לברק אין חשק לחגיגות

שנה אחרי שחזר לזירה הציבורית עם הזדמנות גדולה ונדירה בכיסו, יותר ויותר אנשים מתקשים להסביר מה ברק רוצה, לאן הוא מוביל את המפלגה. תוך שנה הוא הצליח לבזבז חלק ניכר מהקרדיט הפוליטי והציבורי שניתן לו, ולתסכל קבוצות חדשות של תומכים ותומכים לשעבר. עם זאת, יותר משלא עשה, ברק דווקא עשה. בעיקר מהלכים מתוחכמים מדי וכמה טעויות: הוא זגזג את עצמו לדעת סביב דו"ח ועדת וינוגרד וסביב המשא ומתן עם הפלסטינים, הבריח את אפרים סנה אל מחוץ לשורות הסיעה, פיטר את יועצו אלדד יניב כי הוא חשש שיגידו שהוא מנוהל ואחר כך הפך לבובה על חוט של ראובן אדלר.

ברק בלילה בו נבחר ליו"ר המפלגה (צילום: ניב קלדרון)

ומה ברק לא עשה? הוא לא הצליח להפסיק את ירי הקסאמים בדרום, לא הגדיל את סיכוייו לחזור ללשכת ראש הממשלה ואיבד עוד מנדטים בסקרים, לא הוציא את המפלגה מהחובות הכבדים שבהן היא שרויה, לא ניסה - וממילא נכשל - במשימת איחוד השורות במפלגה, ולא הצליח לבלום את מסע הבולדוזר של שר המשפטים, דניאל פרידמן, בשדות מערכת המשפט.

לולא הייתה מפלגת העבודה אלמנה שאף אחד רציני לא ממש רוצה אותה, ולולא היו שאר בכירי העבודה מסתתרים מאחורי האצבעות במקום לצאת נגדו - ספק אם היה ברק יכול להמשיך להסתובב בזחיחות האופיינית לו, ולהאשים בכל את הנטל הכבד ששמה מפלגת העבודה ואת חוסר היכולת של אחרים להבין את מהלכיו הגאוניים.

בלוטת האימפולסיביות של פרץ

ואם כבר פרץ, אז דווקא היו"ר הקודם של מפלגת העבודה מתנהג כאילו עבר טיפול להסרת בלוטת האימפולסיביות. ביום שני למשל, הפתיע פרץ, המתנגד להצבעה בעד פיזור הכנסת בשבוע הבא, עם דברים אחראיים ומתונים יחסית שנשא בישיבת הסיעה בכנסת. "כל תרגיל שלא תעשו, הבחירות יהיו במאי 2009", אמר פרץ וכיוון דבריו לברק. "לזה אנחנו צריכים להתכוונן, וזה תאריך טוב מבחינתך יותר מאשר לאחרים".

"יש שלוש סוגיות על הפרק", הסביר פרץ. "המו"מ עם הפלסטינים, שיהיה לנו זמן לחשוף עד אז אם הוא בלוף או לא; המו"מ עם הסורים, שגם אותו צריך לבחון; והנושא הכלכלי, שאותו אנחנו צריכים לקדם. עם שלושת הנושאים האלה אפשר לבנות מצע שלם, עם תוכנית עבודה מסודרת לקראת הבחירות, ולא בשליפה", אמר. פרץ הציע להרגיע את הרוחות במערכת הפוליטית, לקבוע את מאי כמועד לבחירות, ולהתכונן אליהן כראוי. "מבחינת האינטרס האישי שלי - הכי טוב זה בחירות, וככה כפי שכולם אומרים אתה אמור להתרסק, וכולם יודעים את זה פה. ככה, הכל יהיה פתוח מחדש. אני מציע לך תוכנית שיש בה אחריות למדינה ולמפלגה", סיכם.

חקירה נגדית ומשמעותה

ראש הממשלה אהוד אולמרט מבקש מחברי הכנסת באשר הם להמתין. "אתם תראו", הוא אומר להם, "ב-17 ביולי הכל ישתנה". הוא ממשיך לטעון כי אחרי החקירה הנגדית של טלנסקי התמונה כולה תתבהר. רבים במערכת הפוליטית נהנו לבלוע את הבקשה הזו. היות ורק בודדים בכנסת מעוניינים בהקדמת הבחירות, נוח לרוב הח"כים להמתין, לנצור אש ולא לצאת במשא להדחתו של אולמרט. כל יום שעובר בלי בחירות, הוא ברכה.

אלא שכעת מתברר ש-17 ביולי, המועד שפורסם לחקירה הנגדית, הוא רק המשחק המקדים. מבחינת לוח השנה, החקירה הזו "נופלת" על יום חמישי, אלא שהיום הזה לא בהכרח יהיה גם היום האחרון של החקירה. פרקליטיו של ראש הממשלה מתכננים לטלנסקי יותר מחקירה נגדית אחת. גורמים בסביבתו הקרובה של אולמרט העריכו השבוע כי החקירה הנגדית צפויה לעבור "הפריה מלאכותית", ולהכפיל ואף להשליש את עצמה.

משמעות הדבר: ייתכן כי מר טלנסקי יתבקש לעמוד על דוכן העדים גם במהלך השבוע שאחרי 17 ביולי. או במילים אחרות: אין לפסול את האפשרות שסאגת "החקירה הנגדית", שכולם מחכים לסיומה, תתארך לה בעוד כמה ימים, ולמעשה – אהוד אולמרט ירוויח עוד שבוע פרלמנטרי מבוזבז. ולמי ששכח, שבוע אחר כך, ב-30 ביולי, הכנסת צפויה לצאת לפגרת הקיץ הנעימה, שבמהלכה לא בלתי אפשרי לפזר את הכנסת – אבל זה הרבה יותר מורכב. 

מחזרים אחרי מרינה

שני פוליטיקאים עשו השבוע את הפוליטיקה של המגזר הרוסי: אביגדור ליברמן ומרינה סולודקין מקדימה. ליברמן פתח במתקפה חזיתית נגד הליכוד, רמז שאין בכוונתו לשבת עם ש"ס באותה הממשלה, ולמעשה – אותת בבירור שהוא מריח בחירות ונערך אליהן. בראיון לערוץ 9 בשפה הרוסית, "הזכיר" ליברמן לצופים שבגלל הליכוד - ברית הזוגיות ונושא הגיורים עדיין לא נפתר. "נמאס כבר מההבטחות של הליכוד", הדגיש ליברמן. מקורביו של יו"ר ישראל ביתנו אומרים שאין זו הפעם הראשונה שהוא תוקף את הליכוד בנושאים האלה, אך בליכוד טוענים שעד כה, ליברמן שמר על "הפסקת אש" ונזהר בכבודו של בנימין נתניהו.

בליכוד טוענים שבחודשים האחרונים נתניהו הצליח לנגוס בכוחה של ישראל ביתנו במגזר הרוסי, וזה הכניס את ליברמן ללחץ. נתניהו טורח להגיע כמעט לכל אירוע שבו מדברים רוסית או במבטא רוסי,

ואפילו ח"כ ישראל כץ החל ללמוד רוסית, בעזרתה הנדיבה של חברת הכנסת סופה לנדבר. אנשיו של ליברמן טוענים מנגד שישראל ביתנו לא נפגעה בסקרים, ושליברמן מעולם לא הסתיר את עמדתו בנושאי דת ומדינה.

ואיך כל זה קשור לח"כ מרינה סולודקין? גם נתניהו וגם ליברמן רוצים אותה ברשימות שלהם, כדי לקרוץ למצביעים הרוסים, שם היא פופולרית למדי. נתניהו מוכן אפילו לשריין מקום עבור סולודקין בעשיריה הראשונה. ליברמן, מצידו, כנראה הבטיח לה כבר את המקום השני ברשימה לכנסת הבאה, וההערכה היא שבקרוב המעבר יושלם. בישראל ביתנו סירבו לאשר קיומו של סיכום עם סולודקין, אך ציינו כי "ישראל ביתנו הוא המקום הטבעי שלה, ואנחנו נשמח לראותה בינינו". סולודקין, למרות מה שמסתמן, נהנית מהחיזורים להן היא זוכה, והשבוע נפגשה, במזנון הכנסת, עם השר אבי דיכטר, הטוען לכתר בקדימה. לפני כן היא נפגשה גם עם ציפי לבני, שאול מופז ובנימין נתניהו. שלא יגידו אחר כך שהיא לא פוליטיקאית טובה.