לבני: הציבור איבד אמון, הדרך לאנרכיה קצרה

שרת החוץ, ציפי לבני, ממשיכה בקמפיין "טיהור האורוות" הפוליטי ואומרת היום (ב') כי "אין ספק שהציבור איבד את אמונו בפוליטיקה, הרווחנו זאת ביושר ולא רק ביושר". היא הזהירה כי "מכאן הדרך לערעור יסודות הדמוקרטיה ואנרכיה קצרה, לכן עלינו להחזיר משהו שאבד במהלך הדרך".לבני דיברה בפתח יום עיון לזכר האלוף אהרון יריב באוניברסיטת תל-אביב, שנערך ביוזמת המכון למחקרי ביטחון לאומי.

"השנה חגגנו 60. היו חגיגות, התענגנו על הזיקוקין, על ה-yes וה-no של הכרזת המדינה, נאום בן גוריון. אני גאה בהישגים בכלכלה וביכולת לתרום לקהילה הבינלאומית בתחומי ההיי-טק, אבל אם תשאל את האדם הראשון שתפגוש ברחוב מה מצב האומה, במילה אחת הוא יגיד שמצבה רע, ובשתי מילים - רע מאוד. זה חשוב, אסור לזלזל בזה, זו התחושה הקולקטיבית שיוצאת מזה שישנו חוסר אמון של הציבור בנבחריו".  

היא אמרה כי "כשמתענגים על המובן מאליו של 48' הוא לא כל כך מובן אליו היום. לא בהכרח באשמתנו, אלא בשל תהליכים שונים שקרו ובשל היעדר היציבות השלטונית. חשוב לשמור על היציבות השלטונית. מ-2001 אני מכהנת כשרה בממשלת ישראל. הייתי בשישה משרדים שונים".

בשל אבדן האמון במערכת השלטונית, טוענת לבני כי הציבור מאבד את אמונו במערכות נוספות: "מספיק רגל אחת עקומה כדי שכל הדמוקרטיה תהיה עקומה. הדבר הראשון שצריך לעשות פוליטיקאי כשהוא נבחר, הוא להחזיר אמון לציבור. הנבחר נדרש להכיר את המשרד, לשוחח עם הפקידוּת, לרצות לייצר רפורמות אם חושבים שצריך שינוי, לנהל משא ומתן על התקציב עם האוצר, כי זה השלב שבלעדיו אין רפורמה, הרפורמה נותרת ככותרת בעיתון. בדרך כלל השר הבא אחריו לא רוצה לקיים רפורמות של זה שלפניו, כי מי יקבל את הקרדיט?".

היא הסבירה שהגדרתנו כמדינה יהודית קשה לתרגום לקהילה הבינלאומית, ויש לפעול גם למען גיבוש העם: "אנחנו חיים בעולם אינטרנטי, הכותרת משתנה משתנה משנייה לשנייה ומדקה לדקה וכל הזמן יש ציפייה לחדשות והחזון המשותף הולך ונעלם. צריך להחזיר את המכנה המשותף שלנו, צריך להזכיר לעצמנו מהי האומה". לדבריה, "דווקא הדרישה של הפלסטינים לבית משלהם, היא זו שגורמת לדרישה לבית יהודי להיתפס כלגיטימית. דווקא דרישה זו מקבעת תובנה של מדינת ישראל כבית לאומי לעם היהודי".

בשבוע שעבר אמרה לבני בכנס ירושלים של התנועה לאיכות השלטון כי "לא מקובל עלי שכל מה שאינו פלילי הוא בסדר. כשהציבור לא סומך על האחראים עליו בנושאים של חיים ומוות, הרשויות מאבדות את בסיסן"