שתף קטע נבחר
 

מרוץ נגד הזמן: שימור לוטרות בקמבודיה ובישראל

בקמבודיה מגדלים בשבי את הלוטרה שעירת החוטם, מין נדיר שחוקרים היו בטוחים שנכחד. ואילו בישראל ישנה ירידה מדאיגה באוכלוסיית הלוטרות, לאחר שאזורי המחיה שלהן התייבשו. "אם לא נפעל בזמן - הלוטרה תיעלם מהטבע", מזהירים חוקרים

דארה ('כוכב' או 'יקר ערך' בשפה הקמרית), זכר לוטרה  שעירת חוטם, הוא ככל הנראה הלוטרה היחידה מהמין הנדיר החיה בתנאי שבי. השעיר הקטן, שהוצל לאחר שאימו ניצודה בידי דייגים, הובא למקלט מוגן בקמבודיה בחודש דצמבר האחרון - ומאז הוא חי בכלוב. בשבוע שעבר הוא הועבר לגן חיות מוגן. את שחרורו ליוו נזירים בודהיסטים שערכו לכבודו טקס מסורתי לציון מעבר בית. הטקס, אגב, מוקדש בדרך-כלל לבני אדם. 

 

צילום: CI / Annette Olsson

 

 

 

הלוטרה שעירת החוטם נחשבת לנדירה ולקטנה מבין מיני הלוטרות. בית המחיה שלה בקמבודיה ממוקם בסמוך לאגם טאנל סאפ (Tonle Sap) שסביבו יערות ואדמה בוצית. בשנים האחרונות, קרן השימור העולמית ("CI") והשלטון המקומי פועלים להרחבת אזור המחיה של הלוטרה במדינה, שכרבע משטחה מיועד לשימור.

 

מומחים סברו כי הלוטרה שעירת החוטם נכחדה בסוף שנות התשעים, אך מתברר שהיא הצליחה לשרוד בכמה אזורים בקמבודיה, תאילנד, וייטנאם וסומטרה. על הישרדות הלוטרות באסיה מאיימים הסחר הבלתי חוקי בפרוותן, הפיכתן

לחיות מחמד ושימוש בחלקי גופן בתעשיית התרופות המסורתית. בנוסף, אובדן שטחי גידול נרחבים כתוצאה מההתחממות הגלובלית, כריתת יערות ותהליך התיעוש המואץ, מביאים להיעלמות הלוטרות מהטבע.  

 

בקמבודיה, הלוטרות ניצודות בידי דייגים עניים. מנהגן לכרסם את רשתות הדיג ולשלוח יד בשלל הדגה, הופך אותן למזיקות בעיני הדייגים. אלה גם לוכדים את הלוטרות במלכודות, פושטים אותן מפרוותן ומוכרים אותה לסוחרים.

 

מדעני קרן השימור העולמית חוקרים את אוכלוסיית הלוטרה  שעירת החוטם בקמבודיה מאז שנת 2006. השנה, הם אומרים, המין הנדיר ייכלל ברשימת המינים הנתונים בסכנת הכחדה. "כדי להבטיח את המשך קיומן של הלוטרות, אנחנו ממליצים על הקמת גרעיני רבייה בשבי", אומרת חוקרת הקרן אנט אולסון. "דארה, ששוחרר השבוע, יכול לשמש כמייסד גרעין כזה - אם רק נצליח למצוא לו בקרוב נקבה".  


מגמת ירידה בארץ. לוטרת הנהר (צילום: אייל ברטוב, החברה להגנת הטבע)
 
 

ובינתיים, בישראל: "בקרוב לא יהיה על מה לשמור"

השבוע פורסם סקר הלוטרות השנתי של מרכז היונקים של החברה להגנת הטבע - המציג ירידה משמעותית במספרן בישראל. במסגרת הסקר, שאותו ביצעו החוקרים עמיחי גוטר, יוסי בן ארי וד"ר עמית דולב, בתמיכת רשות הטבע והגנים, נבדקו אזורי המחיה של הלוטרות: עמק החולה, רמת הגולן, הכנרת ועמק הירדן, עמק חרוד, עמק יזרעאל ומישור החוף. הממצאים: אוכלוסיית הלוטרות בארץ נמצאת בירידה ועל פי הערכות, מספרה המשוער הינו כמאה בלבד.
 
"הירידה המשמעותית יותר בפעילות הלוטרות נרשמה בעמק החולה ובצפון הכינרת. מבחינתנו, זו תופעה מטרידה", אומר ל-ynet ד"ר עמית דולב. עם זאת, הוא מציין, "השנה התגלתה פעילות משמעותית בעמק יזרעאל, שלא נמצאו לה סימנים ב-20 או 30 השנים האחרונות. ככל הנראה", הוא מסביר, "הלוטרות הגיעו דרך הים מאזור הליטני - ומצאו אזורים טבעיים בהם הן יכלו להתפתח".
 
אחת הסיבות להיעלמות הלוטרות היא הפגיעה הסביבתית בבתי הגידול שלהן, הסמוכים למקורות מים טבעיים. "בתחילת שנות ה-60 הלוטרות היו נפוצות בנחלי החוף ובעמקי הצפון, והן יכלו לעבור בקלות יחסית מאזור הירדן למישור החוף", מפרט דולב. "אולם בעקבות זיהום ואובדן של מקורות מים, האוכלוסיות הפכו למבודדות יותר. הדבר משפיע גם על יכולת הרבייה שלהן, עמידותן בפני מחלות וזיהומים ושמירה על מגוון גנטי בריא".
 
הציד הבלתי חוקי של הלוטרות, שהיה נפוץ בעבר, אינו מהווה כיום איום משמעותי על שלומן. אך בשנים האחרונות צצה סכנה חדשה: דריסה. "כדי להתמודד עם סכנת ההכחדה המאיימת על הלוטרות אנחנו שוקלים להקים גרעין רבייה בשבי", דולב מסכם. "אם לא נפעל בזמן הלוטרה עלולה להיעלם. ייתכן שבעוד כמה שנים", הוא מתריע, "כבר לא יהיה על מה לשמור".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: CI / Annette Olsson
צילום: CI / Annette Olsson
צילום: CI / Sterling Zumbrunn
מומלצים