ביקור במדינת אויב - עילה להרחקה מהכנסת?

מדינה יהודית וטרטמנית / אחמד טיבי

מבול של הצעות חוק אנטי ערביות שוטף את הכנסת ה-17. כל סיעה וכל חבר כנסת מהימין רוצים שייקרא על שמם חוק נגד הערבים, עדיף נגד חברי הכנסת הערבים. זה נושא "חם"; מהלך כדאי לבחירות הבאות לכנסת.

בשיטתיות ובעקביות מנסה הימין להשחיר את פני הציבור הערבי בכללותו, לרבות את הנהגתו באמצעות הצעות חוק דרקוניות, מקארתיסטיות ומגוחכות שהופכות בקלי קלות לחוקים בספר החוקים של מדינת ישראל.

האחרון שבהם הוא החוק שאושר היום, של חברי הכנסת אסתרינה טרטמן וזבולון אורלב - למנוע ממי שמבקר "במדינת אויב" (סוריה, לבנון, תימן, עיראק וסעודיה) זכות להיות מועמד לבחירות לכנסת! ממש כך.

החוק יוצא מנקודת הנחה שכל מי שמבקר באחת ממדינות אלה נחשב כמי שתומך אוטומטית במאבק מזוין נגד מדינת ישראל. אך האם יש דבר מגוחך יותר מהנחה זו? היש יותר שקוף מהכוונה המסתתרת מאחורי הצעת החוק הזו, והיא לרוקן את הכנסת מחברי הכנסת הערבים?

שתי דוגמאות אישיות: לפני פחות משלוש שנים נסעתי ללבנון למספר שעות כדי לנחם את משפחת חרירי על רצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק חרירי. לאחרונה, נסעתי לצנעא בירת תימן, כדי להיפגש עם נשיא תימן ולהרצות באוניברסיטה של הבירה. אם הביקורים האלה יבוצעו לאחר קבלת החוק, הם ייחשבו מיד לתמיכה במאבק מזוין נגד ישראל (אולי כי יחד עם העיתונאים הערבים שליוו אותי נפגשנו עם הקהילה היהודית בתימן?) 

כך גם מי שיבקר בסוריה כדי להיפגש עם בני משפחתו שלא ראה 40 שנה, או מי שייפגש עם שר החוץ של סוריה או לבנון, או מי שנוסע לביירות להשתתף בתוכנית "טוק שואו" פופולארית. אין אלה ביקורים שמטרתם לפגוע במדינת ישראל או חלילה להכעיס סתם. אלו ביקורים שנערכים משיקולים הומאניים - משפחתיים מחד גיסא וכן למטרות מדיניות ולקידום שלום אמת מאידך גיסא. וכבר סרבתי להזמנות רבות שלא התאימו לי.

יש לומר, החוק הפלילי בישראל רחב דיו כדי להחיל כל עבירה פלילית לכאורה, כביטחונית. אך בחוק זה יש ניסיון שקוף ובוטה להרחיק חברי כנסת ערבים מהפרלמנט בשל פעילות פוליטית מובהקת. ראש הממשלה אהוד אולמרט משווע להיפגש עם הנשיא אסד, אבל אם אנחנו נעשה זאת בדמשק "ניזרק" מהכנסת באופן כמעט אוטומטי.

"מדינת אויב" מטבע הדברים היא תמיד מדינה ערבית, שאליה נוסעים ח"כים או אזרחים ערבים. ולכן, ברור כי החוק מכוון נגד ערבים. זהות היוזמים, עמדותיהם ומניעיהם, וזהות "קורבנות" החוק לא משאירים מקום לספק. ולכן אולי עדיף לשנות את שם החוק ל "גירוש ערבים מהכנסת".

סעיף 7 בחוק יסוד הכנסת מדבר על מדינת ישראל כ "מדינה יהודית ודמוקרטית". חוק זה משנה את כוונת המחוקק לצורך להכיר בישראל כ"מדינה יהודית וטרטמנית". זאת כנסת שמטרטמנת את עצמה לדעת.

האמת, לא קל להיות אזרח ערבי בישראל, אך בעיקר לא קל להיות חבר ערבי בכנסת ישראל. ולמרות שהחברות בכנסת איננה הדבר הנשגב ביותר, מנחמת אותי העובדה כי חברי הכנסת הערבים שאותם מבקשים כעת להדיח ולהרחיק, עולים בתכונותיהם וביכולותיהם עשרות מונים על קבוצת חברי הכנסת המבקשים להרחיק אותנו מהפרלמנט.

ח"כ ד"ר אחמד טיבי, יו"ר סיעת תע"ל וסגן יו"ר הכנסת

מי שמסוכן למדינה לא ראוי להיבחר / אסתרינה טרטמן

חובתה הבסיסית של כל מדינה היא לשמור על ביטחונה ולהגן על אזרחיה, ונאמנות האזרחים למדינתם מהווה נידבך חיוני לקיום מנגנון ההגנה על הבית. לפיכך, אין שום מדינה בעולם המאפשרת לאזרחיה לנסוע למדינת אויב ללא היתר, ואין מדינה שעוברת לסדר היום על מעשה כזה ועל אחת כמה וכמה לא מאפשרת למי שנוהג באופן המעורר ספק סביר של פגיעה בביטחון המדינה - להיבחר לפרלמנט שלה.

יודו גם אלה הזועקים כשבעיניהם דמעות תנין או המתייפייפים למיניהם, שאם מטרת הביקור אכן תמימה, הקולות המתקוממים נגד ההליך - מיותרים. הצורך במתן דיווח על מטרת הנסיעה ואישורה מחוייבת גם בדמוקרטיה מתקדמת, ליברלית ונאורה, שצריכה מסגרות של הגנה עצמית.

מי שנמנע במפגיע מלבקש רשות או מי שסורב ולמרות זאת נוסע למדינת אויב, נוהג בהתרסה נגד המדינה, מזלזל בה ומעודד מרידה בכללי ההתנהגות המתחייבים. גם אם המניע הוא רק תקשורתי, גם אם הכוונה היא רק לשדר "מנהיגות", המטרה מזיקה לישראל. אדם כזה מסוכן למדינה, וודאי שלא ראוי שיכהן בבית נבחריה.

החוק לפיו ישלל מאדם שפוטר עצמו במפגיע ובהתרסה מחובתו האזרחית ו"מצפצף" על כללי הביטחון של המדינה האפשרות להיבחר לכנסת ישראל, היא עוד אחת מפעולות ההגנה על הבית - ועל כן היא סבירה, הגיונית ובעלת תשתית משפטית ראויה, ומתבקשת במציאות בה אנו חיים.

כבר כיום מגדיר חוק יסוד הכנסת כי הזכות להיבחר אליה תישלל ממי שבמטרותיו או במעשיו הוא שולל את קיומה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, פועל בהסתה לגזענות, תומך במאבק מזויין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל. החוק הנוכחי מוסיף לרשימה זו גם את מי שביקר במדינת אויב ללא היתר.

בעבר כבר ידענו התבטאויות והתנהלויות פסולות של נבחרינו, לדוגמא: ח"כ ואסל טאהא טען ביולי 2007: "חטיפת גלעד שליט אינה מעשה טרור ומציע לפלסטינים לבחור ב'דרך צבאית' במאבק נגד מדינת ישראל". חודש קודם לכן הסביר: "ישראל הוזה אם היא חושבת שתוכל לנצח את חיזבאללה...יש להביא לניצחון עמנו שבמצור". 

ח"כ אחמד טיבי הסביר בינואר 2007: "אני קורא לפתח ולחמאס - התאחדו, התאחדו, התאחדו. האחדות הלאומית היא הערבות למאבק בכיבוש והיא הדרך שבה תחסמו את מזימות הכיבוש. זכרו, המולדת עוד לא שוחררה".

ח"כ אסתרינה טרטמן (ישראל ביתנו), מיוזמי החוק.

• למגיבים: סמנו תחילה אם אתם תומכים או מתנגדים לחוק שמונע ממי שביקר במדינת אויב להיבחר לכנסת