אלפא רומיאו מיטו - יופי איטליה

נו, מה אתם אומרים על מחירי הדלק? בסוף השבוע האחרון, עבר מחירה של חבית נפט אחת את 140 הדולר. וזה לא מצחיק. כל עיתון או ערוץ טלוויזיה שמכבד את עצמו ממהר לפרסם כתבות בסגנון "בלעדי: כך תכינו דלק משאריות ארוחת הערב" או "פרסום ראשון: כך תיסעו באופניים לעבודה ותגיעו מזיעים".

אם להאמין לעיתונים, אנחנו לא רחוקים ממצב בו יהיה זול יותר לקנות קרון רכבת, מאשר למלא מיכל אחד של בנזין. וזה מצוין אם אתם בדיוק מפתחים דלק שמופק מבננות, או אם אתם מתכננים לייצר מכוניות שמונעות באמצעות חשמל סטטי. אבל מה יעשו יצרניות רכב שכל פרסומן נסמך על מכוניות ספורטיביות, שנועדו לנהיגה מהירה, חזקה ובלתי-חסכונית בעליל?

אלפא רומיאו מיטו. נראית טוב, אבל לא מושלמת

ובכן, מתברר שיש פתרון: מכוניות קטנות וקלות עם מנועים קטנים אך חזקים. וזה בדיוק הרעיון העומד מאחורי אלפא רומיאו מיטו החדשה: מכונית קטנה עם מנוע קטן וחזק, שמבטיחה להיות אלפא "אמיתית" - מלהיבה, מהנה ומהירה.

האם אלפא באמת מצאה פתרון למשבר הנפט, או שאנשי יחסי הציבור שלה סובלים ממקרה חמור של אופטימיות יתרה? ביקור קצר במילאנו גילה כי האמת נמצאת אי-שם באמצע.

איטלקית למתחילים

כשמנכ"ל אלפא רומיאו, לוקה די מאו, מציג את המיטו (MiTo, מילאנו וטורינו כמובן...), קשה שלא להתלהב. אלא שזה לא ממש קשור למכונית או לעיצוב שלה - זו האיטלקית שבפיו, שיכולה לגרום למאזינים להאמין לכל דבר. אבל אחרי שהוא מסיים לשיר על שבחיה, המיטו נשארת לבדה באור הזרקורים. ואז אפשר לגלות עליה כמה דברים.

למשל, שהאיטלקים לא צוחקים כשהם מספרים שהעיצוב של המיטו נעשה בהשראת ה-8C קומפיטציונה, מכונית העל המרהיבה של אלפא. מבט אחד בחרטום מסגיר מיד את המוצא שלה: יחידות התאורה העגולות, קימורי מכסה המנוע, הסבכה הטיפוסית - כל אלה מגלים שהאיטלקים ניסו ליצור העתק קטן-מידות ל-8C.

התוצאה ייחודית ונאה להפליא מכמה זוויות, אבל המיטו אינה מושלמת. משהו בפרופורציות שלה פוגם בהצלחת העיצוב, שנראה כל כך משכנע ונפלא באחותה הגדולה.

סנגוריה מידתית

זה אולי הזמן ללמד סנגוריה על מעצבי אלפא: המיטו מבוססת על הפלטפורמה של פיאט גרנדה-פונטו, כך שבמידה מסוימת - לפחות בכל הנוגע לממדים ופרופורציות - ידיהם היו קשורות. מאידך, השימוש בפלטפורמה של הפונטו מבטיח מרחב פנימי מספק, כך שאפילו במושב האחורי אפשר להסיע שני מבוגרים.

כמובן שמרחב פנימי אינו הדבר החשוב ביותר בתא הנוסעים של המיטו (או של כל אלפא אחרת) - חשוב לא פחות הוא העיצוב. וכאן התמונה מעט מורכבת. מצד אחד, תא הנוסעים נאה מאוד, ומקרין הוד והדר, שבהחלט אינם אופייניים למכוניות קטנות. מאידך, חסרה קצת נשמה "אלפיסטית", איזה פרט עיצובי שיהיה ייחודי ויוצא דופן, כמו למשל לוח מחוונים בעיצוב רטרו.

גם האיכות מותירה רושם מעורב: חלק מהחומרים משובחים ונעימים למגע, אולם איכות ההרכבה אינה מרשימה כמו בכמה מהיריבות הגרמניות או היפניות.

100 שנות נשמה

בסרטון תדמית קצר שהכינה אלפא לקראת השקת המיטו, נראית המכונית הקטנה נוסעת לצדה של האחות הגדולה והמאוד-ספורטיבית, ה-8C. מה שכמובן מעורר הרבה ציפיות באשר ליכולת הדינמית של המיטו.

וכמו במקרה של תא הנוסעים, גם כאן המיטו משאירה רושם מעורב: מצד אחד, אין ספק שהיא מהירה ובעלת אחיזה גבוהה, ומי שירצה יוכל לנהוג בה מהר בכל כביש. אלא שיש מעט מדי רגש והתלהבות בכל המהירות הזו. ההגה החשמלי אמנם מהיר, אך חסר תחושה מספקת - בוודאי כאשר מדובר במכונית המתיימרת להיות ספורטיבית. ובכלל, קשה שלא להגיע למסקנה העצובה שלמיטו חסר אופי תוסס וספורטיבי-אמיתי - וזו בעיה לא קלה כשמדובר באלפא, המתגאה מזה קרוב ל-100 שנה בייצור מכוניות בעלות "נשמה", גם אם בדרך נכשלה בכך לא פעם.

פיצוי מסוים על היעדר הנשמה, מגיע בסעיף הביצועים ובחסות המנוע: 1.4 ליטר טורבו-בנזין, המספק 155 כ"ס ו-23.5 קג"מ. למרות הנפח הצנום, למיטו לא חסר כוח, והמנוע גמיש דיו כדי לחפות על תיבת ההילוכים הידנית, שרחוקה מלהיות ספורטיבית (תיבה אוטומטית תגיע רק בשנה הבאה).

בכל מקרה, הביצועים מצוינים: המיטו מאיצה מעמידה ל-100 קמ"ש בשמונה שניות בדיוק, ומאיצה ל-215 קמ"ש. וכמובן שגם הצד "הירוק" לא נזנח: פליטת המזהמים נמוכה יחסית, וגם תצרוכת הדלק טובה - 15.3 ק"מ לליטר.

חשיבות תדמיתית

כמו שכבר ודאי הבנתם, המיטו משאירה רושם מעורב: מצד אחד, היא בעלת עיצוב ייחודי, תא נוסעים מהודר ומנוע מצוין. מצד שני, העיצוב אינו אחיד, ההתנהגות חסרת השראה, והאיכות אינה מושלמת. וכך, עתידה מונח לחלוטין על כתפי המחיר: עם תג-מחיר נכון - ובזכות שם מותג וייחוד ויזואלי - המיטו בהחלט יכולה ליהנות מהצלחה נאה בנישה הקטנה של "מכוניות ספורטיביות קטנות וידניות". אמנם מדובר בפוטנציאל מכירות מצומצם, אך אין להמעיט בחשיבות התדמיתית של הצלחה כזו. דוגמה ליכולתה של אלפא להצליח בשוק המקומי, אפשר למצוא בסיפורה של ה-147, שבחודשים הראשונים לשיווקה זכתה להצלחה נאה - וזאת בזכות עיצוב נהדר ומחיר אטרקטיבי, ולמרות היעדר תיבה אוטומטית.

ומה הוא תג המחיר ה"נכון" עבור המיטו? הנהלת היבואנית, חברת סמל"ת, אינה מפרסמת בשלב זה את המחיר בישראל, אולם סביר להניח כי יושקעו מאמצים ניכרים לשווקה במחיר שינוע בין 150 אלף ל-170 אלף שקל. ולמרבה הצער, זה עשוי להיות יקר מדי עבור הישראלים.