אם אהוד היה מקדש אותה על תנאי...

הגיע הזמן לפתוח את הדברים. שנתיים אני שותקת. אני לא רוצה לפגוע ברגשותיהם של משפחות החטופים. אני לא רוצה לגעת בייסורים היומיומיים שהם עוברים כשאינם יודעים מה מצב בניהם, אם חיים הם או אם מתים. אבל אין ברירה. בכל זמן קשה לדבר על הנושא, אבל עכשיו, כשהוא ממילא עלה על סדר היום, אני פורסת כאן את הדברים.

קרנית גולדווסר עלולה להיות עגונה. בעצם - קרנית גולדווסר היא עכשיו עגונה. אם בעלה יוחזר בדרך זו או אחרת מצבה האישי ייפתר – לכאן או לשם, אבל אם הוא לא יחזור מצבה עלול להיות בעייתי. ייתכן שהיא תישאר 'אלמנה חיה'. ייתכן, אמנם, שהרב הצבאי הראשי יפתור בעיה זו על ידי הכרזתו כחלל, אבל יתכן שלא. מה שברור הוא שיש סיכוי כלשהו שקרנית תיתקע במצב הזה לעד. וזהו מצב בלתי נסבל.

הנה ארבעה דברים שידעתם או לא ידעתם על עגינות:

1. עגינות נוצרת רק למי שנישאת כדת משה וישראל.

2. לא כל העגונות 'מותרות'. לא תמיד הרבנים מוצאים להן פתרון הלכתי.

3. עגינות היא בעיה של נשים. נכון, כולנו מצטערים בצערה של העגונה. אבל עגונה היא תמיד אישה.

4. ילדים שייוולדו לאישה עגונה (מגבר אחר כמובן) יהיו על פי ההלכה ממזרים, גם אם היא לא תתחתן עם הגבר האחר.

כולנו מתפללים שלא יהיו עוד מלחמות, ושלא יהיו עוד חיילים נעדרים. אלא, שגם אם נעשה מחר שלום עם כל שכינינו בעיית עגינותן של נשים לא תיפתר. לצערנו תמיד יהיו תאונות דרכים ואסונות שישאירו אנשים במצב של 'צמח'. ותמיד יהיו מחלות שישאירו אנשים פגועי מוח לכל החיים. ייאמר כאן באופן הברור ביותר: ניתן לפתור את בעיית העגינות במניעתה מלכתחילה. זאת היא טרגדיה שניתנת למניעה. זהו הרס מיותר של חיים.

ואם הפתרון לא יבוא מצד הרבנים הגיע הזמן שהצבור יקום ויעשה מעשה. יש למצוא דרך להינשא כדת משה וישראל ללא 'קניין'. ואם אי אפשר ללא 'קניין' הרי שיש לערוך קידושין 'על תנאי'. ואיזה תנאי? התנאי יכול להיות שהבעל אינו מוכרז כנעדר על ידי הרבנות הצבאית. ואז הבעל יקדש את האישה ויאמר: 'הרי את מקודשת לי בטבעת זו כדת משה וישראל על תנאי שאני לא מוכרז כנעדר'. התנאי יכול להיות שהבעל אינו מוכרז כמי שאינו יכול לתת גט לאשתו. ואז יאמר הבעל: 'הרי את מקודשת לי... על דעת זה שאיני במצב שאיני יכול לתת גט'. 

זה לא רומנטי בכלל. זה לא נעים לומר דברים מסוג זה מתחת לחופה. גם לקהל לא נעים לשמוע זאת. אבל זה גם לא נעים להיות עגונה. אלא שעם קצת רצון טוב ניתן גם לפתור את בעיית אי הנעימות הזאת. האיש יכול לחתום קודם לחופה על מסמך בו הוא מצהיר את הדברים הבאים: 'הנני מודיע בפני שני עדים שכאשר אקדש את האישה אני מתכוון לעשות זאת על תנאי שאני לא מוכרז כנעדר/שאני לא במצב שאיני יכול לתת גט לאישה'. ואם גם זה לא נעים ניתן למצוא נוסח עוד יותר מעורפל, כגון: "הנני מודיע שכאשר אקדש את האישה אעשה זאת בתנאי שנישואים אלו הם על דעת בית דין חשוב שבמדינה". כל כך פשוט. צריך רק טיפת רצון טוב לעזור לנשים.

רבקה לוביץ' היא טוענת רבנית העובדת ב"מרכז צדק לנשים" טל': 02-5664390