רחם להשכיר: המדריך המלא להריון בפונדקאות
ישראל היא אחת המדינות המתקדמות בעולם בנושא, ומאות ילדים נולדו לאמהות פונדקאיות ולאחר הלידה עברו לחזקת הוריהם הביולוגיים. ובכל זאת, רב הנסתר. איך לאתר אם פונדקאית? האם זוג הומוסקסואלי זכאי להיעזר בפונדקאית? איך תמנעו ממנה להיקשר לעובר? כל מה שרציתם לדעת על תהליך הפונדקאות ולא ידעתם את מי לשאול
לפני שמונה שנים, בעקבות לידה שהסתבכה וגרמה לדימום מוגבר, נאלצו הרופאים לכרות את רחמה של איילת. היא אושפזה במצב אנוש בטיפול נמרץ. כשהתאוששה הנחיתו עליה הרופאים את הבשורה: "לא תוכלי להרות עוד לעולם". לפני שבועיים הגיחה לעולם בתה השנייה. הרופאים לא טעו, היא לא הרתה. לצורך הבאת ילדתה לעולם נעזרו איילת ובעלה בפונדקאית.
ישראל נחשבת לאחת המדינות המתקדמות ביותר בעולם בנושא ואחת היחידות שהסדירה את הפונדקאות בחקיקה. החוק מתמודד עם סוגיות משפטיות, פסיכולוגית והלכתיות רבות ומנסה למנוע בעיות שצפויות להתעורר בעתיד (למשל, סחר ברחם, קשר רגשי בין הפונדקאית לעובר, פגיעה מבחינה בריאותית ופסיכולוגית באחד מן הצדדים).
לפני כ־12 שנה נכנס לתוקפו חוק ההסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד ילוד), התשנ"ו־1996. מאז נולדו בישראל כמה מאות ילדים בדרך זו.
כדי להבין איך זה עובד בשטח בחרנו לענות על כל השאלות שאתם עלולים להיתקל בהן אם תיאלצו לבחור בדרך הזאת להבאת תינוק.
היערכות גופנית ונפשית של שני הצדדים (צילום: פוטוס)
1) אנו זוג לא נשוי. האם אנו זכאים לפונדקאות?
זה תלוי. לפי החוק זכאים לפונדקאות זוג נשוי או זוג שלהם הסכם חיים משותף, תושבי הארץ. גיל האם לא יעלה על 48 שנים וגיל האב לא יעלה על 58. לאם צריכה להיות בעיה רפואית מוכחת המונעת ממנה להרות באופן טבעי או לשאת הריון עד תומו.
2) אני סובלת ממחלת לב קשה שמונעת ממני להרות. האם אני זכאית לפונדקאות?
אם הוכח שהריון עלול לסכן את חייך, התשובה חיובית. זאת התשובה גם במקרה שהאשה סובלת ממחלת מעי קשה, מחלת ריאה או קרישיות יתר. זכאיות לפונדקאות גם נשים שעברו כריתת רחם עקב גידול סרטני או כאלה שנולדו ללא רחם או שנולדו עם רחם פגוע (תופעה נפוצה אצל נשים שנחשפו בתקופת עובריהן לתרופה הורמונלית, שהכילה אסטרוגן סינתטי בשם DES. תרופה זו ניתנה לאמהותיהן בשנות ה־60, במטרה לשמור על ההריון. בדיעבד התברר שהתרופה גרמה לפגיעות ולמומים ברחם העובריות). קבוצה אחרת של נשים הן אלה שעברו עשרות טיפולי מבחנה ללא הצלחה.
3) הרופא המטפל נתן חוות דעת מקצועית שאנו מתאימים לטיפולי פונדקאות, אך אמרו
לנו שזה לא מספיק.
נכון. בשלב הבא תידרשו להביא אישור עקרוני של ועדה מקצועית שמינה שר הבריאות מיד עם חקיקת החוק לנשיאת עוברים.
4) מה קורה בשלב הוועדה?
הוועדה, בראשותה של ד"ר מרינה ידווב, מומחית לרפואה פנימית, מורכבת משני גינקולוגים, פנימאי, פסיכולוגית קלינית, עובד סוציאלי, משפטן ואיש דת בהתאם לדתם של הצדדים. בין תפקידיה לבחון אם הסיבה הרפואית אכן מצדיקה פונדקאות ואת התאמת בני הזוג להורות. בהמשך תבחן הוועדה אם הפונדקאית עומדת בקריטריונים שנקבעו ומהי מידת כשירותה הגופנית והנפשית להרות ולהיכנס לתהליך. לצורך כך היא עשויה לזמנה למפגש עם אחד או עם שניים מחברי הוועדה.
5) השתתפנו בוועדה המקצועית. מתי נוכל להתחיל בהליך הפונדקאות?
אם כבר יש לכם פונדקאית זה יקרה בערך כחודשיים לאחר הגשת הבקשה, ורק לאחר שהוועדה תבחן את ההסכם המשפטי שייחתם ביניכם. ההסכם ייחתם בנוכחות הוועדה.
6) מה חשוב שיירשם בהסכם בינינו ובין הפונדקאית?
הכל. התייחסות לטיפולי ההפריה (כמו מספר הטיפולים, היכן יתקיימו, זהות הרופא המטפל וכמה עוברים תישא הפונדקאית ברחמה); התייחסות לשלב ההריון ומהלכו (היכן יתבצעו מעקב ההריון והלידה); אופן מסירת הילד; נסיעה מחוץ לגבולות הארץ בזמן ההריון; הנושא הכספי (תשלום עבור בגדי הריון, נסיעות, בדיקות שלא נכללות בסל הבריאות ואש"ל).
אי עמידה בהסכם כרוכה בפיצוי כספי של הצד השני.
7) לאילו קריטריונים צריך לשים לב לפני שבוחרים פונדקאית?
הפונדקאית צריכה להיות בת 22־38, בת דתה של האם המיועדת, חד־הורית (אם לילד אחד עד ארבעה), תושבת הארץ, וברקע שלה הריונות ללא עבר רפואי שהסתיימו במועד. אסור שיהיה לה קשר גנטי לעובר. אסור לה לתרום ביצית משלה (זוג שנזקק לביצית מאשה אחרת ייאלץ לרכוש תרומת ביצית מחו"ל).
8) חשבנו לאתר פונדקאית באמצעות פרסום מודעה בעיתון. האם זה מומלץ או שרצוי לבחור בדרך אחרת?
זאת בהחלט דרך מקובלת. עליכם לדעת שפונדקאות הנעשית באופן עצמאי עשויה להפחית מעט מהעלויות, אך מאחר שמדובר בהליך מורכב וטעון, צפויים לא מעט
קשיים בדרך (פונדקאית לא מתאימה; עלותם של חוות דעת מומחים ומבחנים הדרושים לוועדה גבוהה יותר לזוגות בודדים מאשר למרכזי תיווך).
הדרך השנייה המקובלת יותר היא איתור באמצעות מתווכים. חסרונה העיקרי הוא בדמי התיווך הגבוהים (במסגרת). בארץ קיימים שני מרכזים כאלה, "המרכז להורות באמצעות פונדקאות" ו"מירב פונדקאות חובקת", המלווים את ההורים המיועדים ואת הפונדקאית מרגע חתימת החוזה ועד חצי שנה לאחר הלידה. שניהם מלווים את הפונדקאית ואת הזוגות לאורך כל הדרך. הם מאתרים פונדקאית מתאימה, מפנים אותה לאנשי המקצוע השונים לקבלת חוות דעת ומרכזים את כל המסמכים הנחוצים לוועדה המאשרת. הם מעבירים סדנאות תמיכה לצדדים, מספקים פתרונות לבעיות שמתעוררות בין הצדדים, המלוות נוכחות פיזית בחדר לידה, וגם לאחר הלידה משמשים כתובת עבור הצדדים.
מינה יולזרי ועדה אטיאס מ"המרכז להורות באמצעות פונדקאות" הן בעלות תואר שני בעבודה סוציאלית. המרכז שלהן הוקם מיד עם חקיקת חוק ההסכמים לנשיאת עוברים.
מירב לוי עומדת מאחורי המרכז השני והיא בעצמה נעזרה בפונדקאית לצורך לידת בתה השנייה.
9) אנו זוג הומוסקסואלי שמעוניין להביא ילד לעולם באמצעות פונדקאית. האם נוכל לקבל מענה בארץ?
לא. יש קבוצות שונות שנפלטו מחוץ לגבולות החוק, כמו זוגות חד־מיניים, רווקים, זוגות המעוניינים שהפונדקאית תהיה בת משפחה של הילוד או זוגות שאין להם הצדקה רפואית מוכחת לבצע את התהליך. קבוצות אלה אינן מורשות לבצע את התהליך בישראל, ועל כן הדרך היחידה בשבילן להביא לעולם ילד משלהן היא באמצעות פונדקאות בחו"ל.
החיסרון הבולט בדרך זו היא בצורך בהעתקת מקום המגורים למדינה אחרת למשך תקופה ממושכת, וזאת מעבר לעלויות העצומות הכרוכות בתהליך הזה. נוסף על כך, במדינות רבות נושא הפונדקאות אינו מעוגן בחוק, מה שעלול להוביל לצרות צרורות בהמשך.
10) יש לנו פונדקאית ואנו עומדים להתחיל בטיפול. למה עלינו להיערך?
שניכם צריכים להיערך נפשית ואת צריכה להיערך גם פיזית. על הרופא המטפל ליצור אחידות וסתית בינך ובין הפונדקאית באמצעות גלולות למניעת הריון.
הפונדקאית תקבל תרופות דרך הפה במטרה לדכא את הביוץ ולהכין את רירית הרחם לקליטת העוברים. בו זמנית את תקבלי טיפול הורמונלי, כמקובל בהפריה חוץ גופית, כדי ליצור ביוץ יתר (הגדלה של מספר הביציות). בשלב הבא יישאבו ממך הביציות ויופרו בזרע של בן זוגך או בזרע של תורם (על־פי החוק אחד הצדדים חייב להיות בעל קשר גנטי לעובר. אם האם המיועדת נזקקת לתרומת ביצית, עליה לרכוש אותה בחו"ל).
בינתיים הפונדקאית תיכנס לפאזה נוספת של השלמת הטיפול להכנת רחמה באמצעות תרופות הורמונליות – אסטרוגן ופרוגסטרון. ביום השלישי להפריה יועברו העוברים לרחם הפונדקאית. לאחר שבועיים עליה לעבור בדיקת דם להריון. אם התשובה חיובית, היא תמשיך בנטילת תרופות שמחזקות את רירית הרחם עד לשבוע ה־11 ולאחר מכן היא תעבור למעקב הריון רגיל.
11) הפונדקאית שלנו עברה חמישה טיפולי הפריה ולא נכנסה להריון. מה עלינו לעשות?
נסו עוד טיפול אחד. אם לאחר שישה טיפולים לא יתרחש הריון שקלו שנית את עניין האימוץ. הפונדקאות היא ניסיון קשה נפשית, רגשית, כספית וגופנית. אם לא מתקדמים, אין סיבה להמשיך בכך.
אם פונדקאית אינה זכאית לחופשת לידה (צילום: אינדקס אופן)
אגב, ההסכם תקף ל־18 חודשים או לשישה ניסיונות (מה שמסתיים קודם לכן). אם רוצים להאריכו למספר טיפולים נוספים יש צורך לקבל את אישור הוועדה מחדש.
12) כיצד נוכל להבטיח שהפונדקאית לא "תזייף", שתיטול את התרופות בזמן ולא תקיים יחסי מין בזמן הטיפולים?
אי אפשר להבטיח שום דבר ב־100%, אבל אפשר להקטין את הסבירות שזה יקרה. הטיפול התרופתי מנטרל את הביוץ של הפונדקאית לאורך כל הטיפול, לכן הסיכוי שלה להרות בזמן הזה קלוש ביותר. אולם ליתר ביטחון קובע החוק, כי היא אינה רשאית לקיים יחסי מין משלושה שבועות לפני התהליך ועד לאחר החזרת העוברים.
כמו כן החוק מחייב את הפונדקאית לעבור סדרה של אבחונים על־ידי עובדות סוציאליות ופסיכולוגיות. כאשר איתור הפונדקאות נעשה על־ידי המרכז, מנהלות המרכז נוהגות להיפגש איתה ולאסוף מידע על אישיותה (בחינת הקשר שלה עם בני המשפחה, תפקודה, רמת היציבות שלה, רמת האינטליגנציה, המוטיבציה והבשלות שלה לעבור את התהליך), ורק לאחר מכן הן מכירות אותה להורים המיועדים.
אם הפונדקאית היא אכן האשה המתאימה ביותר לפי כל הפרמטרים, הניסיון בדרך כלל מראה שיש לה מחויבות גדולה ואחריות כלפי ההריון והעובר. לא פעם עולה משיחות עמן שהן שומרות על ההריון הרבה מעבר למה שהן שמרו על הריונן שלהן.
13) איך אפשר למנוע מצב שבו הפונדקאית תפתח קשר רגשי לעובר?
החשש שלכם בהחלט מובן, אך לפונדקאית שעברה את כל המבדקים ברור שהעובר איננו שלה. אין בו שום תכונה גנטית ממנה והיא מבינה שהוא בסך הכל ניתן לה למשמרת. מעבר לכך, היא באה ממקום של קושי לגדל את הילדים שלה, וכל מה שהיא רוצה הוא לסיים את התהליך ולחזור למשפחתה כמה שיותר מהר.
להסכם הנחתם בין הצדדים מנגנונים משפטיים מוצקים. הסעיפים מקשים על הצדדים לנהוג בניצול או בסחטנות. קיים למשל סעיף האוסר על הפונדקאית לצאת מהארץ מרגע הטיפול ועד הלידה, ללא אישור ההורים המיועדים, וגם לאחר האישור יהיה עליה להביא שני ערבים, שייאלצו לשלם קנס בסך 10,000 דולר אם היא לא תחזור לארץ בזמן. הפונדקאית גם מקבלת את הכסף בתשלומים מדי חודש, כאשר עד הלידה היא מקבלת רבע מהסכום. את יתרת הכסף היא תקבל לאחר הלידה (אגב, אם מחליטים לעשות בדיקת רקמות מחשש שהעובר איננו של ההורים המיועדים, תקבל הפונדקאית את הכסף רק לאחר שיתבררו התוצאות). בסך הכל אין לפונדקאית אינטרס לעבור על תנאי ההסכם, בפרט כשמדובר בילד שאיננו שלה.
14) הפונדקאית שלנו עומדת ללדת. היא אמרה שתשמח להניק את התינוק. האם לאפשר זאת?
לא. התינוק יוזן בפורמולת מזון ולא מחלב האם כדי למנוע אינטימיות נוספת והתעוררות רגשית מצד הפונדקאית שלמעשה תפקידה הסתיים.
15) האם נוכל להיות נוכחים בחדר הלידה כשהפונדקאית תלד?
בדרך כלל נהוג שבחדר הלידה נמצאים המתווכת והאם המיועדת, בתנאי שזה מקובל על הפונדקאית, מה שמעוגן בחוזה עמה. אם היולדת תעדיף למשל את אמה או את חברתה בחדר הלידה, אזי למתווכת, למשל, לא יהיה מקום. במקרה של ניתוח קיסרי ההורים המיועדים נותרים בדרך כלל בחוץ.
16) מה קורה לאחר הלידה?
הפונדקאית תועבר לאשפוז במחלקת נשים, ואילו האם המיועדת תתאשפז במחלקת יולדות כדי להיות קרובה יותר לילוד. בשלב הזה מוזמנת למקום פקידת סעד, שהיא נציגת המדינה. היא חייבת להגיע למקום בתוך 24 שעות מרגע הלידה. היא תחתים את הפונדקאית על טופס ויתור ועל טפסים נוספים, הנשלחים לבית משפט לענייני משפחה. כשהילוד מקבל מספר זהות, הוא יופיע במרשם התושבים לצד השם של הפונדקאית ושל ההורים המיועדים. לאחר שבית משפט לענייני משפחה ייתן צו הורות, מספר הזהות של התינוק ישתנה, והשם של האם הפונדקאית יוסר מהרישום. מכאן אין סימון המתעד את הליך הפונדקאות בחייו של הילד. האחריות אם לספר לילד כיצד הגיע לעולם נופלת על ההורים הביולוגיים. לרוב ממליצים המומחים לספר על כך לילד מהרגע שהוא מתחיל להבין.
17) מה קורה אם הפונדקאית מסרבת לחתום על טופס ויתור?
מדובר רק באקט פורמלי כדי לסגור את ההליך בצורה יפה ומכובדת. אם הפונדקאית תסרב לחתום על טופס ויתור, יישלח הטופס לבית משפט, ושם יושלם ההליך, ללא בעיות מיוחדות.
18) אמרו לנו שאנו צריכים לבצע טקס פרידה מהפונדקאית. למה הכוונה?
בזמן שהפונדקאית מתאוששת בבית חולים, מקובל לבצע טקס שמסמל סיום פרק אחד בחיים ותחילתו של פרק חדש. בטקס ישתתפו ילדיה של הפונדקאית וילדיהם של ההורים המיועדים. ילדי הפונדקאית יביאו מתנות סמליות לתינוק שנולד. ההורים המיועדים יביאו מתנות קטנות לילדי הפונדקאית כדי להודות להם על היותם שותפים לתהליך ובכך שאפשרו לאמם לשמש פונדקאית. חשוב מאוד שהילדים של הפונדקאית יראו את התינוק ויבינו שהוא אינו דומה להם. הוא לא אח שלהם.
19) האם הפונדקאית זכאית לחופשת לידה?
לא. לחופשה זכאית רק האם המיועדת. הפונדקאית זכאית על־פי חוק לימי מחלה בלבד. אגב, מלבד חופשת לידה ודמי לידה, נהנות הפונדקאית והאם המיועדת מכל הזכויות המגיעות לאשה הרה.
20) הפונדקאית שלנו חווה דיכאון לאחר לידה. מי אמור לשלם את עלות הטיפולים הפסיכולוגיים?
אתם. במקרים רבים הדיכאון מובן. במשך חודשים ארוכים כל הפוקוס כוון אליה, ופתאום, בבת אחת, הכל נגמר והיא נשארת עם ריקנות מסוימת. הטיפולים יכולים להיות ממומנים מהכסף שהופקד בתחילת התהליך בידי נאמן (במסגרת).
ייעוץ מקצועי: פרופ' עמי עמית, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית, בית חולים ליולדות ליס; מינה יולזרי ועדה אטיאס, המרכז להורות באמצעות פונדקאות; מירב לוי, מירב פונדקאות חובקת; עו"ד תומר שטרית, מתמחה בחוזים
לפנייה לכתב/ת 
