלופדיה שלמה.

הטבלה הבאה מאפשרת לקשר בין הסימנים והקודים הקיימים לצבע המאכל, מסמנת באלו מאכלים ניתן לאתר אותו ומה הסימפטומים המיוחסים לו. כמובן שלא מדובר בכל צבעי המאכל, אך כך תכירו לפחות את השכיחים שבהם.

לפני שתתחילו לקטר שהכתבה גוזלת מכם את צבע (וטעם) החיים, אגלה לכם שיש אלטרנטיבות טבעיות ואיכותיות יותר לשמור על הססגוניות של המזון. מדובר בצבעי מאכל על בסיס טבעי, שיותר בטוחים לשימוש. היצרנים פחות מתלהבים מהשימוש בהם משיקולים של עלות ונוחות השימוש. צבעים אלו פחות יציבים לאורך זמן, דבר שמשפיע על זמן המדף שלהם, והצבע המופק מהם חלש יותר ופחות מרשים.

לסיכום

כמו בנושאים אחרים הנוגעים לתזונה, גם כאן מדיניות שפויה היא הגישה האופטימלית. אין צורך להתנזר מכל המאכלים שהוזכרו לעיל, אבל חשוב שתהיה מודעות ונכונות למתן צריכה כוללת של צבעי המאכל בתפריט היומי.

זכרו שמה שקובע הוא הכמות והמינון. מאחר והמידע המסופק לכם אינו תמיד ברור ומובן, הכירו את המוצרים הבעייתיים, סמנו אותם ונסו להמנע מעודף צבעי מאכל בתפריט היומי. כשמתאפשר, העדיפו מאכלים או משקאות בעלי צבע מאכל טבעי או ללא צבע בכלל (ולנוחיותכם משווקים כיום משקאות רבים נטולי צבע). אם בכל זאת בחרתם בצבע, העדיפו צבעי מאכל בהירים, המכילים פחות מהמרכיב המזיק. כעת תוכלו להבחין בין מזון בטוח לחשוד. ובוודאי עוד תופתעו לגלות שעל אף הנאמר בכתבה, ישנן גם חברות שלוקחות את האחריות לבריאות הציבור ברצינות, ומייצרות את תוצרתן באמצעות צבעי מאכל טבעיים.  

• הכותבת היא מהנדסת ויועצת בנושאי תזונה, עיצוב וחיטוב. לשאלות ומידע נוסף ניתן לפנות לאתר הבית.