כך קבע המודיעין הישראלי: הבנים כנראה מתים
שאלת גורלם של גולדווסר ורגב עלתה עוד ביום חטיפתם ולאחרונה החל צה"ל בהליך שמטרתו להכריע אם להכריז עליהם חללים. הדרך להחלטה הזו ארוכה ומפותלת: מהדו"ח שקבע בסבירות גבוהה כי השניים אינם בחיים, דרך הדו"ח הסותר שהציגו במוסד ועד להחלטה לפתוח בהליך ההלכתי. ynet מביא את השתלשלות העניינים עד להצבעה הגורלית
שאלת גורלם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב עלתה עוד ביום חטיפתם, ב-12 ביולי 2006, ולאחרונה החל צה"ל בהליך שמטרתו להכריע אם להכריז על השניים חללים שמקום קבורתם לא נודע. הדרך להחלטה הזו ארוכה ומפותלת: במאי 2007, הפיקו המוסד ואמ"ן מסמך שריכז את כל המידע באשר לגורל השניים, שקבע כי "קיימת סבירות גבוהה מאוד שהשניים אינם בחיים".
בנובמבר 2007 הוציא גורם אחר במוסד דו"ח משלו, לפני לא ניתן לקבוע חד משמעית שרגב וגולדווסר מתים. החודש שינה הגורם את דעתו והפיק מסמך חדש שבו הוא קובע חד משמעית ששני החיילים אינם חיים. בשל חילוקי הדעות שנוצרו בין גורמי המודיעין וההערכה הישראלים, החליטה ועדת ראשי השירותים (ור"ש) ובה מאיר דגן מהמוסד, יובל דיסקין מהשב"כ ועמוס ידלין מאמ"ן, להקים גוף בדיקה בלתי תלוי.
המלצת הוועדה: להתחיל בהליך
ההחלטה של השלושה, מה-4 במארס 2008, קבעה שהצוות הבין-ארגוני, לא יכלול אף אדם שהיה מעורב בהחלטות קודמות, כדי ליצור תמונה אמינה ואובייקטיבית ככל האפשר, באשר לידיעה אם שני החיילים חיים או מתים. מסקנות צוות זה הוצגו בפני ראשי השירותים בדיון שנערך ב-2 ביוני, לפני 26 ימים. צוות זה קבע כי "ברמת סמך גבוהה מאוד, מדובר בנעדרים שהם חללים. כל עוד לא יגיע מידע נוסף, אין כל צורך בכל בדיקה אחרת".
למסקנות אלה הצטרף דו"ח של אגף המודיעין בצה"ל שפורסם באפריל השנה. המסקנות קבעו "בסבירות גבוהה שאלדד רגב ואהוד גולדווסר אינם בחיים. בסבירות גבוהה מאוד שאחד מהם אינו חי". בעקבות דו"ח אמ"ן האחרון, ומסקנות הצוות הבין-ארגוני, המליצה ב-2 ביוני ועדת ראשי השירותים לרמטכ"ל, להתחיל בתהליך להכרזת החטופים כחללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע.
ההמלצה הועברה לרא"ל גבי אשכנזי וזה הודיע על כך לראש הממשלה לפני פחות משבועיים. ההחלטה הועברה גם לשליח המיוחד עופר דקל, בעת נסיעתו לאירופה לפני שבוע וחצי, לפגישה עם המתווך הגרמני. בניגוד לפרסומים אחרים, אולמרט לא היה מעורב בתהליך קבלת ההחלטה. ראש הממשלה גם דחה טענות לפיהן ניסה לזרז תחילה ואחר כך להקפיא את ההליך שבו החל הרב הצבאי.
דקל נשלח שוב למתווך
כך או כך, הרמטכ"ל דיווח על ההחלטה לפתוח בתהליך בצורה רשמית בפני ראשי מערכת הביטחון, שר הביטחון וראש הממשלה, בדיון מיוחד שהתקיים ביום ראשון שעבר בלשכת אולמרט. בדיון זה הבהיר הרמטכ"ל שמרגע שבו התהליך הופקד בידי הרב הצבאי הראשי לצה"ל, אין דרך לעצור אותו. לפני כעשרה ימים נועד השליח דקל עם בני משפחות החטופים בלשכת ראש הממשלה בקריה בתל-אביב.
למחרת הוא נפגש עם ראש הממשלה במעונו בירושלים והציג בפניו את כל פרטי העסקה. בפגישתם, הקשה ראש הממשלה על דקל בטענה שלא הביא עמו פרטים הנוגעים רון ארד, למרות שהעסקה כוללת את שחרור סמיר קונטאר, הקלף האחרון שבידי ישראל. דקל נשלח לקבל מידע זה מהמתווך הגרמני גרהארד קונארד וחזר אל ראש הממשלה עם תשובה שאין בידי חיזבאללה כל מידע נוסף.
לפני כשבוע פורסם ב-ynet כי חיזבאללה תובע את שחרורם של מאות אסירים פלסטינים כחלק מהעסקה. בשלב הראשון של המשא ומתן תבע חיזבאללה מהמתווך הגרמני 3,600 אסירים פלסטינים ובפגישה שנערכה עם המתווך לפני כעשרה ימים באירופה חזרה ועלתה התביעה, אלא שהפעם דרש חיזבאללה מאות אסירים פלסטינים.
דקל הציג את התביעה לראש הממשלה ואמר כי ישראל צריכה לאשר שחרור אסירים פלסטינים, ואם אכן כך ייעשה - היא זו שתקבע את מספרם וזהותם כמחווה לנשיא הפלסטיני וכדי למנוע מחיזבאללה להתהדר בהישג פאן-ערבי. הסיכום כנראה יהיה לשחרר מספר בודד של פלסטינים, פחות מעשרה, לאחר שהעסקה תושלם.
עם המידע המלא על העסקה וארבע הדילמות הסתגר הלילה ראש הממשלה במעונו בירושלים. "הוא לא זיגזג לרגע ולא היה מעורב בהחלטה לפתוח בתהליך הכרזת אלדד רגב ואהוד גולדווסר כחללים שמקום קבורתם לא נודע", אמר בכיר המקורב לאולמרט. לטענתו, "כל דיווח אחר הוא שקר וכזב של גורמים אינטרסנטים שטענו כי אולמרט התקפל מתמיכתו בעסקה, והורה לפתוח בתהליך כדי לטרפד אותה".
אלדד רגב ואהוד גולדווסר נחטפו ללבנון לפני 718 ימים.