הגן האנוכיי של הדבורים
אחת התופעות המדהימות בטבע היא תהליך הרבייה של דבורי הדבש. דבורה מלכה אחת מעמידה צאצאים עבור כל הכוורת ומאות דבורים עקרות משרתות אותה. עתה קרובים המדענים יותר מאי פעם לאיתור הגן האחראי לעקרותן של הדבורים הפועלות. מסתבר שמדובר בגן ערמומי במיוחד
אחת התופעות המרתקות בעולם החי היא תהליך הרבייה של דבורי הדבש. חוקרים מרבים לתאר את נקבות הדבורים כ"אורגניזם-על", שכן הן פועלות כחטיבה אחת לשם מטרה משותפת - המשך קיומו של המין. בכוורת דבורים חיים מספר זכרים, מספר גדול יותר של נקבות הנקראות "דבורים פועלות" ונקבה אחת שהיא "הדבורה המלכה". המעניין הוא שרק המלכה היא פורייה ורק היא מזדווגת עם הזכרים. עתה טוענים המדענים גראהם תומפסון ופיטר אוקסלי, כי הם גילו את האזור בדנ"א של הדבורה, האחראי לתופעה המרתקת.
"אנחנו עדיין לא יודעים בדיוק באיזה גֶן מדובר אבל אנחנו מתקדמים בכיוון" אמר תומפסון, חוקר ומרצה מאוניברסיטת מערב אונטריו שבקנדה. תומפסון ואוקסלי, מאוניברסיטת מלבורן, עבדו יחדיו כשנתיים במטרה לאתר את הגן שהופך דבורה פועלת לעקרה. עבודתם התאפשרה הודות למפעל מיפוי הגֶנוֹם של דבורי הדבש, שהושלם בשנת 2006.
מדובר בניסיון חדש להסביר תופעה שניסו להסבירה בדרכים שונות בעבר. ידוע כי הביציות מהן בוקעות מלכות מוטלות לתוך תא שונה מזה שאליו מוטלות ביצים "רגילות". בתא זה ניזונות הרימות שבוקעות מהביצים הללו, במזון מיוחד שנקרא "חלב הדבורים". הרימות שבוקעות מביצים אחרות מוזנות למשך 3 ימים בחלב הדבורים ואחר כך במזון גס יותר, שנקרא ריפתה המעובד מאבקת פרחים. התזונה השונה משפיעה גם היא על התנוונות השחלות ואבדן הפוריות אצל הדבורים הפועלות.
ערך אנציקלופדי
דבורת הדבש
מין מהסוג Apis במשפחת הדבורים - Apidea. דבורת הדבש היא חרק חברתי מובהק שחייו מתנהלים בחברה מאורגנת להפליא בתוך קן או כוורת.
בשנות ה-50 של המאה ה-20 נמצא חומר נוסף המשפיע על המבנה החברתי של הדבורים. הסתבר לחוקרים שחומר הורמונלי, הנקרא "חומר המלכה", מופרש מכל חלקי גופה של המלכה האם. את החומר מלקקות כל הדבורים הפועלות, כשהן באות במגע עם המלכה על מנת להזין אותה. לחומר זה השפעה המעכבת את התפתחות השחלות של הדבורים הפועלות.
תומפסון ואוקסלי סבורים כי קיים גן הקשור לאותה עקרות והם מאמינים שימצאו אותו בקרוב. מאמרם יתפרסם בחודש הבא בכתב העת Genetics,והם מקווים שמחקרם יביא דוגמה מוחשית ראשונה מסוגה לתיאוריית "הגן האנוכיי" אותה הציג המדען הפופולרי ריצ'רד דוקינס בשנות ה-70. בספרו "הגן האנוכיי" טען דוקינס כי הגנים, ולא האורגניזמים, הם שעומדים במרכז האבולוציה. נטייתם של הגנים לשכפל את עצמם היא שמניעה את תהליך הברירה הטבעית, במהלכו הגנים שמותאמים יותר לסביבה שורדים ומכתיבים את אופיו של האורגניזם שיתפתח.
הגן אותו מחפשים תומפסון ואקסלי משתלב היטב בסיפור של דוקינס. באופן פרדוקסלי, הגן שגורם לדבורה הפועלת להיות עקרה הוא זה שמציל את חייה, ומאפשר את שכפולם של גנים נוספים. כוורת יכולה לאכלס רק מלכה אחת. אם מוטלות מספר ביציות לתוך התא המיועד לבקיעתן של מלכות, אז הדבורה המלכה הראשונה לבקוע עוקצת למוות את הטוענות לכתר, עוד לפני שהן בוקעות. לעומת זאת, הדבורים שנושאות את הגן המדובר, בוקעות במאות ובאלפים וכך הופך "הגן האנוכיי" הזה לנפוץ יותר, דווקא משום שהוא גורם לעקרות.
"גילוי הגן יוכל לאשש מספר רב של תיאוריות ב"ביולוגיה-חברתית" אמר תומפסון בהצהרה של דוברות אוניברסיטת מערב אונטריו. רבים מקווים עתה למצוא בגן של הדבורים הפועלות לא רק הסבר לתופעה מרתקת אלא גם הוכחה לנכונות התיאוריה של "הגן האנוכיי".
"אורגניזם-על". דבורי הדבש בפעולה
צילום: יגאל מרקוביץ'
