המצור יכול לחזור
כל עוד מעבר רפיח סגור, הכדור בנוגע לשחרור גלעד שליט עדיין בידיים של ישראל. אם ישראל תראה שצוות המשא ומתן החמאסי אינו מרכך את עמדותיו, יכולה ישראל להדק מחדש את המצור. לא קשה לשער מה יאמרו אז תושבי הרצועה
כשישראל הסכימה להפסקת אש ולהקלת המצור הכלכלי על רצועת עזה, הממשלה עדיין לא איבדה שום קלף מיקוח בעניינו של גלעד שליט. משום מה נוטים בארץ לשכוח כי הקבינט הביטחוני, שהחליט על הסרה מדורגת של המגבלות על מעבר סחורות במעברים בין הרצועה לישראל יכול - במחי החלטה אחת - לחזור ולחדש את המצור.
עד שלא נפתח מעבר רפיח בין מצרים לרצועה לתנועה סדירה של פלסטינים, כל מנופי הלחץ בעניינו של גלעד שליט עדיין בידינו. יתרה מזאת, ייתכן אפילו שההחלטה לקבל את הצעת הרגיעה המצרית-חמאסית שיפרה את הסיכוי להביא את המשא ומתן בעניינו לסיום מוצלח. הכל כמובן בתנאי שלחמאס ולמצרים יהיה ברור שממשלת ישראל נחושה גם עתה בהחלטתה לקשור את הסרת המצור על עזה בשחרור גלעד שליט, שממשלתנו התזזיתית לא תתאהב בשקט שיצרה הפסקת האש, ושתהיה מוכנה להשתמש בקלפים שבידיה עד תומו של משחק הפוקר האכזרי הזה.
הערכה זו מתבססת על העובדות הבאות:
1. הסכמת ישראל להפסקת אש הביאה להקמת מנגנון חדש ויעיל יותר למשא ומתן בעניינו של החייל השבוי. במקום העברת מסרים עצלה בין עזה לירושלים באמצעות המצרים, כפי שהיה עד עתה, יתנהל משא ומתן 'בסגנון טורקי'. בימים הקרובים יתחילו בקהיר שיחות אינטנסיביות ורצופות בין צוותים של ישראל והחמאס. המתווך המצרי ידלג בין המלונות או החדרים שבהם יישבו שתי המשלחות, יעביר הצעות והצעות נגדיות, כשהנשיא מובארק מפקח ומפעיל לחץ מאחורי הקלעים.
2. עובדה מעודדת נוספת היא הנכונות המוצהרת של חמאס להגמיש כעת את עמדותיו. הארגון אמנם מקפיד לטעון שאין שום קשר בין המשא ומתן על שחרורו של גלעד לבין ה'תהדייה', אבל ראש הפלג הקיצוני בחמאס-עזה, מחמוד א-זאהר אמר במפורש בראיון ל"קול ישראל" כי הארגון מוכן לדון מחדש בכל הנושאים השנויים במחלוקת. מעודדת כשלעצמה היא העובדה שא-זאהר, קיצוני שבקיצוניים, הסכים לראיון פומבי לרדיו הישראלי. יש גם דיבורים על כך שמיתווה העסקה, שכבר סוכם, יפתח לשינויים שיקלו על הצדדים להגיע להסכמה.
3. צריך גם להכיר בכך שפתיחת מעברי הסחורות בין ישראל לרצועה יוצרת ציפיות ואווירה של תקווה בקרב תושבי עזה. קיומה של אווירה זו הופך את פתיחת המעברים לנכס שחמאס לא ירצה לאבד. בעיקר אם הארגון יצטייר ברחוב הפלסטיני כמי שגרם לאובדן התקווה והפרנסה ולנירמול החיים ברצועה. העניין העיקרי שיש לחמאס בהסכם הפסקת האש נובע מחשש של הנהגות הארגון מפני אובדן התמיכה העממית בגלל המצוקה הכלכלית.
העזתים לא ירצו עוד מצור
אם תראה ישראל שצוות המשא ומתן החמאסי אינו מרכך את עמדותיו על שחרור שליט, יכולה ישראל לחזור בה ולהדק מחדש את המצור. לא קשה לשער מה תהיה תגובת האוכלוסייה בעזה שכבר התחילה להנות מהסרת המצור אם טבעת החנק הכלכלית תתהדק עליו מחדש.
רוב הסיכויים הם שחמאס יגיב על צעד כזה מצד ישראל בחידוש האש.
צריך להיות מוכנים לכך, אפילו לאפשרות שהאש תתחדש לזמן קצר ואז, כשחמאס יראה שישראל אינה מוותרת יסכים לחידוש הרגיעה תמורת הגמשה נוספת בעמדתו בעניין שחרור העצירים. אלא שהפעם, אם יתחדשו הרקטות והפצמ"רים, יידעו תושבי הנגב המערבי כי סבלם אינו נובע מחולשת הדעת הפוליטית והמוסרית של ממשלתם שאינה מסוגלת להגן עליהם, אלא מפני שאותה ממשלה נחושה לחלץ חייל שנפל בשבי וצה"ל מוכן להילחם למענו. קורבנם יהיה למען מטרה ראויה ותיגבר יכולתה של הממשלה להרתיע מפני חטיפות בעתיד.
כל זאת בתנאי שהממשלה תחליט, ותאמר זאת בצורה ברורה, ששחרורו של גלעד שליט הוא תנאי להמשך הרגיעה ולהסרת המצור. צריך כבר עכשיו לומר לדעת הקהל העולמית ולציבור בישראל שפתיחת המעברים, כשגלעד שליט עדיין בשבי, היא מחווה ישראלית שנועדה לתת הזדמנות אחרונה להגיע לחילופי שבוי ישראלי תמורת העצירים פלסטינים באמצעות דיבורים ולא באמצעות כדורים. ישראל הוכיחה כי היא מוכנה לוותר על האינטרס שלה ולהניח לחמאס להתעצם, אבל אינה מוכנה לוותר על השבוי. לכן איש לא יוכל לגנות את ממשלת ישראל אם תחליט לחזור בה מהחלטתה לפתוח את המעברים בגלל עיקשות חמאסית בעניינו של שליט. גם אם המהלך יכשל סופית, יוכלו ראש הממשלה אולמרט ושר הביטחון ברק להישיר מבט אל משפחת שליט, אל הציבור בישראל ואל השרים ולומר ניסינו הכול. עכשיו לא נותר אלא לפעול בכוח.
גלעד שליט נחטף לרצועת עזה לפני 728 ימים.