שינוי חזקת הגיל הרך - לא לטובת הילד

הוועדה לקידום מעמד האשה והוועדה לשלום הילד דנות בהמלצות דו"ח הביניים של ועדת שניט בנושא חוק "חזקת הגיל הרך". דעת הרוב בוועדה גורסת כי למען טובת הילד, במקרה של פרידת הוריו יש להטיל את האחריות ההורית על שני ההורים באופן שווה.

חייבת אני להסכים, כגרושה טרייה, שטובת בני התינוק כוללת נוכחות אמיתית של אביו בחייו. יותר מכך, אני חושבת שצריך לקדם שינוי בתפיסה לפיה חובתו של האב הגרוש כלפי ילדיו מסתכמת בתשלום מזונות בלבד. אך דווקא בגלל שאני גרושה טרייה, לאחר חודשים של מאבק מתיש ומייגע, איני יכולה להבין את העיוורון והניתוק בהם לקתה הוועדה כשהמליצה לבטל את הקביעה בחוק לפיה משמורת על ילדים עד גיל 6 היא של האם.

למען טובת הילד מתבקש שהוריו הפרודים ייאבקו כמה שפחות אחד בשני במאבקים משפטיים מכוערים וארוכים, להם השלכות ברורות על הילד. וביטול החוק יהווה פלטפורמה נוספת למחלוקת בנושא המשמורת, יעצים את המחלוקות בין ההורים ויאריך אותן לשנים רבות. בזמן זה יחיה הילד בחוסר ודאות לגבי שגרת חייו (בהעדר הורה משמורן קבוע) וכל זאת כאשר שינוי החוק אינו מבטיח בהכרח שינוי בתפיסת האחריות ההורית אצל ההורה הנוסף לאחר סיום התהליך.

נכון, החוק הקיים אינו שוויוני, הוא נותן העדפה ברורה לאם בנושא חזקת ילדיה. מעורבות האבות כיום בגידול ילדיהם גדלה ו"התפקיד" החברתי המובנה של האב כמפרנס בלבד, אינו חד משמעי. אני שמחה לפגוש אבות עם ילדיהם בתור לקופת החולים. אך לצערי ולמרות מגמת השינוי, רחוק עוד היום בו חלוקת התפקידים בן גברים ונשים בתא המשפחתי ומחוצה לו תהיה שווה.

כל עוד אין שוויון הזדמנויות בעבודה, כל עוד שכר הנשים נמוך יותר מזה של הגברים, כל עוד אמהות הן אלו שיוצאות לחופשת הלידה, הן אלו שעוצרות או מעכבות את הקריירה בשל הגדלת התא המשפחתי, הן אלו שזוכות להיות מעורבות יותר בגידול הילדים, כל עוד בבתי הדין הרבניים החותם על שטר הכתובה הוא הגבר, המוסר את הכלה הוא אביה, הנותן את הגט הוא הבעל. כל עוד כל אלו קיימים אין שוויון.

ובהעדר שוויון, כאשר בקרב רוב הזוגות הנשואים קיימת חלוקת תפקידים מסורתית, בצורה זו או אחרת, תהיה זו צביעות לטעון ששינוי החוק ישנה באופן מהותי, דווקא עם פירוק התא המשפחתי, את גישת ההורה, הגבר הגרוש ביחס לילדיו. שינוי החוק לא ימחק במחי יד תפיסות חברתיות מובנות. הוא כן יקדם את החלשת החלשים.

נושא נוסף שלא נלקח בחשבון בוועדה הוא שטובת הילד היא גם רווחתו הכלכלית. כתוצאה מהשינוי המוצע תפחת יכולת המיקוח של נשים רבות המבקשות גט והן תאלצנה לוותר על רכוש ומזונות כדי לשמר את חזקתן על הילד. בסוף התהליך לא יתקיים איזון משאבים הוגן והילד ייפגע.

פרסום דו"ח הביניים של הוועדה נועד בין היתר לבחון את הלך הרוח הציבורי בקשר למסקנותיה ואת בשלות החברה לקבל את השינוי המוצע. לכן אסור לתת לוועדה אישור שבשתיקה להמשך עבודתה.

יש לעודד את המאבק שמובילה שדולת הנשים יחד עם ארגוני נשים נוספים נגד המלצות ועדת שניט ולהשתמש בכוחנו כאזרחים ואזרחיות לומר למקבלי ההחלטות: אכן יש לקדם בחקיקה את חובת האב (כחובה ולא כזכות) להיות מעורב בגידול ילדיו, אך הדבר אינו סותר את הצורך ההכרחי, במציאות היום, להשאיר את המשמורת הטבעית אצל האם.

הילה קרופסקי, אם גרושה