הקנס על שוחד - כבר לא 10,000 לירות
הצעת חוק ממשלתית, המרחיבה חוק נגד עבירות השוחד גם על ישראלים ששילמו שוחד בארץ או בחו"ל לעובדי ציבור של מדינה זרה, עברה בקריאה ראשונה. העונש עלול להגיע ל-3.5 שנות מאסר, וגם הקנס כבר לא נקוב במטבע שעבר מהעולם בראשית שנות ה-80
הממשלה מרחיבה את החוק נגד עבירות השוחד גם על ישראלים ששילמו שוחד בארץ או בחו"ל לעובדי ציבור של מדינה זרה, או של ארגון ציבורי בינלאומי (של שתי מדינות ויותר), על מנת שיסייעו להם לקדם עסקים מסחריים במדינה זרה או עסקות כלכליות בינלאומיות. הצעת חוק ממשלתית בעניין זה עברה השבוע בכנסת בקריאה ראשונה.
העונש על עבירה זו יהיה עד 3.5 שנות מאסר וקנס עד 202 אלף שקל. הגשת כתב אישום על עבירה זו והעמדת העבריין לדין בישראל, יהיו רק בהסכמה בכתב של היועץ המשפטי לממשלה, או מטעמו - בהסכמת פרקליט המדינה, ובכירים אחרים במחלקה הפלילית בפרקליטות.
החוק החדש מתייחס למתן שוחד לעובדי ציבור זרים בעלי השפעה במטרה לקדם פעילות עסקית, או להשיג יתרון בקידום עסקי ישיר או עקיף - כגון תשלום תמורת מידע שנמסר שלא כדין. עובדי הציבור הזרים המוגדרים בחוק החדש הם עובדים של גופים ממשלתיים וציבוריים, פדראליים, ארציים ומקומיים, או של גופים שנמצאים בשליטה ישירה או עקיפה של מדינות זרות.
החוק יחול גם על מתן שוחד לזרים שממלאים תפקידים בעלי אופי ציבורי בגופים פרטיים, ושממלאים תפקידים שלטוניים שהוקנו להם על ידי המדינה הזרה, כגון סוהר בבית סוהר בניהול פרטי (מהסוג שעומד לקום גם בארץ). כמו כן מדובר בעובדים של חברות פרטיות המספקות שירותים לגופים שלטוניים, כמו שירותי מחשוב ואבטחה, לרבות עורכי דין פרטיים המייצגים גוף שלטוני בעניין מסוים.
הממשלה מסבירה את הצורך בהסכמה אישית של היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום ולהעמיד לדין בארץ את עברייני השוחד לזרים בכמה טעמים. ראשית, בגלל הרגישות שיכולה להתלוות להעמדה לדין על עבירה שבוצעה במדינה אחרת.
שנית, בגלל קשיי ההוכחה הכרוכים בדרך כלל בהעמדה לדין על עבירות חוץ, המחייבים שיקולי מדיניות ופיקוח מיוחדים; ושלישית, משום שהעבירה איננה נוגעת רק לישראל - אלא גם למדינות שמטעמן פעל עובד הציבור הזר ופגע בקבלת השוחד בסדרי השלטון שלהן.
החוק החדש נועד להתאים את חוק העונשין הישראלי לאמנת האו"ם נגד שחיתות, ואמנת ארגון המדינות המפותחות (OECD) בעניין המלחמה בשוחד של עובדי ציבור זרים בעסקות בינלאומיות.
הממשלה מציינת בדברי ההסבר להצעתה כי אמנות אלה נועדו לספק כלים להתמודדות עם התופעות שתופסות מקום מרכזי בסדר היום של הקהילה הבינלאומית, במטרה ליצור אקלים בינלאומי נקי משחיתות. זאת מתוך התפיסה שהשחיתות והשוחד מאיימים על הדמוקרטיה ועל שלטון החוק.
בהקשר זה ביקשה הממשלה למחוק מהחוק הקיים סעיף ישן, שקבע לעבירת שוחד קנס של 10,000 לירות (פחות משקל אחד בשווה ערך כיום). עונש המאסר שעמד בחוק הישן על 7 שנים הותאם לעונש המוטל על עבירות שוחד לעובדי ציבור ישראליים.
