החופש הגדול לא חייב להפוך לסיוט

עבור משפחות רבות מסתכמת חוויית החופש הגדול של ילדיהם במשפט אחד עצוב ומאכזב: "ברוך שפטרנו מעונשו של זה". 

המתח והחרדה של ההורים ניכרים עוד בטרם תחילת החופש ונמשכים לכל אורכו בתפילה לסיומו בשלום. לא אחת מגיעים ההורים אל קו הגמר, בסיומו של החופש הגדול, על סף אפיסת כוחות ותשישות בריאותית ונפשית.

משפטים כמו: "אין סיכוי שאצא מזה שפוי", "איך אני אעסיק אותו כל היום", "ברור שלפני שהחופש יסתיים אני אפשוט את הרגל", "איך אני לא אדאג? כשאני בעבודה, הם פשוט הורגים אחד את השני" – מהווים רק לקט של אמירות הנשמעות בבתים רבים בין אם בקול רם ובין אם בקול ענות חלושה.

השילוב האומלל של אורכה האין סופי של החופשה, העובדה שההורים נמצאים בעבודה כאשר הילדים בבית ומזג האוויר החם והלחות המעצבנת יוצרים סיטואציה כמעט בלתי אפשרית בבית הישראלי. התוצאה הבלתי נמנעת היא שחלק ניכר מהילדים מבלה שעות ארוכות בישיבה מול המחשב ורביצה אינסופית מול הטלוויזיה, אכילה ללא פיקוח וסדר (פותח וסוגר את המקרר כל שעה) ושינה עד לשעות הצהרים המאוחרות כאשר השעמום והפסיביות מהווים מרכיב מרכזי בחייהם של הילדים רוב ימי החופש.

במצב של שעמום ופסיביות ללא פיקוח הורי אין פלא כי ימי החופש הגדול "מצטיינים" שנה אחר שנה בסטטיסטיקה לא סימפטית ומסוכנת של ריבוי מעשי אלימות, תוקפנות וונדליזם מעשה ידיהם של ילדים ובני נוער חסרי מנוח.

חשוב לומר - אין משמעו של החופש הגדול פריקת עול, היעדר סדר ויציאה לחופשה מהערכים, הרגילים והמטלות, אלא להיפך - שמירה על בסיסים ועוגנים בסיסיים אלה היא ורק היא תבטיח כי החופש יאפשר לילדנו שילוב נכון של מנוחה, בילוי, חוויות נפלאות ומילוי המצברים, כלומר חופש אמיתי לו אנו באמת זקוקים ומייחלים לו עבור ילדינו.

החדשות הטובות הן שהמצב המרגיז והמתסכל הזה אותו חווים הורים רבים במהלך החופש הגדול אינו גזירה משמיים. המפתח להפיכת החופש לחוויה נעימה לכל בני המשפחה נמצא בידי ההורים.

להלן כמה עצות ורעיונות אשר יסייעו לכם ההורים להבטיח לילדכם חופש נעים, רגוע ובטוח:

תכנון משפחתי

שבו עם הילד בתחילת החופשה, התעניינו בתוכניות וברצונות שלו, ובהתאם לכך תכננו יחד את מהלך החופשה – שימרו על שילוב של ימי פעילות משותפים מחוץ לבית, ימים עם מטלות בבית וסתם ימי חופשה.

קביעת עוגנים לחופש

קבעו מספר לוחות זמנים אשר יהוו מסגרת לסדר היום במהלך החופש - שעת גג להתעוררות בבוקר, שעת חזרה בלילה מיציאות או בילויים, הגבלת שעות צפייה בטלוויזיה ושעות משחק במחשב (ולא לשכוח הבטחת גלישה בטוחה באינטרנט).

הכנסת רוטינות לימוד

לא לשכוח לשלב גם שימור מיומנויות ויכולות אקדמיות כקריאה, כתיבה, חשבון. במהלך החופשה ניתן להכניס פעילויות אלה למשבצות פחות רציניות ויותר קלילות, כגון – לכתוב יומן חופש מצחיק, לקרוא מגזינים וספרי פנאי. הנטייה לפרש את החופש כסתלבט מוחלט של כיף, הנאה ופנאי בלבד מוטעית. ניתן לראות במחקרים רבים שילדים שקיימו שמירה על יחידות למידה ותרגול במהלך החופשה, שימרו ידע ומיומנויות שרכשו במהלך שנה"ל, לעומת ילדים שלא עשו זאת ואיבדו ידע שכבר נרכש.

להיות הורים חכמים

ניקטו צעדים למניעת חיכוכים אפשריים בין הילדים: קיבעו תורים ולוחות זמנים לפעילויות עם פוטנציאל גבוה למריבות (שימוש במחשב, טלוויזיה, שמירה על האח הקטן, אחריות על מטלות).

טלפונים להורים

קובעים מכסה של שיחות טלפון להורים (למעט שיחות חירום – שאותן יש להגדיר). באותו זמן כדאי להגדיר בקשות, כמו: לפתוח שיחות עם דברים טובים שקרו, לספר על קשיים בצורה רגועה – בלי צעקות או בכי ובלי האשמות "הוא התחיל".

תקציב קיץ

גם בשבילנו ההורים וגם בשביל הילדים - כדאי לתת את התקציב במועד קבוע ולעודד לשימוש אחראי ונבון גם בתקופה זו – לתכנן ולעקוב.

מטלות הבית ופרוייקטים

חשוב להגדיר מראש ציפיות מול הילד - מה הוא יידרש לעשות, באיזו תדירות, ומתי? למשל: סידור החדר פעם בשבוע (ביום חמישי). חשוב גם לבצע הגדרת פרויקטים מיוחדים שהילד יעשה בזמן הפנאי שלו. למשל, שדרוג המחשב, עיצוב מחדש של החדר, קריאת ספרים, עזרה לסבא וסבתא, עבודה בגינה וכו'.

ארוחה משפחתית

החופש הוא הזדמנות להחזיר את הארוחה המשפחתית. במהלך הארוחה לא לשכוח להתעניין במעשיו של הילד, לשבח אותו על דברים שעשה במהלך היום ולתכנן את יום המחר.

יוצאים מהבית

כשהמשפחה כולה יוצאת מהבית כדאי לקבוע מראש מי אחראי למה, לקיים שיחת תאום ציפיות (בטיחות, התנהגות במהלך הנסיעה וכו').

לא לשכוח את סבא וסבתא

חשוב לתאם עמדות גם עם סבא וסבתא, להבהיר לילד כללי התנהגות מקובלים אצלם ולגבות אותם.

סוף החופש

לקראת סיום החופש חשוב לסייע לילד לחזור לשגרה ובהדרגה לחזור לרוטינות שינה קבועות (להתחיל 10 ימים לפני סיום החופש) ולא לחכות ליום האחרון על מנת לשנות סדרי עולם.

הערה: תודה מיוחדת למיטל אוחיון על הסיוע בכתיבת הטור.

פרופ' עמוס רולידר, אבא לשלושה, מומחה מוסמך בניתוח התנהגות, ראש המכון לחקר ולמניעה של קשיי התנהגות ילדים בסביבות חינוכיות ומנחה הרצאות וסדנאות בנושאי חינוך במכללה האקדמית עמק יזרעאל.

• לכל הכתבות בסדרה.