זה לא מטוס, זו מסרשמיט

בעולם בו אנו חיים, יש קווים מנחים לכמעט כל דבר. החל מזוויות המאפיינות מחשב נייד, דרך מראה הולם לנעל ספורט או הצללית המתקשרת למסחטת מיץ ידנית. כל פרט שלא יעשה שימוש באותם קווים כללים, ייחשב ליוצא דופן. וכזה שלא יזכיר כלל את השימוש העתידי בו, יראה אפילו ביזארי משהו. למשל, מכונית עם פחות מארבעה גלגלים. ועוד יחותר מכך, מכונית עם פחות מארבעה גלגלים, ושאינה נראית כמכונית כלל.

כמו במקרה של מסרשמיט (Messerschmitt), יצרנית מטוסי קרב גרמניים בתקופת מלחמת העולם השניה, שפנתה בסיום המלחמה לייצר מכוניות, מאחר וגרמניה לא הורשתה לייצר נשק. המכונית שיוצרה על-ידי החברה הגרמנית, עשתה שימוש בשלושה גלגלים בלבד, התהדרה בצללית דמויית בועה, וזכתה לשם מעורר ההשראה KR. אגב, אם שמעתם עליה פעם, טובים הסיכויים שמישהו הזכיר כי היא בנויה מחלקי מטוסים שיצאו משימוש. זה לא קרה. האמת פשוטה הרבה יותר: מתכנניה עיצבו מטוסים למחייתם, במשך שנים ארוכות. לא פלא על כן שהיא מזכירה כלי טיס זעיר, ללא כנפיים.

מסרשמיט פתוחה וישראלית למהדרין (צילום: רועי צוקרמן)

סיפורה של המסרשמיט מתחיל ב-1927, עם הצטרפותו של פרופסור ווילהלם אמיל - ווילי - מסרשמיט, לצוות המתכננים של "המפעל הבווארי למטוסים". אכן, אמו הורתו של המותג ב.מ.וו. בצוות זה קידם מסרשמיט את רעיון ה"מבנה-קל-משקל", המאחד מספר חלקים נושאי עומס, לחלק מבני יחיד. והיתרון - חסכון ניכר במשקל ונפח, המביא עמו ביצועים משופרים וצריכת דלק נמוכה יותר.

כבר אז לא היה ספק כי שידוך שם מותג ידוע בתחום התעופה באותן שנים, עם כלי רכב שנראה כמו הכלאה לא ממש מוצלחת בין טוסטוס ומכונית, עשוי להפוך לאחד המעניינים, המסקרנים ובעלי הפוטנציאל בהיסטוריה של עולם הרכב. בין היתר, מכיוון שלמרות המראה המוזר, אפשר למצוא הרבה הגיון בשידוך המוזר. הקהל הגיב אגב בחיבה יתרה. הרכב המוזר והקטן, בעל הגג הבועתי, הגיע לשוק כאילו לפי הזמנה. הגודל הצנוע ומקוריות המראה, יחד עם עלות נמוכה במיוחד, עשו לו רק טוב בשנים הקשות. לא פחות מ-50 אלף יחידות של הכלי הלא-בדיוק-מוגדר נמכרו בתקופה בה יוצר, כעשור שנים.

צילום: זאב טנדט

הדגם הראשון והמקורי של החברה היה ה-KR175 Kabinenroller. השם הזה כמובן לא אומר דבר, בעיקר לא שמדובר בגרסה בעלת יכולת התמודדות עם תנאי שטח בעיתיים, ולא רק כביש סלול היטב. המבנה? פשוט למדי: שני צינורות פלדה מכל צד, עם רצפת פלדה ביניהם, וגוף העשוי אף הוא פלדה. שני מושבים בסך הכל, שני גלגלים מלפנים, אחד מאחור. משקל הכולל המרבי של הרכב - 360 ק"ג. המשמעות היא ששני הנוסעים נדרשו להיות גם רזים במיוחד, וגם לוותר על תוספות כלשהן לנסיעה. לדגם זה קדם אגב ה-KR175, כלי פרימיטיבי אפילו בסטנדרטים אלה. כידון אופניים שימש כאן כהגה, ורק בשלב מאוחר יותר עברו להשתמש בהגה פלסטי שהזכיר במידת-מה את זה המותקן במכונית.

צילום: רועי צוקרמן

ל KR175 לא היה הילוך אחורי, וכדי לנוע לאחור, נדרש היה הנוסע לטפס החוצה ולדחוף, או לדאוג שיהיה ברשותו מוט כלשהו, כדי שיוכל לדחוף עצמו לכיוון הראוי מבלי לצאת החוצה. בדגם המתקדם יותר כבר היה הילוך אחורי, ותפעולו היה פשוט - כיבוי המנוע והפעלתו מחדש בכיוון הפוך.

צילום: זאב טנדט

שמעו מה יש לנהג מסרשמיט מקומי - וכן, יש בישראל כמה כאלה - לומר על חווית הנהיגה ברכב: "כולם מסתכלים עליך. הם לא מצליחים להבין מה זה הדבר הזה. לוקח קצת זמן לעכל ולהסתגל למראה. זו הרגשה מוזרה כשהגלגלים הקדמיים ממוקמים מתחת לרגליים, וסיבובים גורמים לגוף שלך לזוז בצורה מוזרה. אבל זה כמו לגלוש: בהתחלה אתה רועד וחסר יציבות, אך לאחר זמן מה אתה מתחיל להתרגל ולהבין מה אתה עושה, ואז צובר בטחון".

צילום: רועי צוקרמן

הכתבה באדיבות אספני הרכב הארצישראליים